והתחלתי לראות את הנושא בצורה מאוד מחושבת. מבחינתי לא היה בא בחשבון לבזבז את שנות ה20 היפות במרדף שלא נגמר
אחר הכוס הבא. כדייטר סדרתי הבנתי שעלויות השגת הסקס באופן "הנורמלי" לא משתלמות אבל בכל זאת מצאתי איזון
בין לנסות ברגיל וכשאין הצלחה או שהיא לא מגיעה מספיק מהר לסגור את הפינה אצל זונה. לצערי לאט לאט כמות הבחורות לעומת נערות הליווי שהייתי איתן יצאו מכלל שליטה (עקבתי אחר המספרים) עד שזה הגיע למצב שמתוך 10 בחורות שהייתי איתן 9 היו זונות (היום זה כבר הרבה יותר כנראה) לעיתים העדפתי לוותר על היציאות בסופי שבוע על מנת להגיע לתוצאה הבטוחה אצל הזונה. אף פעם לא עצרתי לחשוב לעצמי אם אני מכור או לחשוב על ההשלכות של סגנון חיים זה. בשיחה עם אחת הזונות שהייתי אצלה פעם אחת ולאחר מכן הפכנו לידידים אמרתי לה שמיציתי את עניין הזונות ואני כבר לא מפיק מזה הנאה כמו פעם ושאני החלטתי להפסיק. היא אמרה לי שאני מכור וגם אם אני ארצה להפסיק אני לא אצליח. להפסיק הצלחתי... לחצי שנה. בבושת פנים פנימית חזרתי להתארח
לצערי בנישה שאני אוהב אין כל כך ברירה. הדבר שהשתנה לאחר החזרה להתארח זה התדירות. כיום בניגוד לעבר לא לוחץ לי אחרי שבוע ללכת להתארח. מביקור מוצלח אצל זונה אני יכול להרגיש מסופק ומלא לשבועיים ולעיתים אף יותר. בנוסף אני לא הולך "בכוח"
לדוגמא כרגע אין אופציות חדשות ומעניינות אז פשוט אני לא הולך כי אני יודע שאני לא יהנה מספיק כדי להצדיק את המחיר ואני מוצא לי "פיצויים" אחרים.