נמרוד- אולי רותי אחת מהסופרות של "הייתי כלבתו של הקולונל שולץ" ? 
אני ונועה
נו טוב, וגם גלעד
הגענו למסיבה יחסית באיחור. כמעט ב-1 בלילה. חלק מהאנשים כבר היו בחדרים, עסוקים בעינוגי הגוף אחד של השני או שניים של השנייה.
הלכתי ישר למטבח להביא לי קצת יין ובן הזוג שלי ביקש שאני אביא לו גם משהו לשתות. במטבח עמד גבר, כבן 40 להערכתי, לא גבוה, קרחת, פנים חמודות. לידו עמדה אשה יחסית מבוגרת, אחת מאלה שגם מגיעות בתשלום ושוחחה איתו. הרגשתי את עיניו נחות ומתעכבות עלי אבל התעלמתי. אחרי הכל רק הגענו למקום והלילה עוד צעיר.
לקחתי את השתייה שרציתי והלכתי לשבת על הספה בסלון ליד בן-זוגי שחיכה לי. בספה שלידי, ממש על קצה המושב, ישבה מישהי לבדה, בחורה כבת 30, שיער שחור כמעט עד לקו הכתפיים, מלאה על גבול השמנמנה, עיניים כהות ענקיות, וחיוך ביישני על השפתיים. הושטתי לבן-זוגי את השתייה שלו ואמרתי לו שברגע שנגמור את השתייה נלך להתפשט, ז"א נעבור לחלוקים ונרד לחדרים לעשות סקס. הוא לעומת זאת אמר לי שהוא נורא ישמח אם אני אצליח לסדר שהבחורה שיושבת לידי תהיה איתו.
נו טוב, עכשיו היתה לי משימה לדאוג לפרטנר שלי, משהו שבמלוא הצניעות – אני די מצטיינת בו.
הסתכלתי עליה שנית וחייכתי אליה בחזרה. שאלתי אותה אם זו פעם ראשונה שלה במסיבה כזו ועם מי היא באה. היא אמרה לי שהיא הגיעה עם בעלה ושזו הפעם הראשונה שלהם. "בתולים" בשפתי.
הצעתי להביא לה שתייה אבל היא אמרה שבעלה דואג לכך ומייד הוסיפה "וזה לוקח לו המון זמן." המשכתי לשוחח איתה בעיקר כדי להפיג את המתח שהיה ברור שהיא שרויה בו והיא התחילה לשתף איתי פעולה, לצחוק ולספר לי על עצמה ועל בעלה, על כמה הם תיכננו להגיע למסיבת חילופי זוגות ואיך הוא שיכנע אותה עד שהיא הסכימה. ואז הוסיפה בטון עצוב למדי "אבל הוא לא רוצה להישאר. הוא אומר שאין פה אף אשה מעניינת וזה לא מה שהוא חשב."
המשכנו לדסקס על הא ועל דא עוד כמה דקות כשראיתי את בעלה מתקרב עם שתי כוסות משקה בידיו. חייכתי אליו והמשכתי לשוחח עם נועה, מתעלמת ממנו במכוון. הוא הושיט לה את השתייה והתיישב לידה. נועה אמרה לו "מאמי, נגמור לשתות ונלך."
הוא נעץ בי את מבטו היוקד ושאל אותה "ומי החברה שלך?"
"זו רותי, תכיר. רותי זה גלעד. בעלי היקר עם הקוצים בתחת" אמרה וחייכה.
"למה קוצים מאמי? אין לי אפילו לא קוץ אחד בתחת ואני לא ממהר לשום מקום." אמר כשחיוכו מופנה אלי.
"אז רותי, את פעם ראשונה כאן?"
"ממש לא גלעד. אני מה שנקרא 'קבועה'. אבל הבנתי שבשבילכם זו פעם ראשונה ושאתה להוט ללכת" אמרתי בחיוך מזמין על שפתי.
"נראה לי שהלהיטות שלי מצאה לה מטרה אחרת. את היית רוצה שנישאר רותי?"
"נראה לי שיהיה מאוד נחמד אם תישארו גלעד. יש לך פה חתיכת בשר עסיסי שהייתי יותר משמחה לטעום."
"וואו, ככה עוד לא קראו לי מעולם" הוא אמר לי ואני פרצתי בצחוק, "מצטערת מאמי, אבל לא התכוונתי אליך. התכוונתי לאשתך הסקסית."
"טוב רותי, אני אגיד לך מה. אנחנו נישאר אם את מבטיחה להיות איתי."
הסתכלתי לנועה בתוך העיניים ואמרתי "אני מבטיחה להיות עם נועה, ואם לא תפריע לנו ותשב בשקט בצד, אני מבטיחה לך שתקבל פרס על התנהגות טובה" ואז רכנתי לעברה והתחלתי לנשק אותה כשמהר מאוד הרגשתי את לשונה פוגשת את לשוני בשקיקה.
ארבעתנו קמנו בו-זמנית והלכנו למשרד הקטן כדי להחליף בגדים. הפרטנר שלי שמיומן כבר במסיבות, עבר ראשון לחלוק ואמר לי "מאמי, אני מחכה לכם למטה."
שלושתנו סיימנו להתפשט והתחלנו ללכת לכיוון המדרגות. גלעד עצר אותי ולחש לי "נועה לא מוכנה להיות עם אף גבר. היא אמרה לי את זה מראש."
"בפעם האחרונה שבדקתי – וזה היה לפני 2 דקות בערך – לא היה לי זין מאמי. ואל תדאג, היא לא תצטרך להיות עם אף אחד שהיא לא תרצה. אני אשמור עליה. אתה רק תזכור שהבטחת לשבת בשקט."
לקחתי את כוס היין שלי, נתתי לנועה יד וירדתי איתה במדרגות אל החדר הגדול עם המזרנים. נכנסנו פנימה, התיישבנו על אחד המזרנים כשגלעד מתיישב על המזרן הסמוך אלינו. הורדתי את החלוק שלי והתחלתי להוריד את זה של נועה תוך כדי שאנחנו מתנשקות ומתמזמזות. היה לה חזה בערך בגודל של החזה שלי, רך ונעים עם פטמות חומות וטעימות ואני התחלתי ללקק אותן ולמצוץ אותן. נועה שלחה את ידיה כדי ללטף אותי אבל אני תפסתי לה אותן והרחקתי אותן מגופי. הרמתי את שפתי אל שפתיה, נישקתי אותה נשיקה ארוכה ולוהטת ואמרתי לה "את רק תשכבי ותירגעי. אני רוצה לטעום אותך."
פתחתי את רגליה ומיקמתי את עצמי ביניהן כאשר אני מרפרפת עם ידי על גופה, בעדינות, משלבת נשיקות קלות על שדיה, יורדת אל הבטן הסקסית שמתחת להם וממשיכה אל רגליה בליקוקים ונשיקות. נועה פתחה את רגליה לרווחה אבל אני התעלמתי ופשוט המשכתי לרדת עם הלשון עד לכף רגלה. נישקתי וליקקתי אותה והתחלתי לטפס במעלה הרגל השנייה עם הלשון כשעם היד אני מלטפת עד היכן שאני מגיעה. כשהגעתי עם פי אל בין רגליה נועה כבר רעדה כולה מציפיה. הרמתי את ראשי, חייכתי אל גלעד שישב בצד עם חיוך אווילי על פניו, לקחתי את כוס היין ומילאתי את פי בנוזל הקר.
התכופפתי אל הדגדגן של נועה והתחלתי לטפטף עליו את היין הקר. היא שלא היתה מוכנה לכך הרימה את אגנה בתנועה חדה מעלה. הושטתי את ידי ותפסתי את הישבנים שלה כאשר אני מורידה את לשוני הקרה-חמה אל הדגדגן שלה והתחלתי ללקק אותו. ליקקתי אותו ומצצתי אותו עד שהוא הרים את ראשו כניצן של פרח הפוקח את עיניו אל השמש העולה. ואז המשכתי לרדת לנועה, ללקק אותה ולשתות אותה. ירדתי עם הלשון אל שפתי ערוותה והצלפתי בהן קלות כאשר אני ממשיכה דרומה, אל הרקטום שלה. שם נעצרתי והתחלתי ללקק כשבאותו הזמן האצבעות שלי משחקות לי בדגדגן הבולט ומסביב לו.
שכחתי איפה אנחנו נמצאים. שכחתי שיש עוד אנשים בחדר. שכחתי מכל הסובב אותי. כל מה שהרגשתי וחשתי היתה נועה. התרוממתי על ברכי ועם טפיחה קלה על ישבנה מלמטה אותתתי לה להרים אותו יותר גבוה באוויר והתחלתי להבריש אותה בתנועות ארוכות עם הלשון שלי, מלקקת ומנשקת ומוצצת ויונקת ונועה משתוללת תחת ידי ותחת לשוני.
פתאום הרגשתי יד חמה בין רגלי ונשימה עמוקה. הזזתי את ראשי הצידה כדי לראות מי מעז לגעת בי ולהפריע לנועה ולי. ראיתי את חיוכו של גלעד עם מבט שואל בעיניו "אפשר?"
חייכתי אליו בחזרה ואמרתי לו "כן. נראה לי שסבלת מספיק."
חזרתי אל מעיין המתיקות שלפני כאשר אני משגעת את נועה עם לשוני, תוך כדי שאני מרגישה את ערוותה מתנפחת לקראתי. הרמתי את ידי הימנית ודחפתי שתי אצבעות לנרתיקה תוך כדי שאני מוצצת ומלקקת לה את הדגדגן, מחפשת את כפתור העינוגים הפנימי שלה. מהר מאוד מצאתי אותו והתחלתי ללחוץ עליו עם אצבעותי כאשר נועה מזיזה את אגנה למעלה ולמטה. הגברתי את הקצב והתחלתי לזיין אותה עם היד שלי כאשר אני מרימה את ראשי מהדגדגן שלה ומחליפה את הלשון באצבעות ידי השנייה. נועה התחילה לגנוח קלות ופתאום התכווצה לי חזק על אצבעות היד שלי ונחתה בחזרה על המזרן, רועדת כולה מהאורגזמה שחוותה.
אני הייתי מאושרת. חיוך של עונג טהור היה על פני כשהסתכלתי על פניה השלוות. גלעד הפסיק לשחק לי בין הרגליים והסתכל בתדהמה על אשתו הרועדת. "אני לא מאמין. את יודעת כמה זמן לוקח לה לגמור בדרך-כלל? שעות... איך הצלחת כל-כך מהר?"
הסתובבתי ונשכבתי על גבי עדיין לבושה בחיוך המדושן. "אני אשה מאמי. פשוט עשיתי לה מה שאני רוצה שיעשו לי" וצחקתי.
הוא הסתכל עלי ואמר "או.קיי. אז עכשיו אני חושב שלך מגיע פרס ואת עומדת לקבל אותו." התכופף והתחיל לרדת לי. "איזה כייף שלא צריך להרטיב אותך, את כולך רטובה" אמר, היטיב את תנוחתו בין רגלי וניגש למלאכה.
נועה הסתובבה לידי והתחילה לנשק אותי ולמזמז אותי כאשר אני מחזירה לה ופותחת את רגלי יותר רחב לנוחותו של גלעד שהמשיך לרדת לי ולשגע אותי עם לשונו החמה. בשלב מסוים לא יכולתי להתרכז בנועה ועברתי להתרכז במה שקורה לי בין הרגליים ונועה זזה ממני ופתאום הרגשתי שתי לשונות עלי. הסתכלתי וראיתי את נועה וגלעד, שניהם מעל מערת תאוותי, היא ממונה על הדגדגן והוא על כל מה שמתחתיו. התחלתי להשתולל וגלעד תפס לי רגל אחת ונועה את השנייה כדי שלא אזוז ושניהם המשיכו לרדת לי סימולטנית.
אחרי כמה זמן גלעד תפס אותי ברגליים ואותת לי להסתובב על הבטן. הסתובבתי והוא הרים אותי כך שאהיה על הברכיים. נועה נכנסה בין רגלי, ממקמת את עצמה לתנוחת 69 איתי, ממשיכה ללקק ולרדת לי ואני התחלתי להחזיר לה באותה מטבע. ואז הרגשתי את לשונו של גלעד ברקטום שלי, מלקקת ומזיינת אותו. זה היה מדהים.
דחפתי לנועה אצבעות תוך כדי שאני יורדת לה לדגדגן והיא התחילה להשתולל מתחתי. הרמתי את עצמי מהפה שלה מותירה את הכוס שלי פעור מול גלעד. הוא מיהר לנצל את ההזדמנות והתחיל לזיין אותי עם האצבעות שלו בכוס ובתחת.
תוך כדי האקסטזה, הסתובבתי והפלתי את עצמי על המזרן ליד נועה, מביאה את עצמי למצב יותר נוח עבור גלעד כאשר אני מחזירה מייד את אצבעותי לתוך הוואגינה של נועה, שלא תרגיש זנוחה. גלעד לא הפסיק לרגע מחפירותיו ואני, צועקת וגונחת, אמרתי לו שישים קונדום כי אני רוצה שהוא יזיין אותי.
הוא עצר לרגע, חבש את הקונדום, כיוון אותו אל ישבני שהיה מספיק פתוח מכל משחקי האצבעות הקודמים וחדר אליו במכה אחת. הוא החל מזיין אותי ומשחק עם הדגדגן תוך כדי ואני, שכבר הייתי חרמנית עד גבול איבוד הדעת, פשוט הרפיתי והרשיתי לעצמי לגמור. הבחור שנרטב כולו כי היה במרכז קו האש, הפסיק לזיין והתחיל לצעוק ולצחוק בו בזמן:
"ידעתי... איך שראיתי אותך ידעתי שיש לך את זה..."
מייד אחרי זה, בעוד אני רטובה ורועדת, הוא חדר אלי שוב בזיון חזק ואגרסיבי עד לגמירה המיוחלת.
נשארתי לשכב על המזרן כמה דקות כדי להתאושש בעוד נועה וגלעד אמרו לי שהם הולכים להתקלח.
עליתי כמה דקות אחריהם למקלחת וכשירדתי בחזרה חיפשתי אותם ולא מצאתי. ניגשתי לבעל המקום ושאלתי אותו לגבי הזוג שהיה פה. הוא חייך ואמר לי "מאמי, הם ביקשו למסור לך שהם כל-כך נהנו והחליטו ללכת הביתה כי בתור חוויה ראשונית את היית להם יותר ממספיק. הבחור השאיר לך מספר פלאפון וביקש שתתקשרי אליהם."
לקחתי את הנייר עם המספר, שמתי אותו בכיס החלוק וכשנגמר הערב ובן-זוגי ואני התלבשנו כדי ללכת הביתה, מיששתי את הנייר בידי, חושבת לרגע ומגיעה להחלטה מהירה. הנייר נשאר שם. בכיס החלוק.
רותי
נעתקו המילים בפי,
מ ד ה י ם
יש לך את זה.......
(וזו לא אמירה רק שלי...גם שלו....)
רותי, יקירתי, על זה אמר הפילוסוף הידוע
"מעיין הסיפורים שלך שני רק לנביעה שבין רגליך"
מניס....
קטונתי לידך.........
(צריך עזרה בסחיבת הדליים מהמעיין ???) 
דיויד.
תל-אביב - באר-שבע
(סיפור בשני חלקים)
נסעתי לבאר-שבע. לא כי רציתי, הייתי חייבת.
יום ראשון. 10:30 בבוקר. הרכבת אמנם דו-קומתית אבל מפוצצת. המוני אנשים, בעיקר חיילים. קיטבגים בכל מקום. תיקים. המון חבר'ה צעירים יושבים על הרצפה במעברים ועל המדרגות.
נכנסתי. עברתי קרון אחד בחיפוש אחר מקום ישיבה. כלום. עברתי קרון שני ושלישי ורביעי. עליתי, ירדתי. קשה לעבור, קשה לתמרן. קיללתי את עצמי שבחרתי ביום ראשון אבל כנוסעת מאוד לא מנוסה מי חשב על זה בכלל?
הגעתי לקרון החמישי ואחרי שעפתי על פיל שישב על אחד המושבים החלטתי לחזור חזרה ולנסות בכיוון השני. החלטתי להסתפק אפילו בחתיכת רצפה פנויה כי אין סיכוי שאני אעמוד כל הדרך עד באר-שבע, בטח לא כשאני על עקבים.
התחלתי לחזור ובקרון השני או השלישי – מרוב תסכול הפסקתי לספור – נתקלתי בקיטבג של חייל שהיה זרוק ליד המושב שלו והעקב שלי פשוט נתקע בידית. עפתי קדימה בדיוק בזמן שהרכבת נטתה קלות ימינה והייתי נכנסת בקיר שמולי לולא הזרועות החזקות שתפסו אותי ומנעו את ההתנגשות החזיתית.
חייכתי במבוכה והרמתי את העיניים כדי לומר תודה למושיעי. מסתבר שהייתי צריכה להרים קצת יותר גבוה. הוא היה בערך 190 ס"מ, רחב כתפיים, שיער קצוץ מאוד, עיניים צוחקות שלא ראיתי את צבען בגלל המשקפיים וחיוך נערי על הפנים.
"תודה רבה לך ואני ממש מצטערת שעפתי עליך" לחשתי.
"אין בעד מה, ואני דווקא שמח שעפת עלי," נשמע קול של גבר יוצא מהפה הנערי.
שוב חיוך נבוך מצידי, ואז "תודה. המשך נסיעה נעימה."
"חכי, לאן את ממהרת ומה איבדת?" שאל הקול הגברי.
"אני לא ממהרת, רק מחפשת מקום לשבת."
"שטויות. בואי שבי כאן. לידי."
"אבל אין כאן מקום," גמגמתי.
"בטח שיש." הוא הסתובב לחייל שישב לידו ואמר לו "קום. יש פה גברת שצריכה מקום."
אני הרגשתי מאוד לא נעים ואמרתי לו "מה פתאום. אני לא מוכנה שהוא יקום בשבילי."
החייל בינתיים התרומם ומושיעי משך אותי ביד והושיב אותי במקום הפנוי כשהוא מתיישב בצמוד אלי, "הוא לא קם בשבילך. הוא קם בשבילי. נעים מאוד, יובל. ואת?"
"רותי. אבל באמת לא נעים לי..."
"די, מספיק. הוא יילך לשבת עם חברים שלו."
התחלנו לדבר. יותר נכון הוא שאל ואני עניתי. שאלות כלליות, שאלות אישיות ועל כולן עניתי. יובל נראה מאוד נחמד בעיני, אבל לרגע לא חשבתי עליו כעל משהו יותר מזה. אחרי הכל, הוא חייל בצבא הגנה לישראל וככזה, הוא פשוט צעיר לי מדי.
אני הרבה דברים, פדופילית אני בטוח שלא.
באיזשהו שלב בשיחה הוא שם את ידו על הרגל שלי והחל ללטף אותה מטה ומעלה. חייכתי במבוכה והזזתי את כף היד שלו בעדינות.
"את מאוד סקסית בעיני והמבט בעיניים שלך מזכיר לי סרט שראיתי בנשיונל-ג'יאוגרפיק פעם, על לביאות שיוצאות לציד ועל הרגע שהן קולטות בעיניהן את הציד. חושניות מסוכנת."
הסתכלתי עליו ישר לתוך העיניים ואמרתי לו "אני אתייחס לזה כאל מחמאה חמוד, אבל אני מצטערת. אני לא יכולה לתת לך לגעת בי ובטח שאני לא אגע בך. אתה צעיר לי מדי."
הוא פרץ בצחוק מתגלגל. "צעיר לך מדי? למה את חושבת ככה?"
"כי יש לי ילדים יותר גדולים ממך."
"בן כמה את חושבת שאני?"
"אמממ..." היססתי, "אתה על מדים, ואמנם אני לא מבינה כלום בדרגות, אבל אתה לא נראה לי כאיש קבע אז מה שנשאר זה שאתה סדירניק. ז"א גג 21. צדקתי?"
הצחוק שלו מילא את כל קרון הרכבת ואנשים התחילו להסתכל לכיוון שלנו. הוא נתן לי נשיקה חזקה על הלחי. "תודה מקסימה שלי. איזו מחמאה קיבלתי. אני עתודאי מאמי. אני בן 25. ואין סיכוי שיש לך ילדים יותר גדולים ממני. אז תאמרי לי, עדיין צעיר מדי?"
הפעם היה תורי לצחוק ותורו להסתכל עלי נבוך. "תאמין או לא, אבל יש לי ילדים יותר גדולים ממך. לפחות 1 מהם. אבל האמת שאתה כבר לא צעיר מדי."
עוד לא סיימתי לבלוע אחרי המשפט והיד שלו היתה בחזרה על הרגל שלי, מלטפת אותה, מלמטה למעלה, אך הפעם כשלא נתקלה בשום הפרעה מצידי היא המשיכה לטפס ונעצרה כשהגיעה אל בין הרגליים שלי. הסתכלתי מסביב לראות אם יש קהל אבל שמתי לב שאף אחד לא רואה, כנראה בגלל השולחן הקטן שבצד שבעצם הסתיר את רגלי ואת ידו המשוטטת לה. הוא התכופף אל האוזן שלי ולחש "את נורא חמודה כשאת מסמיקה" והתחיל לנשק אותה ולדחוף את לשונו לתוכה.
קולו של הכרוז המודיע על כך שהרכבת מתקרבת לתחנת לוד נשמע מעלינו וחלק מהנוסעים החלו לקום ולאסוף את חפציהם. יובל ניצל את ההמולה ודיבר אל תוך אוזני:
"כשהרכבת תחזור לנסיעה, בקרון השני מאחורינו יש שירותים פינתיים, חכי לי שם."
אמרתי לו שהוא יכול להמשיך לחלום ואין סיכוי שאני אלך לשם. התגובה היחידה שלו היתה שהיד שלו ננעצה לי יותר עמוק בין הרגליים, מוצאת את הנקודה הנכונה ומתחילה ללחוץ דרך הג'ינס. אני כמובן התחלתי להתפתל על הכיסא והוא חייך ולחש לי "אני מרגיש את הרטיבות שלך דרך הג'ינס ואם את לא רוצה שאני אמשיך כאן עדיף לך ללכת לשירותים."
חשבתי לעצמי "או.קיי. ככה אתה רוצה, ככה תקבל. נראה מי מאיתנו יצחק אחרון."
הנוסעים ירדו, חדשים עלו והרכבת המשיכה לנסוע. חיכיתי כמה דקות, קמתי והתחלתי ללכת לכיוון השירותים. כשהגעתי אליהם ישבו על הרצפה במעבר הקרוב כמה חיילים. חייכתי אליהם, פתחתי את הדלת וסגרתי אותה אחרי. מסתבר שאלה היו שירותים מאוד רחבים, שירותי נכים. הורדתי את מכסה האסלה והתיישבתי לחכות. לא עברה דקה ושמעתי מישהו מנסה לפתוח את הדלת ואז אחד החיילים אמר "יש שם מישהי".
פתחתי את הנעילה ויובל השתחל פנימה. כשיובל איתי בפנים המקום פתאום נראה הרבה יותר קטן. הוא תפס אותי במותניים והניף אותי על האסלה. הוא השעין אותי אחורה פתח לי את הג'ינס והפשיל אותם ואת החוטיני למטה וכך נשארתי: רגליים על האסלה, סגורות למטה על-ידי הג'ינס והחוטיני, חצי גוף עליון נשאר אחורה ובלי הרבה יכולת תזוזה. המצב האידאלי בשבילו.
הוא התכופף קדימה, חצי עומד חצי כורע, מתח עם שתי ידיו את העור שמסתיר את הדגדגן שלי, הוציא את לשונו והתחיל מלקק לי אותו. חובט בלשונו בדגדגן ואז מלקק מסביב לו וחוזר ומלקק אותו ושוב מסביב לו. לפתע הוא תפס אותו בין שיניו והתחיל ללחוץ, כשצעקתי הוא הפסיק והתחיל לינוק אותו. חזק. אני ניסיתי לפתוח את רגלי כמה שיותר באפשרויות המוגבלות שעמדו לרשותי, שחררתי יד אחת מאחיזתי ודחפתי את ראשו יותר עמוק. הוא הבין את הרמז והמשיך לשאוב אותו ולמצוץ אותו ואז בבת-אחת דחף לי שתי אצבעות פנימה, לתוך הכוס הרותח שלי, השאיר אותן עמוק בפנים והתחיל להזיז רק את כריות האצבעות כשכל אותו הזמן הוא ממשיך להתעלל בדגדגן שלי.
התחלתי להשתולל והצלחתי להוציא רגל אחת מהג'ינס, דבר שהקל עלי לזוז. אז התחלתי לגנוח יותר ויותר חזק והוא שכנראה חשב שזה כל מה שהוא יוציא ממני, התחיל לזיין אותי עם האצבעות יותר ויותר מהר. השאגות לא איחרו להגיע. הוא הרים את ראשו, כנראה כדי לומר לי להיות בשקט, אבל לא היה לו צ'אנס. דחפתי אותו עם היד בחוזקה והחזרתי את הלשון שלו למקומה הטבעי – על הדגדגן שלי.
הוא כנראה חשב שאם הוא יפסיק לשחק עם האצבעות הרעש הנוראי ייפסק אבל אחרי הכל הוא לא הכיר אותי. היכרות של חצי שעה לא באמת מספיקה. אני כבר הייתי באמצע הדרך לאורגזמה – שמה לעשות – מגיעה אצלי עם הרבה רעש וצלצולים. אני המשכתי לשאוג ולצעוק ולגנוח כשביד אחת אני מחזיקה את הראש שלו שלא יזוז. "תחזיר את האצבעות פנימה" סיננתי לו בין גניחה לצעקה.
"רק אם תפסיקי לצעוק" היתה התשובה.
הנהנתי עם הראש לאות שאני מסכימה, הרמתי את היד וחסמתי איתה את הפה שלי. הוא החזיר את אצבעותיו לתוך הלבה הגועשת שבין רגלי והמשיך לאונן בזמן שהפה שלו יונק לי את הדגדגן. לא עברו 3-2 דקות נוספות ואני הרגשתי שאני עומדת לעשות לו מקלחת. התחלתי לרעוד, שיחררתי את היד שלי ואמרתי לו שיוציא את היד שלו החוצה ומייד. הוא הוציא אותה – בלי לדעת למה – והמשיך לשחק עם הדגדגן. אני שיחררתי שאגה של לביאה מיוחמת יחד עם הגמירה המטורפת שיצאה ממני.
הוא הרים את ראשו, רטוב לגמרי, ואמר לי "את לא נורמלית... יש פה מלא חיילים בחוץ. איך נצא מכאן?"
ואני עם חיוך מפגר על פני שאלתי אותו "נהנית?"
"בטח שנהניתי, ידעתי שיש לך את זה, אבל לא ידעתי עד כמה. איך לעזאזל נצא מכאן?"
הורדתי את החוטיני שלי שהיה רטוב לגמרי, לבשתי את המכנס השני של הג'ינס שניצַל מהרטיבות, סגרתי אותם, תחבתי את החוטיני לכיס האחורי, חייכתי אליו ואמרתי לו "פשוט מאוד. נפתח את הדלת ונצא" סחבתי אותו אחרי ליד הכיור, נשענתי אל הקיר, פתחתי את מכנסיו, הוצאתי את איבר הזכרות הקשה שלו והתחלתי ללטף אותו. הורדתי את הראש והתחלתי ללקק אותו.
"אבל אלה חיילים שמשרתים בבסיס שלי" הוא התחיל לגמגם תוך שהוא מתנשף.
המשכתי למצוץ אותו תוך שאני משחקת עם היד שלי בביצים שלו ולהכניס אותו יותר ויותר עמוק לתוך פי עד ששמעתי אותו מתנשם במהירות וגונח "אני גומר". הוצאתי את הזין מפי וכיוונתי אותו לעבר הכיור כשאני ממשיכה לשחק בו עם היד שלי. הוא גמר בזרם חזק, כולו רועד ואז פתח את הברז כדי לשטוף את ידיו ואת הזין שלו.
הסתובבתי לכיוון דלת הכניסה כשאני אומרת מעבר לכתפי "נכון, אבל לא בבסיס שלי" צחקתי, פתחתי את הדלת ויצאתי החוצה.
יובל יצא כמה שניות אחרי, אדום כולו וסינן לעברי "את לא שפויה."
אמרתי לו "אני לא זו שרציתי שתלך לשירותים ותחכה לי שם מאמי. וגם לא זו שאיימה עליך במעשים מגונים מול כלל נוסעי הקרון יקירי. אני רק זו שצוחקת אחרונה."
כשירדנו מהרכבת שמתי לב שיובל עומד כשמסביבו חבורה של חיילים מצחקקים והוא נפוח כמו תרנגול הודו. עברתי לידם, הפרחתי לו נשיקה באוויר והמשכתי ללכת לדרכי כשקול שריקות מלווה אותי לאורך היציאה מהתחנה.
עוד סיפור מעולה מבית היוצר של רותי...
הבחור לא ידע במה הוא מסתבך... אני רק יכול לתאר לעצמי את תגובת הנוסעים בקרון לשאגות האורגזמה שלך
אדמונית יקרה...
כרגיל - מדהים, מרתק, מסוגנן, מעלף, מעורר נשכחות ומעורר מתים......
אין מילים. ישר כוח.
דייויד.
חזור אל “סיפורי סקס | סיפורים אירוטיים - פורום לכתיבה מקורית”
