הי חברה,
לפני כשבועיים מצאתי עצמי בת"א, שעה קודם חצות,צלצלתי לשרון אינקוגניטו,(הייתי אצלה פעמים מספר בעבר,לאחרונה לפני כשנה).
הגעתי אליה בחצות,מזל שהאוטו לא הפך דלוע.שרון הופתעה,ציפתה למזדמן וקבלה מכר,הקבילה פני בשמחה מופגנת,חיבוק ונשיקות לחי ,החלפנו מספר משפטים ולמקלחת.לא שכחה לבקש המעות מראש
.המפגש היה נעים ביותר,הרגשתי כאילו פגשתי ידידה קרובה שלא ראיתי זה מכבר.
שרון הייתה נינוחה ולא הלחיצה כלל,נהניתי מההומור, השיחה ,הטוסיק המדהים ,הזיון,המציצה ואפילו לרדת לה שלא כמנהגי.
לא היה זכר רובוטי/מלאכותי והפגישה זרמה בכיף עד תומה.
אני מיהרתי לדרכי לאחר 40 דקות,שרון לא רמזה אפילו שהזמן מתקרב לסיומו.
גילוי נאות:הפגישה הראשונה שלי עם שרון לפני מספר שנים הייתה נפילה.זה החל בלוח זמנים שהשתבש ונגמר בפגישה מנוכרת מאד
כשלאחריה לא הצלחתי להבין במה אני נופל מכל המשבחים והמקלסים למיניה ולא קראתי שום תגובה שלילית.
חיכיתי הרבה עד שהחלטתי לנסות שנית ,לאחר כשנה הגעתי ולמרבה הפליאה זכרה אותי לטובה.אני ספרתי לה בצינזור מה אני הרגשתי
והפגישה בפעם השניה הייתה טובה בהרבה.
אני סבור ששרון התבגרה,סביבת העבודה השתנתה ,זו שרון שמשתדלת לרצות אבל אוהבת שהפגישות זורמות,שיש כימיה,בקיצור בחורה
רגילה,חכמה,רגישה(למרבה הפלא)אבל שומרת על פאסון ונלחמת כמו גבר,אם תרצו ,כמו לביאה.
והעקר,יש לה גוף ממש ממתק לטעמי.
לסיכום הדיווח/הגיג הטרחני הזה,כשהקליפה יורדת הפרי מתוק.ממש מזכיר לי צבר,קקטוס
