הנשיקה שלא נגמרה
הוא חי באוסטרליה. הרבה שנים.
בית. אשה. 3 ילדים.
חיים מרובעים. עיר קטנה. כולם מכירים את כולם.
את משבר גיל הארבעים הוא חטף בגיל 35. ואז זה התחיל.
קודם כל דיאטה. אחר-כך מכון כושר. מלתחה חדשה. אבל עדיין... בסיום יום עבודה הוא חזר הביתה. אל הבית ואל האשה.
הוא הרגיש שהוא הולך וקמל. כל יום אותו הדבר. בלי ריגושים. בלי חידושים. בלי פרפרים.
פשוט נגמר.
הוא לא ידע מה בדיוק הוא רוצה, הוא רק ידע שהוא חייב משהו.
משהו שייתן לו כוח להמשיך. משהו שיגרום לו לחייך מחדש. משהו לזכור. מחר, בעוד חודש, בעוד שנה.
ואז הגיעה ההזמנה. חבר ילדות שלו סוף סוף מתמסד. ויש חתונה.
סיבה לצאת לחופשה. סיבה לבקר את המשפחה. חופשת מולדת.
חופשה לנשמה.
היו לו חודשיים. חודשיים כדי לפנטז. חודשיים כדי לתכנן. חודשיים לחפש שותפה למימוש.
ואני קיבלתי הודעה:
"שלום לך. אני חדש באתר. לא כל כך יודע מה לומר. מצאת חן בעיני. בבקשה תחזרי אלי. אלון".
חזרתי. והתחלנו להתכתב.
הוא סיפר לי על חייו. יותר נכון על החוסר בחייו.
הוא התחתן מאוד צעיר. בן 23 כבר היה אבא. בן 35 כבר הרגיש סבא.
והוא רצה להרגיש צעיר. הוא רצה להרגיש את החיים.
סוף סוף הוא הגיע. יצאנו לפאב. בילוי, רגיל, בנאלי.
ככה הוא חשב. ככה גם אני חשבתי.
התיישבנו על הספות. הזמנו שתייה ואז נישקתי אותו בפעם הראשונה.
זרמים חשמליים עברו בינינו. זה היה כל-כך מושלם, כמו תקע שנכנס לשקע. כמו מפתח לדלת. כמו כפפה ליד, בלי שום צורך לתקן דבר. פשוט מושלם.
המשכנו לדבר, לשתות, והפאב התחיל להתמלא. הרבה חבר'ה צעירים וצעירות. הרבה זוגות ושאינם זוגות. אבל את כל זה ראינו רק אחר-כך. באותו זמן ראינו רק אחד את השנייה. כאילו נכנסנו לתוך בועה.
התנשקנו. לשון מלטפת לשון.
שפה בולעת שפה.
הרגשתי שזו הולכת להיות בשבילו החוויה. זו שתגרום לו לחייך. זו שתיתן לו את הכוח להמשיך. זו שהוא יזכור מחר, בעוד חודש, בעוד שנה.
התחלתי ללטף אותו מבעד לחולצה. לשחק לו עם הפטמה עד שהיא נעמדה ואז עברתי לאחותה. ועדיין התנשקנו. נשיקה אחת ארוכה.
היינו בעולם משל עצמנו.
היד שלי התחילה לרדת למטה והגיעה למפשעה. והרגשתי אותו דרך הג'ינס. קשה. חם.
והיא לחצה. שמעתי את ההתנשפות שלו דרך הנשיקה.
הרגשתי את קפיצת הלב שלו דרך החולצה.
ושכחתי. שכחתי שאנחנו לא לבד. והמשכתי. בלי לחשוב.
פשוט תשוקה טהורה.
פתחתי את הג'ינס שלו והכנסתי את היד פנימה. לגעת. להרגיש.
ועדיין התנשקנו.
והוא פעם לי ביד. חם. קשה. לוהט. גדול. ועבה. כל-כך עבה.
הייתי חייבת. פשוט חייבת להרגיש אותו. לטעום אותו. ללקק אותו. לבלוע אותו.
אבל לא הייתי היחידה.
עדיין התנשקנו. אותה נשיקה ארוכה.
ואז הרגשתי את ידו מלטפת לי את השד. והרגשתי משב של קור כשהוא חלץ לי אותו מתוך החולצה. שם. באמצע הפאב. אבל היינו לבד. בתוך הבועה שלנו.
הוא הוריד את הראש והתחיל ללקק לי את הפטמה והפה שלי, שנשאר בודד, התחיל לנשק וללקק לו את האוזן והזין שלו התחיל לטפטף לי בתוך היד.
לא שמעתי כלום חוץ מהנשימות שלו וההתנשפויות שלי. הייתי פשוט אטומה לכל דבר אחר. אקסטזה של תשוקה.
הוא החזיר את השד שלי למקומו, הרים את הראש וחזר לנשק אותי. לשון בלשון. שפה אל שפה. אבל לא להרבה זמן.
אני כבר לא יכולתי להתאפק. רציתי את הזין שלו ופשוט לקחתי אותו.
הורדתי את הראש למטה, והתחלתי ללקק אותו. הכנסתי אותו לאט לאט אל תוך פי והוא היה עבה. כל-כך עבה שפחדתי, רק שלא אשרוט אותו עם השיניים. אבל הייתי חייבת להרגיש את כולו בפנים. עד הגרון. והכנסתי אותו עוד ועוד פנימה, והרטבתי אותו עוד ועוד עם הלשון, עד שהגעתי לבסיס ושם סגרתי עליו את השפתיים וינקתי אותו. המשכתי למצוץ ולינוק ולשאוב כאילו שאנחנו לבד באיזה חדר פרטי. רק אני והוא. רק אני והזין שלו.
מצצתי וליקקתי וינקתי וליקקתי ושאבתי. ואז הפסקתי.
כי הרגשתי שאני צריכה לחזור לנשיקה.
סגרתי לו את הג'ינס יפה בחזרה, הרמתי את הראש וראיתי את עיניו ההמומות. ואת פניו המחייכות. והתנשקנו.
הוא הרים לי טיפה את החצאית, הסיט את התחתון הצידה עם האצבע, דחף אותה פנימה לכוס שלי והרים אותה לפה שלי כדי שאטעם. מחייך.
ושוב החזיר אותה אל בין רגלַי, והתחיל לשחק לי בדגדגן ומדי פעם לדחוף אצבע ולהוציא, ואז עוד אצבע. הוא אונן לי ואנחנו התנשקנו.
המשכנו להתנשק והוא המשיך לשחק. והרגשנו לבד.
פתאום גמרתי. וצעקתי. אל תוך פיו צעקתי. ואז הוא הוציא את היד שלו, הרים אותה אל פיו והתחיל ללקק אותה. מחייך.
מאושר. על גג העולם.
ואז שמענו "אמממ... סליחה".
הסתכלנו שנינו, בתדהמה. המלצרית עמדה לידינו, כולה נבוכה. הוא שאל אותה "מה?"
והיא אמרה "סליחה על ההפרעה, אבל..."
רק אז קלטנו שאנחנו לא באמת לבד. שיש לנו המון חֶברָה.
קמנו, אלון השאיר כסף על השולחן ויצאנו. כשהגענו לדלת שמענו מחיאות כפיים. ואז התחלנו לרוץ. צוחקים. נרגשים.
נסענו אלי הביתה. להמשך. במכונית הוא נהג ביד אחת. היד השנייה היתה בין הרגליים שלי. משחקת. שומרת על הרטיבות שלי, שלא תיגמר.
כשהגענו אלי עליתי ראשונה במדרגות ואלון מאחורי. היד שלו ממשיכה לשמור על הסטטוס-קוו. נכנסנו הביתה וחזרנו אל הנשיקה. איתה ביחד הגענו למיטה. הפשטנו אחד את השני כי היינו חייבים לגעת. בכל מקום שלא נגענו קודם.
אני רציתי לחזור לאיבר המין הקשה והחם שלו, אבל אלון החליט שהגיע תורו. "מספיק שיגעת אותי בפאב ועכשיו תשלמי על זה".
הוא השכיב אותי על הבטן והתחיל לעשות לי מסאז' חושני. אחרי כמה דקות הרגשתי לשון חמה ורטובה מלקקת לי את הישבנים ויורדת לאט לאט אל המפשעות שלי. התחלתי לזוז ולפתוח את הרגליים – רציתי שיהיה לו יותר קל – אבל הוא סגר לי אותן בחזרה עם שתי ידיו והמשיך ללקק את הישבנים ואת החיבור שלהם לרגליים. הוא סגר לי את הרגליים עם הרגליים שלו, ושיחרר את ידיו כדי לפשק לי את הישבנים ולהחדיר את הלשון שלו פנימה. ביניהם. קיבלתי רימינג מטורף ותוך כדי הוא עיסה לי את הישבנים, דבר שהגביר את החרמנות שלי לרמות-על. לא יכולתי לשכב בשקט, השתוללתי וצעקתי אל תוך הסדין. הוא שיחרר לי את הישבנים והתחיל לרדת עם הלשון החמה שלו למטה, עובר איתה על הירכיים הפנימיות שלי ואני מרימה את הישבנים ופותחת את הרגליים כרומזת לו – כאן אני רוצה אותה – אבל הוא ממשיך למטה, מלקק את דרכו לכיוון בהונות רגלי ורק אחרי שמצץ אותן התחיל לטפס שוב למעלה. למעלה. למעלה. הגיע אל בין הרגליים שלי, הפיח קצת רוח בפתח הכוס שלי והמשיך הלאה, למעלה, מלקק את הגב שלי, מגיע לעורף, מזיז את שערותי לצד אחד ומשחק עם לשונו בצווארי ומאחורי האוזן השמאלית שלי.
כאן כבר לא יכולתי יותר ופשוט הסתובבתי על הגב, פותחת את הרגליים לרווחה, תופסת את ראשו ודוחפת אותו מטה. הוא התחיל ללקק את הדגדגן שלי ומסביב לו ואז פשוט תפס אותו בשפתיו וינק אותו ואני – אני פשוט סגרתי עליו את הרגליים כדי לוודא שהוא ולשונו החמה לא יוכלו לזוז משם. כך זה המשיך דקות ארוכות עד שהתחלתי לרעוד, רעידות של אורגזמה, הוא פתח לי את הרגליים ודחף את לשונו עמוק לתוכי תוך כדי שהוא דוחף את אצבעו אל תוך הרקטום שלי. התפוצצתי ישר אל תוך פיו והוא שתה את הכל והמשיך ללקק. תפסתי קונדום, פתחתי אותו ודחפתי לו אותו ליד בדרישה חד-משמעית: "אני רוצה את הזין שלך בתוכי ועכשיו".
אלון חזר לאוסטרליה.
אל הבית. אל האשה. אל הילדים.
הוא אמר לי שהזיכרון הזה יהיה איתו להרבה יותר מעוד שנה.
הוא אמר לי, רק כדי שאני אדע, שעשיתי איש אחד מאושר בעולם.
אני לא חזרתי אל הפאב הזה. לעולם.
בכל אופן לא במציאות.
אבל חזרתי אליו הרבה פעמים. בזיכרון.
כי איך אפשר לשכוח את הנשיקה שלא נגמרה?
)