16
על ידי Serpieri
כמו שהבטחתי, ישנה גם חוויה שנייה שבה עיסוי תמים החליק
למחוזות אירוטיים והתמזל מזלי והפעם הזו התרחשה בזמן עיסוי
שגרתי בזאוס ספא ברמת גן לפני כארבעה חודשים.
למי שלא מכיר, זהו ספא שצמוד למכון כושר מעולה אך יקר
שאותו אני משתדל לפקוד כאשר הכרס שלי מייסרת את מצפוני.
מדי פעם, כשאני מרגיש ששילמתי במספיק זיעה בחדר הכושר אני
מרשה לעצמי להתפנק בעיסוי מקצועי בספא הצמוד.
בדרך כלל מדובר בעיסוי מקצועי לחלוטין ממעסות מנוסות ולכן
רמת הציפיות שלי הייתה בהתאם, כך שכל מבוקשי היה לשחרר את
שריריי הדואבים שלבטח ייסרו אותי למחרת בבוקר.
אני נוהג לקבוע עם מספר מעסות מסוימות מראש, עובדה שחוסכת
לי הסברים מיותרים ומספקת את התחושה של לקוח וותיק של
מסעדה שהמנות החביבות עליו מוגשות לשולחן מיד כאשר הוא
מתיישב.
לכן באותו יום הייתי מרוצה כשאחת המעסות הקבועות שלי
התפנתה לשרתי. לא אחשוף את שמה מטעמים מובנים אך אציין
שמדובר בבחורה דרום אמריקאית רחבת גוב וזרוע. זו בחורה שלא
תסובב ראשים אחריה ברחוב, אך מהכרות נשנית איתה התוודעתי
לעיניים טובות ומחייכות וחוש הומור ציני.
הטיפול התחיל כרגיל בהזמנה לחדר ולמקלחת שתרענן אותי
מהזיעה שהרווחתי בחדר הכושר. כמקובל, יצאה מעסתי מהחדר
וביקשה שאשאר בתחתונים מתחת לסדין שעל שולחן הטיפולים.
כיבדתי את בקשתה בהכנעה לאחר שבפעם קודמת ניסיתי את מזלי
אצל מעסה אחרת בהתערטלות מלאה, ניסיון שעלה לי בבקשה
מנומסת ללבוש תחתוני מסג' (למי שלא מכיר- סוג של חיתול
מביך ולא נוח) ולטיפול מהוסס וקר.
לאחר שהתכסיתי מתחת לסדין חזרה מעסתי והחלה בטיפול הקבוע.
אני נוטה למכאובים בגב התחתון ולכן מרבית העיסוי היה
מרוכז באיזור זה. החלפנו דברים כבכל טיפול, כאשר נשאלתי
על סיפוקי מרמת העיסוי. באותו רגע נדלק הזיק השובב בראשי
והחלטתי לאתגר את הבחורה החביבה: "העיסוי מצויין כרגיל,
אבל הייתי אצל מעסות עם ידיים חזקות יותר. אולי התעייפת
קצת?" אמרתי בתמימות. בתשובה קיבלתי צחוק מתנשא: "אתה לא
ראית כלום, אני פשוט מרחמת עליך".
ואכן, אילו היה מדובר בקרב התאבקות ביני ובין מעסתי אין
ספק שלה היתרון. עם כל משקלי וגובהי- אני לא מאמין שאוכל
לזרועותיה החסונות ולטמפרמנט של אישה שאין ספק שנתנה פעם
בחייה אגרוף לגבר.
ובכל זאת, הילד החצוף שבי השיב: "בואי נראה אותך, יש לי סף
כאב גבוה", שקר גס כמובן, אולם היא נענתה לאתגר והחלה
בסדרת כיפופי גפיים ומפרקים שלא היו מביישים נערת גומי
סינית. מרגע לרגע גבר בי החשש שנכנסתי למחוזות מסוכנים מדי
וכבר ראיתי בעיניי את פני הכירופרקט שלי שלבטח יחשוב
שעברתי תאונת דרכים קשה, אולם לא נתתי למעסתי את תחושת
הצדק בדבריה.
אם כן, המשכתי בגבורה בטיפול הכולל עוד כיפופי מפרקים,
הטיית שכמות ולחיצות על עמוד השדרה שעברו מזמן את סף הכאב
אותו אני מוכן לסבול בדרך כלל. לא אתבייש ואציין שבעודי
טומן את הראש בחור המיטה נתתי לדמעות כאב לזלוג על פניי
תוך שאני נושך את פנים לחיי, וזאת על מנת שלא לתת ללחישות
כאב להסתנן מפי.
לאחר שלושים וחמש דקות (!!!) של ייסורים מבוקרים הרגשתי את
ידי מעסתי משתחררות. השחרור מן הכאב באופן כל כך פתאומי
הקפיץ את ליבי וגלגל את עיני בחוריהן, בפעם הראשונה בחיי
הצלחתי להבין את החיבור בין כאב לעונג, דבר שחמק ממני עד
כה. דבר נוסף שהפתיע אותי הוא ההודאה של מעסתי בתבוסתה:
"וואלה צדקת, יש לך סף כאב גבוה ועכשיו באמת
התעייפתי". ואני בליבי חושב: "מה את אומרת?! לפני דקה כמעט
איבדתי את ההכרה מכאבים!", אבל כל מה שיצא לי היה:
"אמרתי לך...".
"בגלל שהיית כזה גיבור מגיע לך עכשיו פינוק, איך בא לך
שנמשיך?", היא שאלה.
בן רגע התפוגגו כל ערפילי הכאב שאפפו אותי וניצוץ קטן
התעורר בחלציי.
"בואי נמשיך את שאר הטיפול באיזור הגב, הרי כמעט ולא הקדשת
תשומת לב לגב התחתון שלי ואני מרגיש שאולי מתחילה לי
התכווצות בשריריי הירכיים והישבן", שיקרתי כילד שרק גילה
את המעדן שנקרא "שקר מיתמם".
"אוקיי", היא אמרה, "בוא רק נסיר ממך את התחתון שלא
יתלכלך" ובאבחה אחת חלקה בסיוע השמן שנספג בגופי משכה את
תחתוניי ממני מבלי שהספקתי אפילו להתרומם כדי לסייע לה.
לא היו בי כוחות להסתובב ולראות מה מעשיה אך הרעשים רמזו
על כך שהיא ניגשה להביא עוד שמן חם ולעמעם את האורות כמעט
עד לחשכה מוחלטת. דפיקות ליבי האיצו בציפייה ולפתע חשתי
במגע ידיים חם מאין כמוהו על ישבניי. ההפתעה שלחה בי זרמים
מענגים מאין כמוהם, מעולם לא חשתי ידיים חזקות, חמות
ועדינות כל כך על ישבני. במהלך הדקות הקרובות הרגשתי כגוש
בצק שאופה מיומנת לשה באהבה ובציפייה שתבוא השעה ויהפוך
ללחם מתוק.
העיסוי היה ארוך וחושני כך שכמעט מבלי לשים לב (ואני מדגיש
שרק "כמעט") נתתי לישבני להתרומם מעט באוויר. מעסתי כנראה
שהבינה את הרמז ונתנה ללישותיה לחמוק לחריץ ישבני ואשכיי.
הבלתי נמנע התרחש ואיברי תפח מתחת לבטני בחוסר נוחות, אולם
המטפלת המסורה הרגישה בדבר ובלי לומר מילה טמנה את ידה
מתחת לחלציי ושלפה את איברי לחופשי: "אתה יודע שאפשר למדוד
ככה את הדופק?" הפתיעה אותי בשאלה תוך שהיא לופתת את איברי
ביד אחד ולשה את חריץ ישבני בשנייה.
"לא ידעתי", עניתי לה תוך שאני מתרכז שלא להתפרק בידה.
"כן, תנשום עמוק ותרגיש". והיה משהו בדבריה, הרגשתי את
לחיצות ידה על איברי במקביל לפעימות לבי. התחושה הייתה
נהדרת- כמעט חוסר תנועה ובכל זאת מגע של אישה שמכירה את
הנסתרות שבגוף ומנגנת עליו כמו פסנתרנית מיומנת.
הלחיצות התגברו והצטרפו לתנועות ידיים מוכרות יותר, ידיה
החליקו בקואורדינציה על גב איברי ועל אשכיי עם ביקורים
קצרים ומפתיעים בחור החמקמק. מה שהפתיע עוד יותר הייתה
האווירה הטיפולית שהשרתה מעסתי כאשר היא מזכירה לי לנשום
ולנשוף לכל אורך הדרך.
בנקודה שלא יכולתי לעצור עוד שקלתי לרגע קט בלבד את
ההשלכות ונתתי לזרעי לפרוץ ממני במספר פעימות שכל אחת מהן
שלחה גל של הנאה מאופקת בגופי. "יוווופי..." היא אמרה בטון
של מאמנת כושר וטפחה על ישבני תוך שהיא מוציאה מתחתיי את
המגבת ספוגת הנוזלים שהניחה שם מבלי ששמתי לב.
"תנוח כמה דקות, קום בזהירות ונתראה בפעם הבאה?"
"אין לי ספק", אמרתי.
באותו יום חיכה לה טיפ שמן במעטפה.
Serpieri2009-3-4 11:41:31