סטלה - טעם של פעם בארלינג'ר
נשלח: 07 מאי 2013, 17:24
"ערב כחול עמוק
תולה עגיל אדמדם לרושם
ומעשן תפרחת
קטורת של אזדרכת
ומרחש בלחש
אולי הפעם
אולי הפעם"
אני מחפש דיווח עליה בכל הנט ולא מוצא. ו'כי איך'? אני אומר לעצמי, הרי דגמתי אותה הרבה לפני כל זה. לפני המחשב. לפני הפורום.
אני מדבר עח התקופה של פעם, תקופה בה היו מסתובבים באיזור ישראלים, והיה רוכלים, היו זונות...
תקופה בה יכולת באיזור התחנה ליפול על מציאה, לצאת ואז לראות מישהי שבא לך עליה עוד יותר. כעשור פלוס שנתיים לפני.
כן, היה דבר כזה - פה בישראל!
ומה היום? לך תחפש. (תחפש תחפש, ואל תשכח להוסיף גם טיפ על כל פיפס)
תקיף את הר ציון 20 פעמים, תגיע למסקנה שיצאת מדעתך ועוד תחזור הבייתה ללא דגימה. נשמע מוכר?
ערב כחול עמוק"
תולה עגיל בצורת ירח
רק תעמוד בפתח
בלי הודעה מוקדמת
כמשחר לטרף
לרוות עוד פעם
לרוות עוד פעם..."
היה זה עוד לפני הגיוס כשדגמתי אותה. במלון פנדה, רק שאז זה היה מכון לכל דבר וענין, אחד מיני רבים שקישטו את רחוב הגליל בואכה סולומון.
היא לא השתנתה הרבה - אותה דמות דקיקה וייחודית בנוף התחנה.
שמה כאמור סטלה וכיום הנסיבות הביאוה לכך שהיא עובדת שוב, רק שהפעם במכון ברחוב ארלינג'ר (באחד מבין השניים בצד האי זוגי)
תיאור: רזה, דקיקה, גבוהה (תמיד על עקבים ועם גרביונים) עיניים כחולות, שיער שחור פרוע, כבת 42. מאוד שמורה.
מי שאוהב את הז'אנר ישמח גם לגלות שיש לה ציפורניים בלתי נגמרות מה שמקנה לה דמות עוד יותר זנותית ומזמינה.
חזה כמעט ולא קיים אבל השירות רבותיי, השירות. זה לא רק המאה שקל (הייתי משלם עבורה גם +200) מבלי להוסיף יותר כלום אלא זה כל היחס שלה, הנסיון שלה, החום הרב שהיא מקרינה עליך במספר המועט של הדקות שאתה איתה - כל זה הופך אותה (מבחינתי) להצעה המשתלמת בשוק למי שמחפש פורקן מהיר אבל לא מכני.
"כל הכחול לעצב
כל העמוק אין קצה
בא לי בזאת הפעם
ליפול על חרב למות עליך
למות, למות עליך
לזכר ערב שלא יחזור"
סטלה. זיון בטעם של פעם - מומלץ.
מוסלי 2013-05-07 17:29:03
תולה עגיל אדמדם לרושם
ומעשן תפרחת
קטורת של אזדרכת
ומרחש בלחש
אולי הפעם
אולי הפעם"
אני מחפש דיווח עליה בכל הנט ולא מוצא. ו'כי איך'? אני אומר לעצמי, הרי דגמתי אותה הרבה לפני כל זה. לפני המחשב. לפני הפורום.
אני מדבר עח התקופה של פעם, תקופה בה היו מסתובבים באיזור ישראלים, והיה רוכלים, היו זונות...
תקופה בה יכולת באיזור התחנה ליפול על מציאה, לצאת ואז לראות מישהי שבא לך עליה עוד יותר. כעשור פלוס שנתיים לפני.
כן, היה דבר כזה - פה בישראל!
ומה היום? לך תחפש. (תחפש תחפש, ואל תשכח להוסיף גם טיפ על כל פיפס)
תקיף את הר ציון 20 פעמים, תגיע למסקנה שיצאת מדעתך ועוד תחזור הבייתה ללא דגימה. נשמע מוכר?
ערב כחול עמוק"
תולה עגיל בצורת ירח
רק תעמוד בפתח
בלי הודעה מוקדמת
כמשחר לטרף
לרוות עוד פעם
לרוות עוד פעם..."
היה זה עוד לפני הגיוס כשדגמתי אותה. במלון פנדה, רק שאז זה היה מכון לכל דבר וענין, אחד מיני רבים שקישטו את רחוב הגליל בואכה סולומון.
היא לא השתנתה הרבה - אותה דמות דקיקה וייחודית בנוף התחנה.
שמה כאמור סטלה וכיום הנסיבות הביאוה לכך שהיא עובדת שוב, רק שהפעם במכון ברחוב ארלינג'ר (באחד מבין השניים בצד האי זוגי)
תיאור: רזה, דקיקה, גבוהה (תמיד על עקבים ועם גרביונים) עיניים כחולות, שיער שחור פרוע, כבת 42. מאוד שמורה.
מי שאוהב את הז'אנר ישמח גם לגלות שיש לה ציפורניים בלתי נגמרות מה שמקנה לה דמות עוד יותר זנותית ומזמינה.
חזה כמעט ולא קיים אבל השירות רבותיי, השירות. זה לא רק המאה שקל (הייתי משלם עבורה גם +200) מבלי להוסיף יותר כלום אלא זה כל היחס שלה, הנסיון שלה, החום הרב שהיא מקרינה עליך במספר המועט של הדקות שאתה איתה - כל זה הופך אותה (מבחינתי) להצעה המשתלמת בשוק למי שמחפש פורקן מהיר אבל לא מכני.
"כל הכחול לעצב
כל העמוק אין קצה
בא לי בזאת הפעם
ליפול על חרב למות עליך
למות, למות עליך
לזכר ערב שלא יחזור"
סטלה. זיון בטעם של פעם - מומלץ.