כול הכבוד להנהלה!
איזה כייף לדעת שמבינים אותך ומקשיבים לך.
כן זה פוסט על אהבה.
על אישה שסקס היה מתגמד לאומת הערצה כלפיה.
זמן עובר וכאב נחלש, רק לפעמים שפתאום מישיהי ספרה איך שלי הייתה לבושה בחציאית ג'נס מיני וגופיה - הכאב חוזר.
אבל מה שנשאר הכי חזק - זה זכרון על הבנתה ממש מושלמת מה עובר אלי הבנה על הכול בחיי.
יום הולדת שמח שלי,אחלה אישה,אחלה נפש ששמענו וידענו,שלייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי נזכור אותך לנצח.שיהיה לה מזל בכל דרכה והצלחה בחיים שלה,אך נישארו הזכרונות היפים הבלתי נישכחים לעולם.אני מקווה שהיא בסדר עכשיו,היא פרשה מהמקצוע עראבה או עדיין עובדת אבל במקום אחר?!!.
יום הולדת שמח שלי,אחלה אישה,אחלה נפש ששמענו וידענו,שלייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי נזכור אותך לנצח.שיהיה לה מזל בכל דרכה והצלחה בחיים שלה,אך נישארו הזכרונות היפים הבלתי נישכחים לעולם.אני מקווה שהיא בסדר עכשיו,היא פרשה מהמקצוע עראבה או עדיין עובדת אבל במקום אחר?!!.
[/QUOTE] אם אתה יכול לסבול כשהמילים אותן אמרת
הופכות מלכודת לטיפשים בידי נוכלים שלא הכרת,
או כשתראה איך נשברים כל הדברים שרק למענם שווה לחיות
ותתכופף, ותאסוף את הכלים הישנים, ושוב תתחיל לבנות
אם תוכל בערימה לאסוף את כל מה שצברת
ולסכן אותה מבלי לחשוב על מה הימרת ולהפסיד,
ולהתחיל שוב מחדש כמו כל ההתחלות ולעולם על ההפסד לא לעצור לבכות;
אם תוכל להכריח את לבך, את כל העצבים והשרירים להגן על מטרותיך
גם אם קלושים הסיכויים ולהמשיך גם אם לא נשאר בך שום כוח
מלבד כוח הרצון שעוד אומר לך "אסור לברוח"!
אם תוכל למלא כל דקה במדויק, בשישים שניות שלמות של ריצה אל המרחק,
תוכל לרשת את הארץ ואת כל העולם ועוד יותר מזה, - תהיה אדם
אחד מידידים הכי יקרים שהכרתי בפורום כתב לי:
לגבי קשריך עם שלי - מבין 10 אנשים, אולי אחד זוכה בחייו לקשר חזק ועשיר כל כך. יתכן שאם הייתה נישא לשלי, הרי לאחר עשור הקשר היה מתרופף, מתפורר עם השגרה.
לדעתי לא 1 מ10 ולא 1 מ100000 לא זוכה לאישה כמו שלי (כמובן שקשר עשיר וחזק יכול להיות גם אם אישה פחות מדהימה, ואני בעצמי חווה קשר כזה עכשיו עם בחורה כביכול פשוטה). מאז ועד היום אני מודה לשמיים שנתנו לי זכות להיות עם שלי. כול כך קיוויתי לנס שאוכל להתחתן איתה. בכול החופש שלה: שיהיו לה מאהבים, שתעבוד בזנות אם צריכה תכשיטים, רק לקבל אותה כול ערב בבית ולקום שהיא ישנה על ידי. אבל היקר – לדבר איתה, עם האישה שהייתה מבינה אותי גם רגשית וגם אינטלקטואלית כמו אף אישה אחרת.
והתחלתי לחשוב, מה היה קורה באמת, לו יכולנו להתחתן, בעוד 10 שנים. שלי – באמצע שנות 40 שלה ואני בסוף שנות 60 שלי. ואני חושב שהיה סיכוי גדול שהקשר תמשיך להיות חזק ועשיר. זה שלשלי לא הייתה משיכה מינית כלפי – זה ברור. האושר שהיא הרגישה בכול פגישה איתי והיו עשרות, היה אושר של הגשמה אישית שלה, כי היא ידעה שהערצה שלי כלפיה – הערצה של אישיות שלה, אישיות של נסיכה, אבל לא פחות – אישה אינטלקטואלית מדהימה ותרבותית ביותר. אבל גם מצידי המשיכה מינית הייתה נחלשת לטובת המגע לאישיות שלה.
כמו שידוע, אני וויתרתי בגדול על סקס איתה וצמצמתי לחדירה בכוונת גמירה מהירה. הצער שאני מרגיש בדיעבד הוא רק מה קינא לאלה שכן זיינו אותה חופשי, לא מהוויתור שלי. אני ניצלתי את זמני איתה בשלמות – נתתי לה אושר ולעצמי – חוויה של קשר אינטימי ביותר עם האישה שרק בחלומותיי ציפיתי לפגוש. שחזרתי מחו"ל ולא ראיתי אותה 10 ימים, גמרתי מהר מהרגיל ושלי צחקה: רואים שהתגעגעת. מייד נתתי לה פליק חזק בטוסיק: תתביישי. כול הזמן חשבתי אליך, אף דקה לא חשבתי על סקס איתך.
ובפג שתינו האחרונה, ששלי אמרה כמה שחיכתה לי (לא הייתי שבוע) ואני עניתי שגם היום היה לי קשה להגיע אבל יותר מדי התגעגעתי ושאלתי עם חיוך: להוסיף שהתגעגעתי אליך, לא לסקס? שלי צחקה: לא צריך להוסיף.
באחד מהפגישות ראשונות, שלי בקשה להשיג לה ספרי סאלנג'ר, הסופר האינטלקטואלי ביותר, הייתי קונה לה ספרי אומנות, שהיא אמרה שתקרא אחרי ש"תצא לפנסיה מזנות" (היא קבע כמועד אחרון לעבודתה בזנות בסוף 2009 והיא כבר עשתה הפסקה 8 שנים אחרי עבודת שנה ב2000, היא לא אינגה שכול חודשיים הבטיחה לי להפסיק בעוד חודשיים ועובדת עד עכשיו).
אז בגלל שמשני צדדים הקשר לא היה מבוסס על התלהבות ארוטית, אלה על קרבה נפשית, תרבותית ואינטלקטואלית – היה סיכוי סביר שהקשר כזה לא יתפורר.
כביכול היה הבדל בינינו ביחס לאנשים אחרים. אני הרבה יותר רחמן, שלי מאוד מזלזלת. אבל גם אצלי הרחמנות מלווה בזלזול, ובהתחשב באיזה סיוט עוברים חייה של שלי, אני חושב שהיא שמרה אנושיות נהדרת.
בגלל שלא הייתה לה משפחה, היחס שלה לילדי היה לא יאומן כאילו אימצה אותם.
ההתעניינות שלה בפגישותיי עם חברי האינטלקטואלים הייתה מאוד אינטנסיבית, כול כך קיוויתי שיבוא יום ונשב בבית קפה ביחד עם חברי ונדבר על שקיעת אירופה או על ניטשה ושלי תשתתף עם עיניים בורקות שלה כמו בכול שיחה מעניינת.
כמו שאמרתי: לו יכולתי להתחתן איתה, החופש מיני שלה היה מובטח מצידי. אבל אני חושב שהלהט שלה לתכשיטים היה בגלל הצורך לשמור דברי ערך שאפשר תמיד לקחת במקרה הגירוש. אינשטטין אמיתי (לא מפורום) שברח מאוסטריה, הפך כול כספו לחוטי פלטינה שעשה ממנה קולבים וככה חצה את הגבול. ואם היו לה חיים מסודרים הייתה מסתפקת במה שכבר יש. בכול מקרה תכננה למכור אותן ביום שחור.
ולגבי הצרכים מיניים שלה: קודם כול מחוץ לכותלי החדר הזיונים העלוב שבו פשוט התביישתי לזיין נסיכה כמו שלי, אולי היכולת השהית זקפה הייתה חוזרת אלי, ומה לעשות עם זקפה שאישה תהנה – אף אחד לא יודע יותר טוב ממני. וגם אם אהבתי אותה שעבדה בזנות, כמו שאהבתי נשים נשואות בחי, הייתי אוהב אותה גם למרות המאהבים.
טוב, הכול זה רק מחשבות. אבל דווקא אתמול, ידיד יקר אחר מפורום שאל אותי לגבי בחורה אחרת, מה הייתי עושה לו היתי רווק. צחקתי ואמרתי: לו הייתי רווק הייתי כבר נשואי לשלי.
חזור אל “סיפורי סקס | סיפורים אירוטיים - פורום לכתיבה מקורית”