
ואני אומר את זה למרות הערכה מאד מאד מאד גדולה למירב!
אבל אם זה עושה טוב לאנשים
let it be

חג שמח
כ
הייתי היום. מה שנקרא, הצצתי ונפגעתי.
עדינה, רגישה, מתוקה, איכפתית, שירותית, אוהבת, מאהבת, נשית, מחבקת, מנשקת, מתנשקת, מחייכת, יפה, מסתורית, מסקרנת, שקטה, מדברת, סוערת מפנים, מלאת תשוקה, טעימה, טועמת - והכל בחשק ובאהבה.
שעה וחצי עברו לי כמו שתי דקות.
אחזור בהחלט. אין פה שאלה. ובהקדם.
ביל
לאחר רומן וירטואלי ארוך למדי ופומבי לחלוטין, קבעתי עם מירב פגישה דיסקרטית.
הייתי די לחוץ לקראת הפגישה, התקשורת הוירטואלית עם מירב לפני הפגישה לא היתה לרוחי, בגלל בלתמ"ים בעבודה חלון הזמן שהיה לי לפגישה התקצר, במקום לצפות ומפגש ולהתרגש לקראתו, היתה לי תחושה עמומה של עול.
שעה וחצי לפני המפגש התקשרתי למירב. רציתי לחוש מהשיחה אם כדאי לי לבטל ברגע האחרון או לקיים את הפגישה.
"שלום מירב, זה משה" אמרתי.
מהצד השני של הקו שמעתי את מירב אומרת "היי מינייס" בכזה קול מתוק שהיה לי ברור לאן פני מועדות.
לקח לי שעה מסוייטת בפקק נורא להגיע למירב ולקח לנו עוד 5 שניות להמיס את המסך הוירטואלי שהיה ביננו ולשקוע בנשיקה עמוקה ורטובה.
סיפרתי למירב כמה לחוץ הייתי לפני הפגישה. היא אמרה שהיא היתה יותר לחוצה ושגם היא שקלה לדחות את המפגש. אמרתי לה שאני מאוד שמח שבאתי, היא אמרה שהיא יותר.
שתינו קצת יין ואכלנו קצת שוקולד, שהוגש ע"י מירב בצורה מעניינת נוחה לאכילה ומאוד טעימה, דיברנו קצת והלכתי להתקלח.
חזרתי מהמקלחת , שכבתי על המיטה ומירב החלה במציצה משובחת ביותר, גרון עמוק, משחקי הקור והחום, שאיבה חזקה, פשוט חלום.
במשך דקות ארוכות מירב ליקקה ושאבה, מצצה ובלעה, נישקה וליטפה. לאחר זמן רב, היא הרימה את ראשה לכיווני והעבירה מפיה אל פי את שארית היין שהיתה לה בפה.
אמרתי לה שאני מאוד שמח שבאתי. היא אמרה שהיא יותר.
מירב הוציאה ממגירה סרט שחור , כיסתה את עיני והורתה לי לשכב על הבטן. שכבתי על הבטן וניסיתי לצוד ללא הצלחה את ידיה עם פי המשתוקק. מירב התישבה עלי, מרחה לי על הגב קרם והחלה בעיסוי חזק וטוב. אני לא אוהב עיסויים בדרך כלל אבל מהעיסוי הזה שהיה חזק וחושני נהננתי.
העיסוי נגמר ברימינג חודרני מלווה בליטופי ביצים וזיין.
שכבנו זה לצד זו, גופינו צמודים , מתנשקים ומלטפים האחד את השניה. הורדתי למירב את החזיה והתחלתי מנשק את שדיה הקטנים ואת פטמוטיה הגדולות. למירב יש צוואר לבן וארוך ולשוני טיילה לרוחבו ולאורכה מפיה המתוק והחושני אל פיטמותיה הזקורות וחזרה. גם תחתוניה הורדו והתחלתי ללטף את ירכיה ולאט לאט מתמקד בשפתי פרטיותה ובאזור הדגדגן שלה. פי גלש במורד גופה עד שלשוני הגיעה לדגדגנה הוורוד. ליקקתי ושאבתי, מצצתי ובלעתי, נישקתי וליטפתי את הדגדגן. מירב הגיבה בתנועות אגן וקולות רקע שהסבו לי תחושה של סיפוק. מידי פעם החליף אגודלי את לשוני וזו ירדה לה ושקעה עמוקות בקונכיית התאווה של מירב. לאחר דקות ארוכות שחלפו כהרף עין, עליתי חזרה לכיוון מירב ואמרתי לה שאני מאוד שמח שבאתי. היא אמרה שהיא יותר.
נשכבתי על הגב ומירב הלבישה לי קונדום ועלתה עלי. היא הצמידה את ידי למזרון ואת פיה אל פי. מירב החלה בתנועות אגן סיבוביות מלוות בהפעלה מסיבית של שרירי הכוס שלה שיצרו אפקט מטמטם. קצב הזיון התגבר ואני נתתי קונטרות וניסיתי לעמוד בקצב שמירב הכתיבה.
כשמיצינו את התנוחה מירב הוציאה ויברטור קטן, ועברנו לדוגי עצבני במיוחד, נזכרתי שמישהו כאן דיווח שהמיטה של מירב לא חורקת, יכול להיות שהוא צודק והחריקות היו מהיסודות של הבניין אבל חריקות היו גם היו בדוגי הזה. מדי פעם שכבתי על מירב מבלי לצאת ממנה, ליטפתי ונישקתי אותה, ושוב , האגן באוויר הידים שלי על המותנים או הכתפים של מירב וההתעלסות ממשיכה לה במרץ.
עברנו למסיונרי, התנוחה האהובה עלי שבה אני יכול לגוון את הזיון בירידה אקראית ובכלל לשלוט בארועים. בוהן שמאל על הדגדגן, יד ימין אוחזת את מירב בצוואר ומירב מצמידה את כף ידה לפיה בנסיון להחליש את הקולות שבקעו ממנה. הפסקתי את הזיון רק כשכוחותי אזלו לחלוטין והייתי חייב לנוח. נחתי בין רגליה, מלקק את ערוותה המבעבעת.
לא זכרתי אם הנושא כבר עלה וליתר בטחון אמרתי לה שאני מאוד שמח שבאתי. היא אמרה שהיא יותר.
המשכנו בליטופים ודיבורים שקטים, לצערי חלפו להן כשעתים וחצי ואני הייתי חייב לעזוב. מקלחת זריזה, ושוקולד לקינוח באותה צורת הגשה מומלצת.
ליד הדלת מירב ביקשה מס שפתיים, אני לא הסכמתי למס ונישקתי אותה לפיקדון.
מירב המאושרת, אני מאוד שמח שבאתי
"כשאתה קם בבוקר, פו," אמר חזרזיר לבסוף, "מה הדבר הראשון שאתה אומר לעצמך?", "מה אוכלים הבוקר?" אמר פו. "מה אתה אומר חזרזיר?", "אני אומר, אני תוהה איזה דבר מרגש עשוי לקרות היום" אמר חזרזיר. פו נד בראשו מהורהר. "זה אותו הדבר" פו אמר.
"בפינה קסומה שבפאתי היער. אנחנו יכולים ללכת לשם מתי שנרצה. זה לא רחוק, לא קשה למצוא את המקום. קחו את הדרך לכלום, ולכו לשום מקום עד שתגיעו לשם, כי המקום הקסום נמצא במקום שבו אתם נמצאים, ואם אתם מיודדים עם דובים, תוכלו למצוא אותו בקלות." (הטאו של פו)
החיים פשוטים. והסיפוק האמיתי לא דורש לעצמו הרבה.
משה ומירב,
זה לא היה יכול להיגמר אחרת אלא בחיבור שגורם לכולם להיות מאושרים.
גם לנו הקוראים.
כבוד לדיווח היפה של משה ולתגובה הגבוהה של מירב.
חג שמח לכל הפורום,
אבוד
חזור אל “פורום הודעות זבל וסל מיחזור לשרשורים כפולים/מיותרים/לא רלוונטיים”