לאחר זמן רב בחו"ל הגעתי לזמן קצר לחופשת מולדת. החלטתי לנצל את הזמן בחוכמה וללכת על בטוח, וניגשתי באותה גישה על איזו בחורה לפגוש. הפכתי והפכתי ברחבי הפורום. והגעתי לפוסט נהדר, עם חבר פורום בעל רזומה מרשים שהמליץ על נערה בשם קריסטינה. אבל בכול פעם שהיה לי זמן פנוי היא הייתה תפוסה. וכן הגעתי למסקנה שגם אם היא הייתה באמת כזאות טובה, השירשור עשה לה יותר מידי טוב, והיא כל כך עסוקה שכנראה היא לא יכולה לתת את אותו שירות כבעבר, ולכן החלטתי לוותר עליה.
המשכתי לחפש עד שנתקלתי בפוסט על ורוניקה, הכול היה נראה מקסים. ומה שקרץ לי עוד יותר זה שהדיווח הוא מלפני כמה חודשים ושהיא מופיעה בתור ורוניקה, וכיום באתר היא מופיעה כויקטוריה. היה נראה לי הכי הגיוני להזמין אותה משום שיש פוסט נהדר עליה, ושהיא תהיה רחוק משחוקה בגלל הבילבול בשם שלה, ושהפוסט המחמיא עליה איבד את האפקט שלו בביקוש שלה עקב החלפת השם.
הטלפון נעשה, החדר הוזמן. התבקשתי לחכות עשרים דקות חיכיתי ארבעים, אבל היה מאוחר גם ככה שלא הפריע לי האיחור. דפיקה נשמעה בדלת, פתחתי ונכנסה בחורה חברותית קופצנית ונחמדה, התלהבתי שאכן ההימור הצליח ויהיה לי דייט לפחות כמו הדיווח הקודם עליה. אחרי שהיא יצאה מהמקלחת, נשכבה על המיטה והתחלנו סמול טולק, וכבר התמונה החלה להקדיר כשהיא סיפרה לי שהיא הייתה כבר במיטה יושנת ודחקו בה לצאת שוב. והיה לה ריח חזק של סיגריות, שזה לגמרי מאכזב! ואז היא פנתה אלי בשאלה רוצה לדבר , או לישון איתי שעה?! גיחחתי בחינניות לנוכח הבדיחה, לתומי חשבתי שזה חלק מהאישיות החברותית שלה. אבל ההרגשה של נפילה העיקה באוויר. אז צחקתי בחזרה שאחרי שתסתיים לנו השעה אין לי בעיה לישון, או לדבר איתה כמה שהיא רוצה.
הרמז הובן. והיא יזמה מגע, התחלנו להתנשק, ושוב המועקה גברה. הנשיקות היו קלות וחלשות, (לא כמו הפוסט הקודם, שדווח על נשיקות לשון עמוקות) נישקה אותי או בשפה העליונה או בתחתונה לסירוגין, ומתי שניסיתי נשיקה מלאה היא התחמקה. אבל עדיין היה איך שהוא נחמד. לאחר מס' דקות היא עשתה את דרכה למטה והתחילה במציצה נחמדה, אבל שוב התבאסתי כי בהחלט זיהייתי נסיון שלה לגרום לי להגיע הכי קרוב לסף גמירה והייתי צריך לעצור אותה, ומתי שאמרתי לה עצרי היא המשיכה עוד איזה חמש שניות (שיכולות להיות קריטיות) עד שממש הייתי צריך להוזיז לה את היד.
בשלב הזה כבר הייתי על הגל ולא יכלתי לחכות לרדת לה. ואמרתי לה שאני רוצה 69 היא אמרה לי אני לא אוהבת, אם אפשר בלי, נסיתי להתחנן שאני יהיה נחמד ועדין, ועדיין היא בסירובה. ואותו רגע חשבתי לשלוח אותה מהחדר לנסוע לשדה ולתפוס טיסה לפאטייה.אבל ידעתי ששום דבר לא יצא לי מזה. אז שכנעתי את עצמי שאכן אני לא יקבל כמובטח אבל לפחות אני יזיין.
היא הביאה את הקונדום קרוב כשהיא ממשיכה לרדת לי ולעשות לי ביד, ככה היא יכולה להלביש לי אותו מהר כשאני עדיין חרמן. ואיך שהיא שמה לי את זה דחקה בי להיכנס בה כבר. כשהסכמתי היא השתמשה בכעין טריק שאני כאילו בפנים אבל בעצם אני רק משתפשף בה. ככה שאני מבזבז את החרמנות שלי על פארש! (ומגיע יותר קרוב לסף גמירה, בלי להיות בפנים) וכשבאתי לתקן והחזקתי בו להכניס היא לקחה איזה חמש סנטימטר אחורה כדי שרק הראש יכנס. ומייד כשהוא נכנס היא התחילה לנשק אותי וללטף אותי בבטן התחתונה ככה שכל ההתרגשות הציפה ובום כעבור פחות מעשרים דקות משהיא הגיעה גמרתי.
מיד כשגמרתי היא נתנה לי נשיקה של 'גו'ב וול דאן'. והיא הלכה להתקלח. בלי לנקות, או להציע לי מגבונים או טישו.
ואז שכשאני בראש צלול, כבר לא חרמן כמקודם. היה בא לי לדקור את עצמי, אחרי מחקר כזה ארוך כדאי למצוא את הדייט בין הטובים שאני יכול למצא ככה אני נופל?! בא לי למות!!
אבל התקווה לא רצתה לדעוך, אמרתי להה זה לא קורה לי, אולי היא 'רק' מתקלחת בין לבין. ואכן היא יוצאת מהמקלחת, היא עם תחתונים וניגשת לבגדים שלה שמונחים על הכיסא, ואז החלטתי שלא בא לי להיות פראייר אחרי הכול, ושאלתי אותה אם היא עוזבת?! אז היא כאילו נזכרה, ואמרה אויי כזה כאילו שהיא קיבלה ממני כל כך הרבה בראש בפעם הראשונה שברח לה שהיא פה רק עשרים דקות, וניגשה לפלאפון שלה ואמרה כן יש לנו ככה עוד עשרים דקות (בזמן שהיא שולחת טקסט, כנראה מבקשת שיתקשרו אליה בקרוב) כשבאמת יש בערך כפול מהזמן... ואז שאלה אם אני רוצה להצטרף אליה לסיגריה, אמרתי לה שאני לא מעשן, ואם היא רוצה לעשן היא יכולה לעשות זאת מחוץ לחדר.
היא באה חזרה למיטה לאחר דקה שוב מיזמוז קל, אבל כבר לא היה לי חשק למיזמוזים, רמזתי שאני מוכן לסיבוב שני. ושוב היא הייתה כאילו 'מופתעת' שאני רוצה סיבוב שני. אבל ההפתעה הייתה כולה שלי, הטלפון צילצל אחרי לא פחות מחצי שעה! והיא רמזה לי שצריך להזדרז. וכאן שוב עלה לי הפיוז, איך זה שמשרד בעל שם, ובחורה עם רזומה. וכל זה עדיין באמת קורה?!
החלטתי שאני יוציא מה שאני יכול מהזמן שנשאר. וכאילו התעלמתי מהטלפון המצלצל. שוב רמזתי לה שאני מוכן, והיא התחילה למצוץ לי, בזמן שאני כבר לא נותן לה לקחת אותי לנקודת האל חזור. אמרתי שאני מוכן, שמה קונדום ונשכבה על הגב, ביקשתי דוגי הפעם. והיא כאילו בשיכנוע 'כדאי לך ככה יותר'. לא השתכנעתי, ועמדתי על שלי. היא אכן נכנסה לעמדה בדוגי, ושוב לא נתנה לי להיכנס יותר מידי, וכל הזמן הקשיתה את הגב, בזמן שגם הבחור בקבלה של גרינבוים 14 יכול להרגיש כמה היא מקבצת את הפות שלה. אבל פה התחלתי להתפלל. לאלוהי אברהם, לאלוהי איברהים, ולאלוהי הבודהה. לכול אלוהה שאי פעם נתקלתי בו בכדי שהכיווץ על הזיין שלי לא ישפיע, ואחרי שתי דקות כבר הייתי עמוק בפנים, וכאן שוב שלפתי מזכרוני את סיטצואציות הכי מביכות שקראו לי אי פעם בכדאי להחזיק מעמד כמה שיותר, המשרד של אלכס עזר לי בזה כשהם מתקשרים פעמיים נוספות, ובכך יורדת לי רמת החרמנות. אבל עם כל הכבוד ראמבו כנראה שאני לא וגמרתי בשנית. שוב היא לא הציעה לנקות, או בטישו ומגבון, פשוט קמה והלכה!
האכזבה קשה ונורא כואבת. אבל מרבית הכעס שלי מופנה למשרד ששלח אותה, למה להעיר בחורה מהשינה שתעשה פרצופים ותתיתן חרא של שירות במקום להגיד תנסה מחר, או יש מישהי אחרת...
גילוי נאות. אני עשיתי כמיטב יכולתי לא להיות סיבה להתנהגות כזאות מצידה. התקלחתי בבית ושם, הבאתי איתי את תיק הטיפוח שלי למקום ככה שהריחתי טוב, מכף רגל ועד ראש.
אני נמצא במעלה שנות העשרים שלי. ואני בדיוק ההפך משמן או נמוך, או כל סיבה חיצוניות שתגרור מבחורה צעירה ונאה התנהגות כזאות.
השיחה איתה לפני הייתה נחמדה, ואפילו ארוכה היא סיפרה לי על עצמה, מאיפה היא באה, מה היא למדה באוניברסיטה ועל הטיול שלה עם אמא שלה באילת והראתה לי תמונות מהמקומות שהיא אהבה וכ'ו. ככה שעד עכשו אני לא מבין את סיבת הנפילה!