מרבית מלקוחותיי ביום חמישי: 29/10/2009 והחורף כבר כאן
גם היום הגעתי באיחור (בגלל מישהו מסוים ומקסים) וגם היום אני כותבת מהדירה הדיסקרטית, יש לי הרגשה שעומד להיות יום נהדר, לא יודעת למה, מין הרגשה כזו שמפעפעת בבטן, יום חמישי היום ואמורה להיות המון עבודה, אני אישית מעדיפה תמיד איכות על כמות אבל נדמה שאני היחידה כאן בראש כזה כי כל כמה דקות אני שומעת צרחה "(מירב), תזיזי ת'תחת ולכי לתת פרטים", אני יושבת בחדר צידי ונפרד מפינת הישיבה של שאר הבנות, יושבת וכותבת לכם ואני מוכרחה להתייחס רגע קט להודעות הפרטיות ששלחתם לי: קראתי וקראתי וכל כך כואב לי שאני לא יכולה לענות חזרה ועוד יותר כואב לי שאני לא יכולה, כרגע, לספק את הדרישה הגבוהה למפגש איתי בתשלום, אבל קראתי הכול ושלא תחשבו שאני לא עונה כי אתם לא מעניינים או מקסימים, כי בהחלט כן, אלא כרגע אסור לי לעשות זאת- כל עוד אני עובדת במקום ציבורי, אבל אולי בעתיד תהיינה אפשרויות כאלה, אני ומנהלי הפורום מנסים למצוא את הפורמט הכי מתאים לי בכל רגע נתון, אז צפו להתפתחויות.
חוץ מהעובדה שתפוס לי השריר הארבע ראשי ברגל שמאל (לזכור לא לנסות היום את תנוחת הרכיבה) הכול מושלם היום וזורם, יש איתי עוד כמה בנות ופקידה וכולן עליזות בצורה יוצאת דופן, אגב כשאתם מנסים לעלות על זהותי (דבר שעדיף לא לעשות ואם יצא ומצאתם אותי – אנא אל תחשפו אותי פה) כאשר אני מספרת שיש איתי עוד שבע בנות אין צורך לרוץ ולחפש מקומות שיש בהם שמונה חדרי עבודה כי במקומות רבים קורה שיש נאמר חמישה חדרי עבודה וכמות גדולה יותר של בנות ואז הן עובדות בתורות וכל אחת נכנסת להיכן שפנוי, מיותר לציין שמי שמתקרבת לחדר שלי אני יורה בה, הדבר האחרון שאני רוצה על המצעים שלי זה נוזלים של בחורה אחרת.
כבר שש בבוקר וסכר הגברים שנפרץ עלינו לאט נחסם, עוד שעתיים למנייאק, למיטה ואליכם, לפחות כרגע יש לי שקט יחסי לרשום את רשמי מהיום שעוד לא חלף.
שני הלקוחות הראשונים היו זוג חברים ששניהם רצו להיכנס איתי ואחרי שהסברתי שאני לא משתתפת באורגיות הראשון מביניהם נכנס איתי בעוד השני ממתין לי שאסיים, המצחיק הוא שעם שניהם קרה אותו התרחיש המדויק: סקס עדין ונעים, נשיקות הדדיות, חיבוקים קטנים, אוראלי קצר כי התבקשתי להפסיק עקב רגישות ייתר, סקס בתנוחה מיסיונרית, גמירה מהירה וארנבית, מנוחה של כמה דקות ושטיפה קצרה, כל זה הסתכם בעשר דקות ולכן קפצתי שוב על השלל המזדקר, כי אצלי אף אחד לא יצא אחרי עשר דקות – אך בעשרים הדקות הבאות עלי ועד השנייה הממש ממש אחרונה, כל ניסיונותיי להביא את הבחור (הראשון ואז השני) לאורגזמה עלו בתוהו, אבל הם היו כל כך מקסימים ומנומסים שלא הסכמתי להפסיק לנסות. מעניין אם הם קבעו מראש להעתיק האחד את התנהגות השני כדיי לבלבל אותי.....
הבא אחריהם היה גבר בגילי בערך, "ווזבוז" כמוני, בעל מראה טיפוסי של איש מחשבים סקסי, לא היו בינינו הרבה מילים אבל שפת הגוף אומרת כל כך הרבה יותר, היה מדהים, אני כמעט בטוחה שגם הוא היה מופתע כי כל כמה דקות שמעתי אותו פולט בשקט "וואו", אני יצאתי מהחדר מחויכת כולי ובראש עובר לי משפט "תענוג, ועל זה עוד לקבל כסף"
הלקוח הרביעי היה מסויט והסיטואציה איתו דמתה לסצינה מתוך חלום בלהות שבטח היה לי פעם. על פני השטח הגבר (40+) נראה נורמטיבי, אך אבוי, ברגע שסגרתי את הדלת אחרי- הסטיות שזרמו ממנו יכלו בקלות להעלות את מפלס הכינרת, קודם הוא ביקש שאשב לו על פרצופו כשהוא מלקק את אחורי, מקובל, אבל אחרי כדקה וחצי של ישיבה שלא כללה ליקוקים משום סוג רק חיכוך זיפי פניו על עור אחוריי החיוור, מהנ"ל החלו לבקוע קולות מחרישי אוזן שלא היו דומים לכלום, אולי לחיקוי של חמור גוסס, הסתובבתי בבהלה לבדוק שהכול כשורה, שמא חנקתי אותו, וזה מייד פצה את פיו ולא סגר: "את רוצה להיות הילדה שלי?, תגידי שאני אבא שלך, בבקשה ילדה קטנה שלי, בואי לזיין את אבא", תחושת קבס עלתה בגרוני לכן שתקתי, איש וסטייתו יחיה אבל לא היה לי שום דבר חיובי להגיד לו, וכשהמשיך לחזור על אותן שאלות עניתי "לא" וסירבתי להשתתף במשחק החולני שלא התאימה לסיטואציה לזרימה ובטח שלא הוזהרתי בה מראש והתכוננתי אליה נפשית, ירדתי ממנו כדיי להמשיך את עבודתי נאמנה עד כמה שביכולתי אך הלה לא סתם את פיו והחל מספר לי שבשנים האחרונות הוא גר עם חברה שלו וביתה בת העשרים ומזיין את שתיהן כאוות נפשו והמשיך וגולל תיאורים לקוניים מפורטים כיצד הוא הולך לחדר הנערה ולאחר שזו מעמידה לו את הזין במציצה, הוא עובר לחדרה של האם בכדיי לספר לה על כך ולגמור, בשלב הזה כבר ניקוו לי דמעות בעיניים כי היה נראה שהוא לא ממציא את סיפוריו ועשיתי את מה שאני יודעת לעשות הכי טוב- אטמתי את עצמי ועטיתי שריון סרטני, לאחר שביקשתי ממנו לדבר כמה שפחות, בכדיי להביא את הסיטואציה לסוף מספק מבחינתו ומהיר מבחינתי.
לרובנו יש סטיות ופנטזיות מטורפות שאנחנו אפילו לא חולמים להעלות אותן על דל שפתנו בפני אחרים, וכך גם לי, קורה שאני לבד משחקת בעצמי כדיי לגמור ובמקרה שהאורגזמה מתאחרת אני פונה אל אותן סטיות שבנבכי מוחי, כי אני צריכה דימוי חזק וקיצוני שיעזור לי להתפוצץ ולגמור ומייד לאחר מכן אני קצת נגעלת מעצמי ותוהה אם מקומי במוסד פסיכיאטרי סגור, אבל המרחק בין פנטזיה לבין מימושה הוא אלפי שנות אור והוא זה שמבדיל בין אדם מהשורה לבין חולה נפש ועבריין סוטה.
הלקוח החמישי היה גבר מבוגר, צנום וכהה עור ונדף ממנו ריח משכר של אמבטיה ואפטר שייב, מגע העור שלו קטיפתי וחלק וכשנשכבנו על המיטה לא נתן לי אפשרות להדגים את המציצה המפוארת שלי, לקח את השליטה לידיים שלו והחל בליקוקים וירידה מושקעת במיוחד, בגלל השריון שעטיתי קודם היה לי קשה בהתחלה להתענג על מעשיו לכן שכבתי לי מפוסקת רגליים וניסיתי להרגיע את המחשבות תוך שאני מנסה להוציא עם לשוני חתיכות של תפוח שאכלתי קודם מבין השיניים, 15 דקות לאחר שהבנתי שהוא ממש נהנה ושהירידה לא עומדת להסתיים בקרוב, התעוררתי מעצמי, זחלתי מחוץ לקונכייה וגמרתי בליבי ובגופי להשתחרר וליהנות וכך היה, עוררתי את קצות העצבים שלשונו נגעה בהן ונתתי לזרמים של תענוג לסחוף אותי, אחר כך חשבתי לי שחבל שבזבזתי חמש עשרה דקות שלמות באטימות מינית ושעמום במקום להפליג עם הלשון שלו מייד למחוז אורגזמי כלשהו, אבל היסיתי את ההלקאה העצמית כי נזכרתי שאני לא רובוט וחומות מגן לוקח זמן לסדוק.
הלקוח השישי היה ילד צעיר (21) ונמרץ שכאשר בחר בי ווידא, חזור ושנה, שאתן לו שני מספרים מלאים בתמורה לכספו. הרגעתי את חששותיו ואישרתי שכך יהיה אם יבחר, נותנת לו פתח להתחרטות במקרה שלא יעמוד בסיבוב שני, מבלי להרגיש שנכשל.
כשהתחלנו באקט המיני, דוגי סטייל, הוא התחיל לפמפם אותי כאילו רודפת בעקבותיו משטרה, הבנתי פתאום למה דרש שני אקטים מלאים כי במהירות הזו ובעודף התשוקה הבלתי מרוסנת הוא מועד לגמור פעם ראשונה אחרי דקה לכן עצרתי אותו וגיליתי לו שככל שיישמר את הגמירה שלו כך התוצאה הסופית תהיה חזקה יותר, למרות שענה לי "אני לא יכול לשלוט על זה" ביקשתי ממנו לא לזוז, רק לתת לי קונטרה והדגמתי לו איך לזוז בחושניות מקצבית שבה הוא יכול להפסיק בקלות את עצמו ברגע שהאורגזמה מאיימת להשתחרר, הילד קלט צ'יק צ'אק את הרעיון ועצר את עצמו כעשר פעמים בעשרים דקות שארך האקט הראשון, כל פעם שעצר – עצרתי גם אני והפסקתי את כיווץ השרירים הפנימיים-ריריים שלי כדיי לתת לו מרווח נשימה, לאחר שגמר באנקת צחוק ותענוג אישר שאכן הגמירה הייתה חזקה מהרגיל וויתר על אקט נוסף כי היה מלא, שבע ומסופק. נפרדנו אחרי מסאז' מפנק שעשיתי לו ונשיקה.
הלקוח השביעי ביקש אותי בשמי וחיכה לי בחדר ההמתנה שאצא, כשראה אותי חייך וביקש להיכנס איתי מייד, הוא היה דובר אנגלית, נמוך ממני ומוצק, בן כ 50+, שמור היטב ונראה שחדר הכושר לא זר לו, מעט שיער שיבה מעורר כבוד נזרק בשיערו ועיניים כחולות עמוקות שכמעט טבעתי בתוכן, לאחר בירור קצר על קורותיו ומהיכן הוא מכיר את שמי, כי לא הצלחתי להיזכר בו אם נפגשנו בעבר, הוא הסביר לי שהוא בביקור עסקי בארץ מטעם עבודתו בקנדה ולפני שהגיע לכאן חבר קנדי שלו המליץ עלי אחרי פגישה איתי באותו המקום לפני כמה חודשים כשביקר בארץ, התפלאתי לשמוע ששמי הגיע עד למונטריאול הרחוקה והענקתי לבחור טיפול 10,000 ישראלי וחם שייקח איתו חזרה לארצו ולזיכרונותיו.
הלקוח השמיני בא לחגוג את יום הולדתו התשעה עשר והיה בעל יופי מזרחי מהמם ותווי פנים מסותתים שליקקתי בהם כל זווית ופינה, בנוסף, הוא היה מגולח, נקי, ריחני ושופע סקס אפיל מודע אבל הוא כמעט גמר לי את מלאי המגבות בחדר:
הבהרה: בדירות דיסקרטיות מתחלקים שווה בשווה ברווחים הבסיסיים עם בעל המקום, אני יודעת שזה נשמע קצת נצלני ולא הוגן אבל זה לא כך, הרי שלבעל המקום יש המון הוצאות כלכליות כבדות כגון: שכר דירה, חשמל מים ארנונה, שומרי ראש, מצלמות אבטחה משוכללות, ניקיון יומי, שכר פקידה, שכר טרחה לעורכי דין בכל פעם שיש בעיות של מעצרים וצווי סגירה, הוצאות שוטפות יומיות כמו שמפו, נייר טואלט, מגבונים לחים, חלב, קפה, תה, סוכר, מים מינרלים, שלא לדבר על פתיחה ראשונית של מקום כזה שמסתכמת באלפי שקלים, אחזקה שוטפת ותיקונים של בעלי מקצוע, פרסום בעיתונים ובשאר אמצעי מדיה אחרים, חלוקה של כרטיסי ביקור, ועוד.... הרבה פעמים המקום עומד סגור בגלל המשטרה ואין ממנו רווחים כלל או שיש צו סגירה סופי של המקום ובעל הדירה צריך להתחיל מההתחלה במיקום אחר ואלפי השקלים שהושקעו יורדים לטמיון. לכן בנוסף לחלוקת הכסף שווה בשווה כל מקום לוקח סכום נוסף הנע בין 20-50 ₪ למטרת כיבוס מאות מגבות משומשות מידי יום אך בגלל צריכה עודפת ובלתי מרוסנת של מגבות, בעלי המקום עתה מגבילים את הבנות לשימוש של שקית אחת של מגבות לבחורה, בערך 20 מגבות, ואם זו גמרה את השקית לפני סוף המשמרת ופתחה שקית נוספת היא תחויב שוב על ההבאה. אני למשל משתמשת בעצמי רק במגבת אחת או שתיים במשך כל המשמרת, גם כי אידיאולוגית זה מסתדר לי ושומר על הסביבה, אבל מעצבן אותי לתת למקום עוד ועוד כסף שהרווחתי בזיעת אפי ולשוני, 20-50 ₪ זה באמת לא הרבה כסף אבל זה העיקרון שמרתיח אותי.
אז בבקשה מכם, את המגבת אחרי המקלחת הראשונה אל תזרקו על הרצפה כלאחר יד אלא תלו לשימוש חוזר שלכם למקלחת הסיום ואם לא נעים לכם לשכב על מצעים שלדעתכם משומשים בקשו מעלמת החן שבחרתם להחליף את הסדינים.
בכל מקרה הזיון הארוך עם בן התשע עשרה היה מענג וחשבתי לי על כמה טוב להיות שם תחתיו ובתוך התנסות שלא הייתה מזדמנת לי בחיי היום יום, מרגישה כל סנטימטר ממנו בתוכי ומכווצת לקבל אותו אלי בלי לפספס אף שנייה תוך כדיי בהייה בפניו היפות.
את ארבעת הלקוחות הבאים קיבלתי אחד אחרי השני ברצף ולא היה לי זמן לרשום ראשי תיבות על חוויותיי איתם, אני לא אוהבת להשתהות בכניסתי לחדר לאחר קבלת הכסף כמו רוב הבנות ובגלל הלחץ והביקוש עבדתי שעתיים ברציפות והזיכרונות שלא רשמתי אבדו לי לעד אבל אני בטוחה שאם היה משהו מרעיד עולמות או לחילופין נוראי- הייתי זוכרת מבלי כל עזרה מילולית כתובה.
הלקוח השלושה עשר במספר החל את הסצנה בינינו במשפט שמאז ומתמיד עיצבן אותי: "מה בחורה כמוך עושה פה? את כל כך יפה ועושה רושם שיש לך קצת ראש על הכתפיים, תתרחקי מפה מהר", אף פעם לא הבנתי לקוחות שאומרים את זה, מה ההבדל בין בחורה עובדת לבין לקוח הבא לקבל שירות בתשלום? מה עושה אותם יותר טובים ממני בכניסה למקום כזה? איזו זחיחות דעת לחשוב שלשלם על זה- זו מעלה, ולהתפרנס מזה- זו בושה, זה היינו הך! ושניהם לדעתי מקובלים ונכונים לכל הנוגעים בדבר, מעבר לדיבור המתנשא הזה שהיה כמסווה שקוף המשול לשליט הפונה אל הפרולטריון (אני לא יודעת עד כמה המשפט הזה נכון תחבירית, אבל מה אכפת לי? תנו לי להתבטא עקום אם צריך) הבחור ידע בדיוק מה הוא רוצה במיטה והוא נבח עלי פקודות ללא הרף: תמצצי! נו, חזק! תסתובבי! תשבי! תקומי! בואי לפה! יותר מהר! בקול תקיף של רס"ר משמעת בצנחנים, אין לי בעיה עם מישהו שיודע בדיוק מה הוא רוצה ומה עושה לו טוב ובלי כל חשש הוא מביע את עצמו, אבל יש דבר כזה שנקרא דרך ארץ ויש צורה להגיד את הדברים, זו לא הייתה הצורה הנכונה ויצאתי מהחדר בסיום המפגש רצוצה ומטורטרת והייתי צריכה חצי שעה של מנוחה ותה לכן ביטלתי לקוחות אחרים כדיי לפוש.
היו עוד לקוחות אחריו, לא אסגיר את המספר המדויק כי אין לכך חשיבות, המשמרת נגמרה הרבה אחרי עלות השחר וכשיצאתי החוצה רחובות תל אביב היו רטובים וריחניים מגשם, כל האבק והזוהמה של הקיץ נשטפו אל ביבי הרחובות ובאוויר זמזמה התרגשות חדשה של חורף שהפציע וקיץ זדוני שזז לפינה.
אם יש לכם שאלות תשאלו עם דרך ארץ ואני אשתדל לענות למרות שכל הכתיבה וההתעסקות עם הפורום גוזלת לא מעט זמן אנסה ואשתדל להתייחס.
שבת שלום ומבורך.
שלכם, מירב.
תודה על הדיווח המושקע!!
שמתי לב שזוהי גם הודעתך הראשונה בפורום החברים בטח ירצו שלכינוי שבחרת תהיה הצדקה.
- ואכן גם 2 מגבות לכל היותר זה בסדר גמור. 
)