הנאה, כידוע, היא רב-חושית ולכן מי שיודע להנות מסקס טוב יודע, מן הסתם, גם להנות מאוכל טוב. מה גם שיש לא מעט דמיון בין השניים: הרעב, התיאבון וזכרונות של אוכל טוב מעוררים בנו תשוקות עזות. כאשר אנחנו יכולים להרשות לעצמנו את הזמן והמחיר - אנחנו פונים למסעדה איכותית ומתענגים על ארוחת 3 מנות. (כן, כשמדובר באוכל, אנחנו בדרך כלל מצליחים לגמור שתיים-שלוש מנות בשעה...).
אבל כאשר תוקף אותנו בולמוס אכילה בלתי נשלט אנחנו מריירים בריצה אל דוכן הפלאפל או השווארמה הקרוב, ולא יעזרו כל הנימוקים ההגיוניים על היגיינה ואיכות - כל מה שאנחנו רוצים באותו רגע זה לפרוק את מועקת הרעב באופן חפוז וממצה. זה זול, זמין ונותן סיפוק מיידי.
אה, ועוד משהו: גם בעניין אוכל: מיד אחרי שגמרנו כל מה שאנחנו רוצים זה לישון.
פסיכולוג מכובד אמר לי פעם שאוכל במקרים רבים פיצוי על חסך מיני. רציתי לתקן אותו ולומר שלפעמים נראה לי שסקס הוא פיצוי על חסכים קולינאריים. הטובים שבינינו יודעים לשלב בין הדברים בצורה מושלמת, ובכך מונעים חסכים מכל סוג שהוא.
לאור זאת, עלה בדעתי שאולי כדאי שבפורום נכבד ואיכותי זה תהיה פינה קטנה בה יוכל כל אחד שאכל או הכין משהו טוב לרוץ ולספר לחבר'ה. זה יכול להיות מקור מופלא להנאה צרופה.
בתור יריית פתיחה אשמח לשתף אתכם במתכון מקורי שזה עתה סיימנו לטרוף בהנאה.
קדירת ספייר-ריבס בכרוב חמוץ ובירה
1 ק"ג ספייר ריבס (צלעות חזיר עם עצם)
100 גר' בייקון חתוך לקוביות קטנות
2 קופסאות כרוב כבוש מסונן ושטוף מעט
1/2 כוס יין לבן יבש
1/2 ליטר בירה איכותית (אני השתמשתי בגולדסטאר כהה)
כף פפריקה מתוקה
כף קימל - זרעונים או טחון
מלח ופלפל שחור
מעט שמן לטיגון
מייבשים את הצלעות במגבת נייר ומתבלים במלח ובפלפל. מחממים את השמן במחבת רחבה או בסיר רחב ושטוח ומשחימים קלות את הצלעות משני הצדדים (לא לדחוס, אם המחבת/הסיר קטנים מדי לעשות בשתי נאגלות). מוציאים את הצלעות ומסדרים בשכבה אחת או שתיים בכלי חסין-אש מכוסה. בשומן שהצטבר במחבת מטגנים קלות את הבייקון. מוסיפים את הכרוב, פפריקה וקימל ומאדים עד שהכרוב מתייבש מעט. מוסיפים את היין והבירה ומביאים לרתיחה. מבשלים כ-5 דקות. יוצקים על הצלעות שבכלי את תערובת הכרוב והנוזלים, כך שהכרוב מכסה את הצלעות, מכסים את הכלי ומכניסים לתנור ב-180 מעלות לשעה.
גרסה אחרת: אפשר להחליף את הבירה בסיידר אלכוהולי.
הולך מצויין עם בירה!
תהנו!
