רלוונטי
(ת')
נוגע, קשור, שייך, ממין העניין, בעל שייכות לעניין, אקטואלי, מתאים לעניין
נוגע, קשור, שייך, ממין העניין, בעל שייכות לעניין, אקטואלי, מתאים לעניין לא הבנתי איך מה שאת כתבת רלוונטי למה שאני כתבתי.... ?
מיומנה של מירב הזונה המאושרת
392אפרו נראה לי שהבעיה לא נעוצה במושג "רלוונטי" כי אם בהבנת הנקרא
הבנת הנקרא מהי
מן הראוי להבחין בין קריאת-פענוח ובין הבנת הנקרא,הכרוכה בהפקת משמעות מטקסט. הבנת הנקרא: היא תהליך מורכב מבחינה קוגניטיבית , תהליך זה נוטלים ממנו חלק מספר מרכיבים, המרכיב הלשוני , המרכיב הטקסטואלי ,הפרגמאטי.שלב הפענוח הוא רק הבסיס , אם כי תנאי הכרחי להבנת הנקרא, אולם אין הוא בבחינת תנאי מספיק.יתר על כן אפשר לטעון, כי הבנת הנקרא בצורתה היעילה ביותר מתרחשת דווקא כאשר המוצעות לפענוח הלשוני אינה במרכז התודעה של הקוראים.(פרופ רפאל ניר).
• הבנה של טקסט : הבנה של טקסט מתבטאת בעצם בבנייה של משמעות, המבוססת על ידע לשוני ועל ידע חוץ לשוני פרגמאטי. הידע החוץ לשוני ;הוא התשתית האוריינית-תרבותית,שתשתית זו מאפשרת לקוראים ליצור את האסוציאציות הדרושות לשם בניית משמעיות . לעתים הוא עשוי לפצות על המחסר בידע לשוני כגון מילה או צירוף מילים שאינם מוכרים.(פרופ רפאל ניר).
• בעיה מרכזית בהבנה של טקסטים: מעבר לתפקוד האורייני הפונקציונאלי היא בעיה של ההידלדלות של התשתית האוריינית, כלומר הברות שמגלים תלמידי בית הספר והסטודנטים בהכרת מושגים מרכזים מן התרבות הכללית והיהודית.בעניין זה צעד קטן , שאין בו דיי , בפרסום רשימת מאה מושגים ביהדות ודמוקרטיה מטעם המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך .חיזוק והרחבתה של התשתית האוריינית תרבותית של התלמידים עולה בקנה אחד עם המודלים לתיאור התהליך של הבנת הנקרא,שהודעו בשלושים השנים האחרונים והמדגשים את חשיבותו הרבה של ההקשר החברתי תרבות(פרום רפאל ניר).
משה מינייס
מי שחי על הקצה תופס פחות מקום
מי שחי על הקצה תופס פחות מקום
מיומנה של מירב הזונה המאושרת
394M...
וגם האחרים יכולים לקרוא...
בתפיסה שלי כתיבה היא הצורך של הכותב ( אלא אם הבוס רוצה את דו"ח עכשיו!!!!
)
מירב, אם יש בך צורך, הנושאים יצוצו. וגם הדרך לכתוב אותם. עדיין לא בטוח שזו הפלטפורמה.
מציצנות כבר אמנו ????
הצמידות העובדתית ( מה זה עובדה ?) אינה חשובה ואינה רלונטית ליופי של הטקטסט. (מהסיפור ששלחתי לך במייל תוכלי להביון טוב יותר את כווונתי )למצוא את מה שמדליק אותך מניע אותך... אם תחששי מחשיפה תוכלי תמיד לקבל אישור ממי שאת חוששת לפגוע. אני מנסה לרדת לצורך של אפרו, למקור הסקרנות שלו , סוג של לקבל את המבט ה"אחר" שרק ה"אחר" יכול לספק, אני לגמרי מבין- אני לא מתחבר לסוג של החובה שניסו להצמיד לך לספק את הסחורה.
אבל הכל צריך, לטעמי, להתחיל ולהסתיים, בצורך שלך, בעניין שלך, ברצון שלך, אחרת הכתיבה תהיהי לוקה
וכפפה ? אני מוכן ו"להסתכן" ולתכתוב יחד איתך בגלוי בפורום שורה את שורה אני ( או כל רעיון אחר להמשכים ) את סיפורי פגישתונו,
למשל.
בכל מקרה השליטה בידייך 
its 4 in the morning the end of December
מיומנה של מירב הזונה המאושרת
395אפרו: התגובה האחרונה שלי נכתבה למנייס ולא אליך ! אחרי שכתב: "לגבי הדסקרטיות, אני לא מבין איך פרסום של פגישה ללא פרטים מזהים יכול לפגוע בדסקרטיות, אני יכול להבין שאנשים יכולים להיפגע אבל זה לא קשור לדסקרטיות."
קישור לאתר הפרטי שלי:
מיומנה של מירב הזונה המאושרת
396אפרודיזאק,אני לא מצליח להבין מה אתה רוצה. שהיא תפסיק לעבוד כי לשיטתך זה ניצול של הכתיבה, או שהיא תמשיך לכתוב רק בכדי להוכיח שאין זה כך? (ולמה??)
שאלת את עצמך פעם למה אני, אתה, או כל אחד אחר כותבים בפורום? בניגוד לקוראים. הרי לא יוצא לנו מזה כלום, אנחנו סך הכל ישויות וירטואליות מאחורי מקלדת. אני חושב שהכתיבה היא דרך לבטא את עצמנו, וכנראה, אין לי מושג, מירב חשה צורך מסוים להתבטא ובחרה לשם כך את הפלטפורמה המוצלחת ביותר, מול 1500 איש שיכולים גם להגיב, להתוכח, ולהוסיף את נקודת מבטם, ומי כמוהם מבינים את עולם המין בתשלום. זה גם מה שהפך את הפוסט הזה לכל כך מרתק בשבועיים הסוערים שבו הוא נכתב.
אין מה לבקש מבנאדם להמשיך לכתוב מכל סיבה שהיא, כמו שנמרוד כתב- אלא אם הבוס רוצה את הדו"ח עכשיו!...
ולטעמי הוויכוח האחרון סתם מיותר ומקלקל את השרשור היפה הזה.
מיומנה של מירב הזונה המאושרת
397[QUOTE=נימרוד_M]
הכל צריך, לטעמי, להתחיל ולהסתיים, בצורך שלך, בעניין שלך, ברצון שלך, אחרת הכתיבה תהיהי לוקה
[/QUOTE]
אני מבין שאין למירב צורך עניין או רצון לכתוב אני פשוט לא מבין מה זה קשור לדיסקרטיות. אני כתבתי כאן על לא מעט מפגשים ולא פגעתי בדיסקרטיות של אף אחד או אחת.
לקמיקזה, למירב יש כאן שלושה שרשורים, מסחרי, סיפורים שלה וזיוני שכל, השרשור שבו אנו נמצאים נועד בדיוק לשטויות האלה
משה מינייס
מי שחי על הקצה תופס פחות מקום
מי שחי על הקצה תופס פחות מקום
מיומנה של מירב הזונה המאושרת
398כל מילה שנכתבת כאן היא פתח לדיון..... איזה כיף
יש מקום לכתוב על חוסר הסימטריה שבין הלקוח לבין האישה.
נגמר הזמן כרגע...
אם היה זמן כבר הייתי במקום שוקק אחר...
יש מקום לכתוב על חוסר הסימטריה שבין הלקוח לבין האישה.
נגמר הזמן כרגע...
אם היה זמן כבר הייתי במקום שוקק אחר...
its 4 in the morning the end of December
מיומנה של מירב הזונה המאושרת
399מירב, התנצלותי ! לא הבנתי נכונה.
נמרוד - לאפרו אין צורך ! ובוודאי ובוודאי שאין שום זכות לדרוש ממירב לכתוב ולו גם מילה אחת ! התרעומת שלי לא היתה כנגד הפסקת הכתיבה לכשעצמה, הפסקת הכתיבה היתה רק אחד הסימפטומים בבעיה אותה הצפתי.
קמיקזה, ידידי, איך הבנת שזה מה שאני דורש/מבקש ? הנה אני מצהיר" מירב אל לך לכתוב ולו גם מילה נוספת אם אין זה רצונך האישי והמלא !" ראה תשובתי לנמרוד לגבי מהות הכתיבה בכל העניין עליו הצרתי.
הכל מכל כל....
מיומנה של מירב הזונה המאושרת
4004 X 4
עם צריכת דלק של 1:10 בנסיעה מעורבת אנחנו בטוחים לגמרי כשהמחוג מעל לחצי, הוא מתניע ומשלב לראשון, אני שמה לנו את "גזוז" ברקע ומסתכלת עליו מתעורר לחיים, הרגל שלו היא המשכה הטבעי של דוושת הגז, יד ימין שלו פעם על הירך שלי מלטפת אותי באהבה ופעם על מוט ההילוכים. "תשע בכיכר ביום שישי..." אצלנו גם לילה, הדרך נפרשת לאט מולנו והאדמה קצת רטובה מהגשם שירד לא מזמן.
הוא שוכב מאחורי ומחבק אותי, חשבתי שכבר נרדם אבל יד שמאל שלו מחליקה לעבר הירך שלי והבליטה שמזדקרת בהדרגה בגבי התחתון אומרת אחרת, אני מחככת את ישבני במוט שלו ומרגישה אותו מתעורר לחיים, פול סיימון שר לנו "מאוחר בערב". כשהוא מסובב אותי אליו ונובר בפי, הרטיבות מתחילה להתפשט למטה והמהלך כבר לא בר חזור, אני משלבת לשני ומטפסת עליו, מתיישבת על הבליטה הענקית, מורידה את החולצה, הוא תופס לי את השדיים וחופן אותן בעדינות שלו, מכניס פטמה אחת, מוצץ אותה בפיו וגורם לי להרגיש כל כך אישה. אני מחזיקה בשתי ידיים את ראשו ומנשקת לעומק , הוא מנסה שלא לחדור לקוליסים, הם בוציים מידי הלילה אבל משום מה הם שוב ושוב מושכים אותו פנימה, הוא שובר שמאלה אבל לא פוגע בשדות שמקיפים אותנו, הכי חשוב לא להשאיר סימנים בשטח ולא לפגוע בתוואי הקיים, האף מצליח לדלג את המשוכות אבל הזנב מחליק מאחורינו חזרה לקוליס, אני שומעת אותו מתפלל שהמרווח גחון גדול מספיק כדיי לא לפגוע בבולדר שמבצבץ בדרך, הג'יפ מחליק בקלות ללא פגע, ההגבהות עשו את העבודה.
אני רוכבת עליו, התחתונים עדיין עלי, הדגדגן שלי משתפשף בכלי החשוף שלו ואני ממש בקושי מצליחה לעצור אותו שלא יחליק לתוכי בטעות, הוא מנסה להשתחל מבעד לכותנה ואני מצליחה להתנתק כל פעם בשנייה האחרונה, אני רטובה לגמרי, החור שלי מתחנן לחדירה אבל אני מהססת.
הוא בולם, מולנו שלולית שקשה לאמוד את עומקה, אבל הוא נכנס בלי הרבה לבטים למרות פוטנציאל השקיעה, מתוך תקווה שהאדמה בתחתית קשה, הדפנות מתמלאות בבוץ והוא עובר את המפגע על נמוך, אני בוחנת אותו בהערצה ורואה אותו מחייך.
הוא חודר אלי בזוית גישה חדה ואני בתמורה נפתחת אליו ומחדירה את עצמי עליו, אני מחבקת את כולו ורק האגן שלי זז מעלה ומטה על איברו הגדול הקשה, הוא נותן לי קונטרה ומזדקר כששרירי רגליו מובלטםים, הוא סלע ואני הגל שמתנפץ בכוח של אוקיינוס, הרטיבות שלי מקיפה את שנינו ואני שואבת את האיבר בוואקום וגינאלי לתוך העומק שלי והוא חסר תחתית, הרעב אליו ממלא אותי למרות שכל אורכו מנופח בתוכי, לכן אני מנשקת אותו ומשלימה את השלמות. אני עוצרת ושואפת את צווארו אבל הוא לא מניח לי וחופר בי בהחלטיות מהממת כל מה שנותר לי לעשות זה לא לתת לו זווית נטישה והוא נכנס למהלך מתלים גדול יותר אך לא מצליח להתחמק מהצלבה, משכיב אותי על גבי, מרים לי רגל אחת וחודר אלי צידית, ברך אחת שלו מכל צד גופי ורגל אחת שלי על כתפו, השנייה ישרה על המיטה, אנחנו בהצלבה בגבהים נמוכים אבל נעילת הדיפרנציאל משחררת אותנו בקלות מבלי לדחוף אף אבן תחת הגלגל שבאוויר, הוא הופך אותי על הבטן ואני דוחפת כרית תחתי ומבליטה את הישבן, הוא חודר אלי מאחור באבחה רכה ואני בתגובה עונה עם אחורי בפעימות קצובות, הוא משתחל לתוכי ואני מקבלת אותו בכיווץ סוגרים ובאהבה, אוף, כמה אהבה... הקלח שלו ממשיך לגשש בין תפוחי העכוז שלי ומוצא כל פעם מחדש את החור הקדמי פעור מתשוקה אליו, הגבהת הכרית משפרת את הזוויות שלו ולמרות שהיא עולה על חמישה סנטימטר עדיין לא נגרם נזק לציריות, הוא מתחיל בדריפטים מסוכנים עד שמגיעים לגבעה תלולה, הוא מעביר לראשון low ומתחיל לטפס, הג'יפ מקרקש סביבנו, מצב העבירות קשה אבל הכול אפשרי איתו, הזנב נגרר מטה לרגע, הוא הולם בי והויברציות מתחילות לבצבץ מהשלדה אל הפנים, אני מצליבה את רגלי וכך מצמצמת את מרווח העבירות שלו, הגוף שלי זועק אליו למרות שהוא כל כך איתי, האורגזמה מתעכבת, מחשבות מתחילות לצוץ מכל מיני תאים והן מפריעות לה, רק שלא נכנס לתקיעה, אין עלי פק"ל קפה, האבנים מתלטפות על הגלגל ועפות ברעש לכל עבר, לרגע אין לו אחיזה אמתית אבל הוא מדלג על משוכה כאילו לא הייתה ומסיים את העלייה בחריקה, נכנסים לישורת של אוטוסטראדה, פספסתי את הגמירה מרוב מחשבות על כמה שטוב לי איתו והאם יתכן בכלל שהטוב הזה יכול להישאר פה הרבה זמן, אני רגילה שהוא נוזל לי מבין האצבעות, אולי הגיע סוף סוף תורי?, והופה הגמירה שלי התפוגגה, הוא מעלה הילוך אחר הילוך, אנחנו כבר ברביעי מחליקים את הדרך המאובקת, החלונות הפתוחים מרשים לרוח להכות בנו אבק ולילה, הפה שלי מלא בחול וכל כך טוב לי.
משלב לחמישי, הרכב טס ומתפתל יחד עם הגוף שלו, הם אחד, כאילו הוא נולד שם על הכיסא, כמה הוא יפה כשהוא מאושר, מתי הוא יכנס אלי כבר?
אני מסתובבת והוא מעלי, הזיעה שלו מתוקה ואופפת אותי, הריח שלו מוכר, הוא חודר אלי שוב מקדימה, והולם בי עוד ועוד פולט אנקות חנוקות, אני סוגרת את רגלי ועכשיו רגליו מקיפות אותי משני צידי גופי, אני אוחזת את העכוז שלו בשתי ידי ומכוונת אותו פנימה בחוזקה, האיבר שלו עצום וחלק ואני מרגישה את ההתרגשות שלו גואה, אני מניחה את הגמירה שלי בצד ורואה אותו מגיע אל שלו.
הוא מחייך אלי בחושך, לרגע מגלח את הדרך אחרי מכשול בירידה ואז ממשיך בהחלקה, עוד עשרים קילומטר של תענוג הוא אומר בחיוך, על מה חשבת עכשיו?, לא חשבתי על כלום, סתם טוב לי, עניתי. תענוג.
קישור לאתר הפרטי שלי: