מיומנה של מירב הזונה המאושרת
21

כ
היי אנשים!
אני חייבת להגיב לתגובות שלכם למרות שאני קצרה בזמן, בדיוק סיימתי אימון בחדר הכושר, כולי נוזלת מחום ומטפטפת זיעה (לא מחזה מרהיב או מחרמן ) תיכף אכנס להתקלח ואשים פעמי לדירה הדיסקרטית לעוד משמרת לילה, השלישית במספר מאז שחזרתי לשטח.
אתחיל עם אין ספור תודות לכל המחמיאים, זה נעים לקבל פידבק חיובי על אופן או עומק הכתיבה שלי אך כמובן גם ביקורת בונה אף פעם לא מזיקה, ואם יש לכם איזה שהן השגות לגביי אמיתות דבריי אשמח תמיד להבהיר, מה שבטוח, לשמחתי או לצערי, תלוי איך אני מסתכלת על הדברים, הכול אמת, ומעבר לכך, יש עוד כל כך הרבה דברים אפלים, כואבים, מזעזעים, יפים, משמחים ונעימים שמין הסתם (ומין זה לא סתם) לא צורפו לכתבה משנת 2005 מפאת חוסר מקום.
אני בשנים האחרונות בתהליך של כתיבת ספר אוטוביוגרפי, זה לא שאני מתיימרת להיות סופרת רק ארצה, כשהזמן יהיה נכון, לפרסם את הסיפור שלי ובו ייכתב הכול מההתחלה.
קצת רקע כללי שיעזור לכם להבין אותי עוד קצת, הלקוח האחרון בכתבה היה אכן ביפן ומאז (שנת 2001 כמדומני) זנחתי את המקצוע העתיק בעולם והחלטתי לחזור ולשחות עם הזרם, השלמתי את הבגרויות בהצטיינות, כתבתי מכתב לנשיא המדינה בבקשת חנינה וכמה חודשים לאחר מכן קיבלתי אותה ונמחקו כל התיקים והרישומים שהיו לי במשטרה, התחלתי מחדש לגמרי, ובשבע השנים הבאות עבדתי כמנהלת משרד בארץ, ואח"כ ניהלתי משרד גדול בחו"ל כשנתיים- תוך כדיי לימודים, בנוסף, ניהלתי מחלקת פרסום בחברה גדולה במרכז, התנדבתי לעבוד עם נוער במצוקה, בקיצור הרזומה שלי אמנם לא מרשים (אלא למי שיודע מה עבר עלי לפני כן) אך גם אינו לוקה בחסר.
למה סיפרתי לכם את כל זה? כדיי להסביר שבשנה האחרונה החלטתי לחזור לזנות לא בגלל שאין לי את הכישורים או את הכוח לחיות במסלול סטנדרטי אלא כי באמת רציתי והתגעגעתי לתחום, כל העבודות ה"מכובדות" שעסקתי בהן שבע שנים קצת גרמו לי להתרחק מעצמי ולהידמות למישהי שלא ממש הכרתי, אז היה נחמד וקצת משעמם וייתכן שאחזור בשלב מסוים למקצוע מהשורה, אך בינתיים אני נמצאת בדיוק איפה שאני רוצה להיות.
[QUOTE=רוג'ר פדרר]הפתעה מעניינת
התחלת לעבוד בגיל 14.5?
הסכימו לקבל אותך? אף אחד לא חשד ולא היה בלגן בגלל הגיל?[/QUOTE]
לרוג'ר: כשהייתי בת 14.5 (עברו כבר כמעט 15 שנה) לא עניין אף אחד בת כמה אני ומעולם לא שאלו אותי לפשר גילי הצעיר, למזלי גם לא פגשתי בשוטרים תוך כדיי העבודה, תוך כדיי דברים אחרים כן J.. ואל תשכח שלפני גיל 18 לא עבדתי תקופה ארוכה.
למשקיף: אין הרבה דברים שהם מוחלטים אצלי, ועל כול דבר אפשר להסתכל מכל מיני זוויות שונות, אבל אני לא מאמינה בהאשמה והטחת אחריות על אחרים, "האשמה היא הדרך הבטוחה להנציח בעיה, כאשר אנחנו מאשימים אחר אנו מוותרים על כוחנו שלנו. הבנה מאפשרת לנו להתעלות מעל לנושא וליטול שליטה על עתידנו. העבר אינו ניתן לשינוי. העתיד מעוצב ע"י חשיבתנו בהווה" (לואיז ל. היי), נכון, האופי שלנו מתעצב בעיקר בגילאים מוקדמים ע"י האנשים שאנחנו גדלים איתם, נכון, אם הייתה לי ילדות מאושרת ומשפחה בריאה לא הייתי בוחרת במהלכים מסוימים שהיום באים לי בטבעיות, אבל לא הובלתי מעולם ע"י אחרים אלא רק ע"י הלך המחשבה שלי והאופי שלי, הבחירות שעשיתי בחיים היו שלי ורק שלי, על ה"למה" אפשר להתפלסף שעות וימים, מה שהכי חשוב, בשורה התחתונה, זה שאני שלמה עם מה שאני עושה ולא רואה שום פסול בכך, כל עוד טוב לי, ואני לא רואה גם צורך בלשקם משהו מחיי, כבר עשיתי שולם עם עצמי ואני מאמינה בלב שלם שכל אחד שם את עצמו איפה שהוא רוצה להיות. גם כילדה קטנה וגם היום לא הגעתי אל הזנות מתוך חוסר ברירה, בחרתי בזה מתוך רצון אמיתי, האם זה נובע מתוך חשיבה לא הגיונית או רקובה? יכול להיות.... אבל זו צורת החשיבה שלי ואני מאמינה בה ובעצמי. אני לא מאמינה בחשיבה קולקטיבית ומה שנראה לאחרים מעוות לא בהכרח ייתפס בעיני ככזה, לאו דווקא בנושא הזנות. אבל ריגשת אותי בצורת הכתיבה שלך ובניתוח שלך אותי, אני לא מבטלת את דבריך אלא מנסה להראות את הדברים מזווית אחרת ובפריים שונה לחלוטין, כמישהי שחייה וחושבת מחוץ לקופסא (וגם מקשקשת מחוץ לקווים)
[QUOTE=KAMIKAZA]הי מירב, כתבת שאת הולכת לרשום פה מין יומן בהמשכים אז אפשר אולי לבקש שתכתבי דווקא על הלקוחות? על סוגים של לקוחות אני מתכוון, כמו: זה שמנסה להתחיל איתך ולהוציא ממך מספר טלפון, זה שבטוח שהוא זה ש'יוציא אותך מזה', האנטיפט שבא לטחון לך את הצורה כמה שיותר חזק ובכלל לא מעניין אותו מה את מרגישה או איך בכלל קוראים לך, אלה שמדברים איתך במהלך כל האקט על האישה שלהם, אלה שגומרים מהר ונעלמים מהשטח כאילו מישהו רודף אחריהם, הקבועים המאוהבים, החרדים, (אגב את הסיפור עם הכרית שמעתי כבר מעוד נערה). רוב מה שסיפרת פה זה על עולמן של הבנות אבל אני חושב שאת רבים מחברי הפורום יעניין לדעת איך אנחנו נראים בעיני הבנות.
עוד שתי הערות לדברייך אם אפשר:
סירוב ללקוחות - ממה שראיתי ערבים יכולים היום לזיין בתקתוקיות, בעבר היו מקומות שלא הכניסו ערבים אך כיום אין להם ברירה. אלו שיש להם בעיה הם האתיופים והכושים, להערכתי חצי מהבנות לא עושות שחורים ופשוט לא ניגשות לתת להם פרטים ואם מבקשים אותן הן אומרות שהן עסוקות. ולא, זה לא בגלל הגודל. (שאלתי) הבנות טוענות שהם לא מתייחסים אליהן יפה ו או באים שיכורים מדי.
גם לשמנים יש לפעמים בעיה, אף בחורה ששוקלת 50 קילו לא רוצה להימעך ע"י גבר ששוקל 150.
לא ראית שבנות נרתעות ממכוערים, אפילו ממש מכוערים כל עוד הם ג'נטלמנים ולא מסריחים. גם לנכים אין בעיה.
סמים- הרבה בנות בתקתוקיות כן עושות, בעיקר חגיגת לאורך כל המשמרת. ראיתי גם פעם שתי בנות ששברו אקסטה לשניים, אכלו כל אחת חצי ועבדו דלוקות (טוב שלא ננעלה להן הלסת על הזין של מישהו) . גם אלכוהול במשמרות ערב זה כמעט סטנדרט. אבל יש גם בנות שלא עושות כלום בכלל, לא סמים ואפילו לא סיגריות.[/QUOTE]
ל KAMIKAZA: הסר דאגה! אני מבטיחה להגיע לכל הנושאים האלה, ובין השאר גם לסיפורים ארוטיים ואנקדוטות מחרמנות שממלאות את עולמי בימים אלה.
[QUOTE=משולש הזהב]אני כותב את התגובה הזאת מבלי שקראתי שום דבר מהדיון זה או מדבריה של "מירב".
נזכרתי שכבר קראתי את הכתבה הזאת בבלייזר בזמנו, וגם אז תהיתי - אם היום את בת 30, כשהיית בת 14.5, זה היה לפני כ-15.5 שנה, כלומר בערך ב-1994. נכון? נכון! ואז... לא היו פלאפונים! בניגוד ל"זכרונותייך" מתחילת הכתבה.
בקיצור, עלינו עלייך. (או עליך).
כמובן שפרט שקרי זה - מטיל ספק גדול מאוד על אמינות שאר הדברים, שכאמור לא קראתי ואף אינני מתכוון לקרוא.
לשיקול החברים. [/QUOTE]
למשולש הזהב: אני לא נכנסת לפינה של לבחון אם אתה משווע לתשומת לב או לא, זה לא האישיו. למען הסר כל ספק לגבי אמיתותי וכדי לתת למוח הקודח שלך מרגוע (את זה אני יכולה לספק כאן בקלות) תבדוק בלינק בויקיפדיה באיזו שנה בדיוק נכנסה סלקום להתחרות בפלאפון (שהוקמה בשנת 1986 !!) - אקצר לך - 1994 !!
לינק : ההיסטוריה של פלאפון ושנת הכניסה של סלקום לתחרות מולה (ויקיפדיה)
ביום רביעי (מחר) צפו לדיווח נוסף מהשטח על היומיים האחרונים.
שלכם, הזונה המאושרת.
מירב
[QUOTE=GOODGOD]תגידי מירב התגעגעת את אומרת אז למה חזרת לדירה הדיסקרטית למה לא בפרטי בקטנה בכייף שלך מנסה להכנס לך לראש קצת [/QUOTE]
שאלה טובה, קודם כל אני כן עובדת בפרטי עם לקוחות קבועים ומועטים שאני מכירה, בגלל שאני נפגשת איתם בביתי הפרטי אני לא יכולה או רוצה להכניס כל אחד לטריטוריה שלי ולכן אני צריכה לעמוד על פשרם לפני שנפגשים אצלי, נכון, יש את האופציה של לשכור דירה במיוחד בשביל מטרה כזו אבל זה אומר להתחייב לשכר דירה נוסף, לענות לעשרות שיחות טלפון ביום, לאייש את המקום בצורה קבועה ורציפה ועוד מיליון ואחת דברים שצריך לדאוג להם כדיי לתחזק מקום כזה ולספק את הפונים במענה טלפוני ושירות מעולה, אני יותר מידי ספונטאנית בשביל כל זה וכרגע לפחות נוח לי להגיע למקום מסודר (בדרך כלל) בו הדאגה היחידה שלי היא שהבחור יצא עם חיוך ענקי מרוח על הפנים......
אבל אתה כבר תגלו מהר שאצלי דברים משתנים במהירות האור והכול יכול לקרות
הולכת להיזרק עכשיו לישון לכמה שעות לילה טוב (בשבילי) או יום טוב לכם
מירב
דבר אחד ברור - היא יותר חכמה מכוווווווווווולכם !!!!
בשביל חבר'ה שרוצים לזיין - אתם ממש מפליגים בכתיבה... (טוב, יד ימין עובדת יותר טוב מהשמוליק....)
מירב כתבה:אני בשנים האחרונות בתהליך של כתיבת ספר אוטוביוגרפי, זה לא שאני מתיימרת להיות סופרת רק ארצה, כשהזמן יהיה נכון, לפרסם את הסיפור שלי ובו ייכתב הכול מההתחלה.
ישר כוח
יש עכשיו 2 ספרים חדשים שיצאו ונכתבו על ידי בחורות עובדות
מירב אהבתי מה שקראתי
התחברתי במיוחד לקטע שבו ואולי אני לא מצטט באופן מדוייק, שכל גבר הוא עולם ומלואו ואת מוצאת שזה מגרה/ מעניין אותך . למה התחברתי כי גם אני לא רוצה רק לזיין נשים כוסיות או דוגמניות אני תמיד נהנה לגוון ישנם מבוגרות סקסיות שעושות לי את זה , יש בחורות עגלגלות שהם סקסיות בטרוף , ויש מכל הסוגים בתנאי שיהיה בהם "דבר מה מה סקסי - משהוא שיוצר סקס אפיל " סקס אפיל איננו בהכרח היופי האידאלי בחברתנו.
עניין נוסף שאני מעריך זה את "התשוקה לחוות את החיים " וסקס זה חיים כמו אוכל. בדרך כלל נשים מסיבות היסטוריות -חברתיות מונעות מעצמן את הרצון "להשתרלל" במובן החיובי של המילה. אישה שנהנית במיטה - לא אלה שעושות הצגה , אלה הן נשים מבורכות ואלוהים חנן אותם במתת אלוהה.זאת דעתי!!!
לכן מירב תעשי חיים ותעשי כסף ! איזה ברכה זה להנות מהעבודה!
הלוואי ואפגוש אותך.......
חזור אל “סיפורי סקס | סיפורים אירוטיים - פורום לכתיבה מקורית”