כ עצומה להחזרת הרב רוני גולן - דף 6 - סקס אדיר

עצומה להחזרת הרב רוני גולן

52



... כבר הגיעה השעה לשבור את הכבלים, שידי עצמי שמות אותם על כל אברי
נשמתי...



..בביאת האדם אל אהבת זולתו, עובר האדם מתוך
עולמו הצר המלא מכאובים אל עולם נצחי..



...אהבה היא היכולת לתמוך לכבד להקשיב ולהיות
סבלני...







חשבון נפש:



לא מצאתי מילים מתאימות יותר לפתוח את הפוסט, מאשר מילותיו של הצדיק
שולי רנד:
"איכה"



"ריבונו של עולם אם נדבר גלויות, לפעמים אין לי כוח בעולמך
להיות, אנה מפנך אסתתר?



מה אטען, מה אצטדק, מה אדבר? חנון ורחום הן לפניך גלוי, כאן יהודי שעל
חוט השערה הוא תלוי,



נלחם בעצבות בייאוש המכרסם כתולעת, השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת, קולות
מהעבר אומרים



לי לעצור, אבל אני מוסיף בחושך לחתור שואל ומבקש, איכה"...................................
??? מבולבל





מודע ויודע אני שחיי זקוקים לעריכה. מודע ויודע שאנכי משול לאדם שטבע
בבריכה.



לכן, לעיתים יש צורך לעצור רגע, לעשות חשבון נפש, לערוך שוב את הנשמה
ולצאת שוב אל המסע.



לא אכתוב על עוד מפגש סקס עם זונה חדשה, או עלמת טירוף, לא על בולעת
החרבות,



ולא על מצחצחת המרעומים. ואף לא על משוררים, או ציטוטים של רבנים
גדולים וחכמים.



ברצוני לכתוב היום בצורה פשוטה ובמילים פשוטות, ולומר מילה אחת גדולה
וענקית:
תודה !



ברצוני להודות לכולכם, לכל אחד ואחד מכם, קיבלתי אהבה במקום הזה כפי
שלא קיבלתי מעולם.



אני באמת אוהב את הפורום, מכל אחד ואחד מכם למדתי משהו נוסף על החיים
הללו, לטוב או לרע.



למדתי על רגישות , לקבל את השונה, להבין את הדברים מכל הצדדים,
הכלכליים והחברתיים.



למדתי שיש כאן המון גברים הזקוקים לאהבה ולתמיכה, ולעיתים אפילו רק
למילה טובה.



למדתי שאם לא מאמינים לך תמשיך להילחם על האמת שלך, ואם אתה איש אמת אתה חייב לנצח.



למדתי שצריך להילחם למען הצדק, לגונן על האמת, לא לתת לשקר לגבור על
האמת לעולם !!!



למדתי שאם מישהו שונא אותך, הוא יכול גם לאהוב אותך, הלא אהבה חזקה שבעתיים
משנאה !



זאת עובדה ! כל הסיפורים היפים ביותר נכתבו על אהבה, עוד לא
קראתי ספר מדהים על שנאה.



מודע ויודע אנכי שמדובר כאן רק ב"פורום סקס" ואתם תמיד
כותבים ש"הכל וירטואלי", ו"הכל סתם" !



כמה שאתם טועים ! זהו העולם האמיתי, בעוד 20 שנים לא יהיה עולם אמיתי
יהיה רק עולם וירטואלי.



מאחורי כל שם הזוי בפורום מסתתר גבר רגיש, עם או בלי ביטחון, שכל מילה
הנכתבת עליו בלעג



היא כסכין בבשרו, לכן מי שלוקח את העולם הוירטואלי כ"סתם
עולם", לא יהיה לו עתיד בעתיד.



מעט על עצמי בנימה אישית:



לצערי, אהבתי וכמהתי לנשים סחפה אותי עמוק לעומקו של אוקיינוס האהבה בעת
סופה סוערת.



בשנים האחרונות עברתי תהליך של השלמה עם מר גורלי, הפכתי לחולה/מכור
כפייתי לנשים/זונות.



בעשרות השנים האחרונות עברתי מספר רב של טיפולי גמילה מזונות, בארץ
הקודש ובארץ נכר.



בשנתיים האחרונות עברתי טיפולי גמילה ממושכים על ידי טובי המומחים, לצערי
ללא הרבה הצלחה.



כנראה שאני חסר תקנה, ריח של אישה מעביר אותי על דעתי, נקישת עקבי
נעליה בעת הליכתה



מעבירות בי צמרמרות, קולה של אישה מעביר בי רטט. ובשעה שאני משוחח עם
נשים אני מרחף



כפרפר צבעוני בשדות, כולי מלא תשוקה וכמיהה לאהבה, והמילים היוצאות
מפי מתעתעות קסם בנשים.



ושוב המילים מהדהדות בראשי, ושוב המחשבות מחזירות אותי לסורי, אל
הזונות והדירות המחולקות.



לאחרונה שוב חזרתי לשכב עם שלוש עד ארבע נשים ביממה, שוב הקרבתי את
הזוגיות המושלמת



שהייתה לי בעבור מזבח עגל הזהב, עבור רדיפה גועלית אחר החושך והאפילה
של נשים זולות וזונות.



לפני ימים אחדים נפל דבר, קמתי עם עלות השחר, התעטפתי בטליתו של אבי זצ"ל
ועליתי לקברו.



כרעתי על ברכיי והשתטחתי על רצפת הבטון, נשאתי תפילה לעילוי נשמתו,
וחשתי כאילו אבי



מלטף את ראשי ברוך בזמן התפילה, שוחחתי עמו ארוכות, זעקתי את תפילתי
מעל קברו לחלל



שמי עיר הקודש, חשתי את מלוא עוצמתו של אבי בקרבי ובליבי, ובשקט
התהומי ששרר באותו רגע



על הר המנוחות, הרגשתי את צערו של אבי על נפשי הנאנקת מכאב. והחלטתי
לערוך שינוי בחיי.



קיבלתי החלטה קשה ואמיצה !!! קיבלתי על עצמי לעשות תיקון המידות
והנפש, להבריא את ליבי הסדוק.



מודע ויודע אני שלא אוכל לחיות ללא נשים/זונות, יודע אני שנכנסתי לתוך
התחייבות קשה שלא אוכל



לעמוד בה. ידעתי בחיי ימים קשים, אך ימים קשים כפי שאני עובר כעת לא
עברתי שנים רבות.



מלחמת העולמות מתחוללת בנפשי ובקרבי, קרבות עזים והקזת דם בין היצר
הרע, לבין היצר הטוב,



כולי תקווה שלבסוף אוכל לאזן את כמות הזיונים, ולהסתפק בפחות מפגשים
עם זונות ונשים.



מוסר השכל:



הפורום הזה קדוש בעיני משום שהוא גרם לי לפתיחות נדירה ומדהימה. כתבתי
כאן כנערה מתבגרת



ביומנה האישי, וכתבתי כמעט את כל אשר על ליבי, אך מעתה ואליך אנסה
להימנע ככל האפשר



מלכתוב דיווחי סקס, אכתוב יותר על אהבה, על החיים, ומוסר השכל, ואעשה
כל שביכולתי לעזור



לכמה שיותר חברים במקום הזה לשנות את דרכם. ובכלל, בכל פעם שכתבתי
בפורום ניסיתי להעביר



מסר כלשהו, לא הייתי רוצה להיזכר בהיסטורית הפורום, כאחד שרק זיין את כל
הזונות של השכונה,



ורץ לספר לכל הגברים בשכונה. למרות שאני יודע שכך אזכר תמיד. אך בכל
זאת ולמרות זאת,



חשוב לי תמיד להעביר מסר, שזוגיות, משפחה, וילדים, חשובים יותר
מדיווחים על זיונים.



קצת על האדמין שלנו:



אינני יודע אם האדמין מתחלף או לא מתחלף, מעולם לא דיברתי אתו בטלפון,
לא שמעתי את קולו,



אנו מתכתבים אך ורק דרך התיבה הפרטית בפורום, מעולם לא שאלתי אותו
שאלות שלא צריך לשאול.



ואם יורשה לי אכתוב מי הוא האדמין עבורי :



האדם המכונה "אדמין" הוא אדם נדיר, חכם, מחושב, מכבד את
הבריות, ליברל, רחמן, מתייחס לכל



בקשה, עונה תמיד בצורה מכובדת ומכבדת, תמיד פותח שיחת כתיבה בברכה.



והכי חשוב אוהב צדק יושר ואמת !!!



אינני חושב שהייתי מחזיק מעמד בפורום ללא האדמין שלנו, אז תודה לך על
הכל אדמין יקר !



הבהרה:



אין לי שום קשר לאתר "סקס אדיר" אני לא עובד באתר, לא מכיר
את הבעלים, לא מכיר את אדמין.



לא יודע דבר על האתר, אתם בטח תוהים מדוע אני בכל זאת עוזר ומסייע
לפורום ?



אני לא עובד קשה, לא חסר לי דבר, הכתיבה בפורום מסייעת לי להשתחרר
נפשית.



קצת על הפורום :



מעולם לא הייתי חבר בפורום, מעולם לא כתבתי בפורום, (ובשום פורום אחר
מכל סוג שהוא).



אין לי פייסבוק, אין לי טוויטר, אין לי אינסטגרם, וגם לא יהיה לי, זה
לא מעניין אותי כלל.



לפני כשנתיים נכנסתי בטעות לראשונה בחיי לפורום, קראתי פוסט של
"הפרופסור" על חתולה



ששרטה אותו בזמן שהוא מקבל עיסוי, והוא לא ידע איך להסביר לבנו את
השריטות בידו, נפלתי



מצחוק, קראתי פוסט של "קישקשתא" על פולניה שביקשה ממנו לשלם
ועד הבית בבניין בבת ים,



נקרעתי מצחוק, התאהבתי בשני החברים הללו, ומיד נרשמתי לפורום, חלפו
חודשים עד שאושרה



בקשתי, בזמן הזה קראתי את עלילות קישקשתא בפורום, והתאהבתי קשות
באישיות הכובשת של



הבחור החכם והסופר אינטליגנט. מה שמצחיק ומוזר הוא שמעולם לא כתבתי לו
אף לא הודעה



פרטית אחת ! וגם הוא מעולם לא כתב לי מילה. לזה אני קורא אהבה מקריאה
ראשונה.....



באחד הימים לשמחתי קיבלתי מייל שאני חבר בפורום. חששתי לכתוב, פחדתי
שידעו מי אני, שיזהו



לפי הכתוב, כתבתי ללא ניקוד, כתבתי בחשש רב, לאחר שכתבתי את הדיווח
הראשון שלי, נדדה



שנתי ומאוד התרגשתי, אך כמו בכל מסעות חיי, תמיד נתקלתי בקשיים, כבר
בדיווח השלישי שלי



בפורום האדמין כתב לי הודעה בתיבה הפרטית בזו הלשון: "אני חושד
שאתה יחצן ראה הוזהרת"



הייתי בהלם, לא ידעתי כיצד להגיב, הפסקתי לדווח מספר ימים, ושוב חזרתי
לכתוב ולדווח בפורום.



לאחר מכן לא עבר עלי שבוע אחד
של שקט, בכל פעם קם חבר אחר בפורום, וחבט
בי ללא רחם.



אני חבר הפורום המושמץ ביותר שהיה אי פעם בתולדות הפורום. מעולם לא
הואשם חבר פורום



יותר משהואשמתי אני, מלבד "רצח" הואשמתי בכל העולה על
דמיונכם, הכל כולל הכל כולל הכל.



בחודש האחרון נכתבו עלי מילים קשות בפורום, ומחוץ לכותלי הפורום נאמרו
ונכתבו שקרים רבים וקשים.



מסקנה אישית:



כמכור וכצרכן זונות ידוע, כמאהב מאוד ותיק בתחום הנשים בתשלום ושלא
בתשלום.



אני מודה, אוהב זונות אנכי, מכור לזונות, יש משהו מרגש בלאהוב זונות,
אפילו המילה "זונה"



מגרה אותי, פגשתי אלפי נשים וזונות, שוחחתי איתן, ולעיתים אף חדרתי
לחדרי ליבן,



ולעוד מקומות נוספים בגופן, בסופו של יום כולן נשים, וכולנו בני אדם.



הצלחתי להתגבר מעט על התמכרותי לנשים בתשלום, היום מצבי טוב יותר אני
ממעט לפקוד זונות.



נפגש יותר עם נשים רגילות, אבל גם אני וגם אתם יודעים שלעולם לא נוכל להיגמל לחלוטין מסקס



נשים וזונות, תמיד יש בי את הדחף לגשת לדירה מחולקת, ולשבור שם את
הספות והקירות.



ולעשות סקס ללא גבולות עם עבריינית גבולות שבחרה לזונות דווקא בעיר
הזונות.Tongue



לסיום : גברים יקרים נעמתם לי מאוד, חברתכם טובה לי, אהבתכם כלפי כנה
ואמיתית,



גם אני אוהב אתכם ואני תמיד אהיה כאן לצדו ולעזרתו של כל חבר שזקוק
לעזרתי.



נכון, אני מאוד אוהב נשים, אך אני בוטח רק בגברים, גדלתי רוב חיי
בחברת גברים



בישיבה, בצבא, ישנם יתרונות וישנם חסרונות לכך, אך רק גבר יכול לפצוע
גבר אחר במילותיו.



אני חזק כאריה אך מילה קשה ושקרית הופכת אותי מאריה חזק, לציפור חלשה
הנאבקת בסבך ענפי



השיטה. דעו לכם, רק אדם המעריך מילים יכול להיפגע ממילים, ודי לחכימא
ברמיזא....



אני מקדיש לכל הגברים בפורום את השיר המתאים ביותר עבורנו, אולי
ההמנון שלנו,



השיר שכתב בן הרב חנוך לוין ז"ל : "ציפור המכנסיים
הקטנה":



פעם בעודני ילד, גיליתי במכנסי כפתור, כאשר פתחתי אותו, ראיתי תחתיו
ציפור,



ציפור קטנה ורטובת מקור, "ילד" היא אמרה לי "אני אביא
לך את האושר הגדול"



אחר כך נעשיתי נער, וליטפתי בלילות את הציפור, היא פרשה כנף כל הלילה,
רוטטת מכוח עצור.



כל תקוותי תליתי בציפור, "נער" היא אמרה לי "אני אביא
לך את האושר הגדול"



בא היום נעשיתי גבר, ויצאתי בלילות עם הציפור, והייתי מוצא לה טרף, פה
חור וגם שם איזה חור,



והיא ניקרה ללא כל מעצור, "גבר" היא אמרה לי "אני אביא
לך את האושר הגדול"



השנים חלפו הזדקנתי, נעשתה קצת עייפה הציפור, פה ושם היה כבר צורך
להושיט לה יד ולעזור.



ולפעמים היא נמנמה בחור, "חבר" היא אמרה לי "תעיר אותי
כשיבוא האושר הגדול"



עכשיו הכל עבר, ובמכנסי עוד רועדת ציפור, ציפור קטנה ומצומקת, כל
הלילה רועדת מקור.



ועוד טיפה תלויה בקצה המקור, "סבא" היא לוחשת לי
"טעיתי אתה יכול לסגור את הכפתור"



תודה רבה על ההקשבה, על הקריאה, על האהבה, מעולם לא עזבתי אתכם ולעולם
לא אעזוב אתכם.



תודה רבה !!!!!



כל התורה כולה: "ואהבת לרעך כמוך"..."אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך"..."יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך"



עַל-מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי................

עצומה להחזרת הרב רוני גולן

53
רבנו, דרך צלחה. הלוואי ותצליח בדרכך החדשה ותמצא את השקט והרוגע שהנשמה שלך מייחלת להם.
אנחנו כאן נמשיך לשבור קירות גבס בדירות מחולקות ותמיד נעריך את גדול המדווחים שקמו לפורום הזה בעשור שבו הוא קיים.
זונות באות וזונות הולכות אבל אתה, רבנו, השארת כאן מורשת אמיתית.

עצומה להחזרת הרב רוני גולן

57
רוני יקיר הפורום,

אני מניח שבשלב הזה אתה יודע בעינך החדות מי שוחר טובתך....
אני מקווה שבעיניך אני נמנה עם אלה שחפצים ביקרך.

הייתי חייב להגיב היות והפוסט שכתבת הציף אותי והריץ אותי למקלדת.

אתה בצומת T עם שתי אפשרויות או להמשיך או לחדול (מההתמכרות)
אין דרך שלישית, אין שביל עפר עוקף, אי אפשר לקחת מסוק ולהמריא מעל לצומת - אין דרך מחוץ לקופסא. זה או - או.

הגעתי למסכנה שאי אפשר לשלוט במינון. היו תקופות שהורדתי לפעם-פעמיים בשבוע וחשבתי שמצאתי את האיזון עד שבא גל עכור ושטף אותי וביום אחד מצאתי את עצמי נותן לחוקית בבוקר, מבקר אצל סליזית בצהריים, חוגג עם איכותית אחה"צ (כדי לפצות את עצמי על הטינופת שאני מרגיש אחרי הסליזית) וכל זה כשיש לי פגישה עם המאהבת הצעירה והיפה לפנות ערב.
אין צורך להסביר איך אני מרגיש בסוף יום שכזה.
בדמיון אני שבע רצון, נינוח, מבסוט מהחיים וקורן מאושר.
בפועל אני מרוקן ומרגיש היטב את נשמתי החלולה זועקת.

ואז שוב ירידה במינון שנותנת לי הרגשה שמצאתי את האיזון וחוזר חלילה....

במין, בניגוד לסמים או להימורים, יש בעיה.
צורכים את זה גם שנגמלים.
אבל כמו בדיאטה טובה. צורכים אוכל טוב ומתנזרים לחלוטין מקונדטוריות - לא דורכים שם.
גם לא כדי להריח או לקנות לילד עוגת יומהולדת. פשוט לא עוברים ליד.

אם החלטת להפוך עורך ולמחוק חברבורותך (בשבילי אתה השילוב המושלם של נמר וכושי - בסקס) אני מאחל לך מכל ליבי בהצלחה. ומי יתן ומשמיים יעניקו לנפשך מזור ושקט כך שתוכל למצוא אהבת אמת ולהזדקן איתה בכבוד.
אבל בשביל זה צריך להתנזר מהקונדטוריה ופה זה אחושילינג קונדטוריה. פה זה שילוב של כל עצמת הפיתוי לחטוא בבמה אחת. ואין בן אנוש חרמן, שהפרוטה מצויה בכיסו, שיכול לעמוד מול כל זה ולהחריש.

הגעתי למסכנה שבשביל להגמל חייבים לצאת מפה ולא להסתכל אחורה - אף פעם !!!

אז אם החלטת עלה והצלח.

אבל אם לא.
אם אתה רק מוריד הילוך (שזה בפרופורציות של רובנו עלית הילוך מטורפת)
אז אל תחסוך מצאן מרעיך את סיפורי הזימה המתובלנים שלך.
אל תהיה קמצן.
השקה את צמאוננו.

תן לנו דלק להמשיך את חיינו המשמימים....

באהבת אמת....
תמיד להיות בנתינה.

במיוחד בנתינת זרע ליאנה, מאשה, מילנה וכל בנות אוקראינה...

חזור אל “סיפורי הרב”