...כדי להיעשות משורר, צריך
להיות מאוהב או אומלל, או שניהם יחד....
...כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו...
שלום לכל החברים בפורום:
תודה רבה לאדמין שהחליט לפתוח פוסט חדש שיקרא "סיפורי הרב"
לכאן אעביר את הדיווחים
והפוסטים שאני רואה לנכון לתעד ולשמור למען הדורות והזיינים הבאים,
בהמשך אמשיך לכתוב
ולהוסיף נושאים ופוסטים חדשים וישנים כאחד.
בראשית דברי הייתי רוצה לספר מעט כיצד החלה התאווה והמשיכה שלי לנשים
ולאוכל משובח,
נולדתי כבן הזקונים למשפחה ברוכת ילדים הייתי הילד התשיעי והאחרון...
לא חוויתי ילדות רגילה, המצב הכלכלי היה עגום, הבית היה מלא ספרים,
והמקרר מלא אוויר לעיתים.
אבי נהג לתרום לקהילה וכל דבר עשה בהתנדבות, ואנו נותרנו כזקוקים
לנדבה.
את התספורת הראשונה בחיי עברתי בגיל שלוש, לא עברתי אותה אצל הספר או
בסלון כלות,
אלא על הר בצפון, בתחילה חששתי שמא אבי מושפע מ"עקדת יצחק"
ומוביל אותי אל ההר
ל"עקדת רוני" ביחד עם הכבש הקטן שלקח עמו אל ההר.
האקסטרים הראשון בחיי היה לראות את אבי שוחט פרות וכבשים, לא אשכח איך
היה אבי ממשש
את הכבשה, ובודק אם אבריה פצועות או שבורות, לאחר השחיטה היה הופך את
הכבשה וקושר
רגליה מלמעלה למטה כשהיא תלויה הפוך, ומנפח את גופה באוויר בכדי לבדוק
את כשרותה !
עוד לפני שלמדתי לדבר וללכת אכלתי בשר.....
במאה שערים אין מושג כזה "בשר זה רצח" גם בטייבה טירה וקלקיליה אין, בדת היהודית ובדת
המוסלמית "בשר זה נצח" "בשר זה כוח" שם מחנכים מגיל אפס לאכול בשר, אין שבת בלי דג
ובשר אין שמחה מבלי לשחוט כמה
כבשים, שם אתה לא חש בטוב, תאכל בשר ואתה
תחלים.
בדת היהודית השכילו רק להדגיש
"לא תבשל גדי בחלב אמו" אז אכלתי הרבה בשר גדלתי והגיע הזמן
ללכת ללמוד בישיבה, הייתי נער רגיל אך חרמן באופן לא רגיל, תמיד אהבתי
נשים תמיד נמשכתי
לנשים, ותמיד חיפשתי דרכים להתקרב לנשים, הלימודים בישיבה רק עוררו והגבירו את תשוקתי
ואהבתי לנשים, המילים והמשפטים שקראתי בתורה נתנו לי את הכלים להתחיל
עם נשים,
עוד בצעירותי הבנתי את הנוסחה להתקרב לנשים, "מילים" למדתי בעל פה את שיר השירים,
ועוד הרבה שירים ומשפטים, שיחקתי במילים והתאמתי אותן לנערה הניצבת
מולי, ועד עצם היום
הזה אני מרשים נשים במילים, נשים אוהבות מילים, גברים אוהבים מעשים !
לעולם לא אשכח את הפתקים שהייתי כותב לנערות באוטובוס הציבורי המסיע
אותי בכל יום ראשון
בבוקר לישיבה, לא אשכח את שיעורי התורה והגמרא עד השעות הקטנות של
הלילה,
לעולם לא אשכח את הפעם הראשונה
שקראתי בתורה את המילה קדשה/זונה והבנתי את משמעותה
משהו ניצת בתוכי, הסקרנות הדירה שינה
מעיני, לא אשכח איך שאר התלמידים גיחכו לשמע המילה
האסורה, אך אני כלל לא גיחכתי נהפוך
הוא ! התרגשתי, התפעמתי, הסמקתי, פנטזתי בלילות על
רחב הזונה, ועל בת שבע הנואפת, את
בתוליי איבדתי לראשונה עם ביתו של אחד הרבנים בישיבה,
עת הייתי בן 14 שנים, באותה העת עוד
חשבתי שהאיבר התלוי בין שתי רגלי, נועד למתן שתן בלבד.
בת הרב הייתה בת 27 מסורבת תמידית על
ידי חתני השידוך, רווקה שעירה ומכוערת, לעולם לא
אשכח את הצחנה העולה מפיה, את שיניה
החומות והעקומות, את רגליה השעירות, ואת איבר מינה,
המכוסה כולו ביער עבות שיער מקורזל.
למרות זאת באותו הלילה, נדדה שנתי והתרגשתי עד מאוד !
למחרת אותו הלילה קמתי פחות שמח, לאחר שהבנתי שבת הרב
הדביקה אותי במנדבושקס.
(כיני ערווה),בשל הבושה ובשל החוסר
אפשרות לשתף איש בצרה הצרורה שנפלה עלי,
גילחתי את כל גופי במשך חודש ימים,
לימים נודע לי שבת הרב חושבת עלי, אך שוכבת עם כולם.
את מערכת היחסים הטובה שהייתה בעבר
ביני לבין יוצרי, סדק לראשונה מקרה שכך היה:
ישנו אדם אחד שלו אני חב חלק גדול מהצלחתי
האישית בחיי, זהו הרב/מורה שפגשתי בישיבה.
בילדותי סבלתי מהפרעת קשב וריכוז,
ובליקויי למידה, מה שגרם להיות סגור
ומסוגר בתוך עצמי.
באחד הימים הגיע לישיבה רב/מורה חדש,
הוא ראה והבין את מצוקתי ובעייתי, וממש לקח אותי
תחת חסותו, החל ללמד אותי בשיטה
ייחודית, ובנוסף כל דבר הסביר לי במשל ונמשל, הקשבתי לו
ולמדתי ממנו המון, הערצתי ונקשרתי אל
הרב, לימים הפכתי בזכותו לעילוי בתורה.
לאחר מספר שנים התגלתה בגופו של הרב
מחלת הסרטן, הוא סבל ייסורים רבים, החל להיעדר,
ולא הגיע יותר לישיבה, באחד הימים
הלכתי לבקרו בביתו, וגיליתי שהוא מאוד חולה, וממתין למותו.
לבסוף נפטר מהמחלה, אלוהי הוא עדי !
כמה בכיתי! כמה כאבתי ! יצאתי ערב ערב אל החורשה
הסמוכה לישיבה ובזעקות שבר זעקתי את
צעקתי השמימה, כאן החל המשבר שלי עם האל.
ביום מותו של הרב שנאתי את האל, ומאז
יחסיי עם הבורא רק הלכו והתדרדרו עד שעזבתי את
הישיבה והתגייסתי לצה"ל, במקביל
התדרדרו גם יחסיי עם אבי זצ"ל, בשל חזרתי בשאלה, ובשל
הנשים הלא יהודיות שאליהן הייתי
נשוי.
אני חייב להודות, שאבי עליו השלום,
מורי ורבי ז"ל מהישיבה, והתורה היהודית, הם התרבות
והערכים שעיצבו את דמותי, אך לבסוף
לקחתי מהתורה רק את הכבוד ואת האהבה לזולת !
סיגלתי ולמדתי בחיי לעולם לא לשפוט
אדם על פי דת/מין/צבע/השקפת עולם/ וכו' ...........
וחתימתי כאן בפורום הקדוש, היא
דרכי...היא תורתי...היא אמונתי...ונר לרגלי........................
נער הייתי וגם זקנתי, כיצד יודע אדם
שהזדקן ? כשלא נותר מקום על עוגת יום ההולדת לנרות !
אני מודה איני פוחד מהמוות, וכלל לא
מדאיג אותי קצב החיים המטורף שלי, אני חושש יותר
מהעצירה הפתאומית שעתידה לבוא ביום
מן הימים, וכשאמות ואפגוש את בורא עולם, רוצה
אנכי להתייצב מולו כשאני נטול כוחות, ונטול כישרון, ולומר לו תודה
לך ה' השתמשתי ומיציתי
את כל שנתת לי, תודה לך !
רבות נכתב בתורה על בני ישראל בארץ
כנען, היהודים תמיד חגגו ובעלו נשים בכל הזדמנות...
ועדיין לא כתבתי מילה על מנהיגנו בעבר, על מלכי ישראל שהיו בועלים כל
מה שנקרה בדרכם.
ומהכתוב בתורה מצטייר כאילו התעלמה התורה מן האיסור הנ"ל, לתורה
היה חשוב יותר שלא ישכב
איש עם אשת איש, התורה התייחסה באופן ישיר וברור לשני מקרים עיקריים :
בניו/בנותיו של איש.
1.התורה אוסרת בתכלית האיסור על אב להוריד את בתו לזנות. שנאמר:
"אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ
לְהַזְנוֹתָהּ, וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ
זִמָּה."(ספר ויקרא פרק י"ט פסוק כ"ט).
2.התורה אוסרת בתכלית האיסור על אב ללכת ביחד עם בנו אצל
הזונה(נערה).שנאמר: "ואיש ואביו
ילכו אל הנערה-למען חלל את שם קודשי".(ספר עמוס פרק ב' פסוק ז').
כתבתי בקצרה את סיפור התנ"ך האמיתי... (דרך העיניים שלי)....
בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, ויברא אלוהים את האדם בצלמו
,ואת האישה ברא
מצלעו,וכאן בעצם התחילו הבעיות, ותתפתה האישה לנחש ותאכל תפוח מעץ
הדעת, ותפתה את
הגבר ויאכלו שניהם מעץ הדעת, ויקבלו חכמה ודעת, וירא אדם את חווה
עירומה ומרעומה חשוף
לעיניו, ותיפול עליו חרמנות קשה,
ויבעל אותה מאחור ומלפנים ,משמאל ומימין, ממעלה ומלמטה, ויתנה עמה
אהבה מבוקר ועד ליל .
וירא ה' ויתענג אף הוא, ויברך
אותם: "פרו ורבו ומלאו את הארץ". ויפרו וירבו....
עברו הימים חלפו השנים, ואברהם אבינו זקן בא בימים, אך בלילות בועל את
שרה ואת עוזרת הבית
הגר יחדיו משולש סקסי בארץ הקודש, האורגיה הראשונה בתנ"ך......
עברו הימים חלפו השנים, סדום ועמורה עולים באש גפרית ותמרות עשן, לוט
אשתו ושתי בנותיו
עוזבים את העיר בחסות הליל, ובסיוע האל, אשת לוט מביטה לאחור והופכת
לקורט מלח, מגיע
הלילה, בנותיו של לוט משקות אותו ביין ומבצעות בו את זממן ובועלות את
אביהן שנאמר: "לכה
נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו". ולמחרת עת רדת הליל שוב בעלו את
אביהן שנאמר: "נשקנו יין גם
הלילה ונחיה מאבינו זרע"
לימים נולדו ללוט מביתו הקטנה שני בנים.
חלפו הימים עברו השנים באה לשכונה זונה מדהימה, אחת היפות בתבל, אחת
הזונות הטובות
בעולם בת לשושלת זונות, מקבלת בדירתה המחולקת ביריחו ושמה בכנען רחב
הזונה.
יהושע בן נון אחד ממנהיגיו הגדולים של העם היהודי, מגיע לדירתה
המחולקת של רחב נשכב על
הספה, רחב פותחת רגליו לרוחב, ויורדת לרימינג קטלני וחודרני במרעומו
של הצדיק, ויהושע משתגע
ומתאהב בזונה רחב.(לימים מגייר הצדיק את הזונה הגויה ואף מתחתן אתה
והיא יולדת לו את ילדיו).
עברו הימים חלפו השנים דוד המלך חתיך חרמן וכריזמטי, רואה את בת שבע
היפה בדרך לגימנסיה
כנען, חרמנותו משתלטת עליו
והוא בועל אותה ללא רחמים, על בת שבע היפה נאמר: "אישה טובת
מראה" אך בל נשכח היא נשואה לאוריה, ובזמן שבעלה אוריה נלחם
בקרב, בועל אותה דוד יומם
ולילה, ולאחר מותו של בעלה בקרב התחתנו השניים דוד המלך ובת שבע
....לזוג הנואף נולד אחד
הזיינים הגדולים בהיסטוריה היהודית שלמה המלך.
שלמה היה מלך הנשים, ה"איגור" של תקופת התנ"ך 700 נשים
300 פילגשים.......
מאות דירות מחולקות, בכל דירה בחורה, נשים שחורות לבנות גבוהות
ונמוכות ,מכל המינים והסוגים,
לימים התלוננו הנשים על דירותיהן המחולקות "ויבנה להן שלמה
ארמונות", ובשל כך נפלה לבסוף
ממלכתו בשל ריבוי נשים וארמונות, על שלמה נאמר: "מרבה נשים מרבה
דאגות".
ועכשיו תגידו לי אתם, היכן יש עוד עם שיש לו היסטוריה כזאת ? איך לא
נהיה עם חרמן ?
והנה אנו היום שנת 2016 אחרי הספירה, וההיסטוריה שוב חוזרת על עצמה
אנו העם היהודי היושב
בארץ כנען חרמנים בני חרמנים, משתייכים לשושלת של חרמנים, וירא אלוהים
את סבלנו ויבנה לנו
את ערי החטאים את ערי הזמה סדום ועמורה החדשים תל אביב ובת ים,
והזונות מפוזרות בדירות
המחולקות, ברחובות על שם
מנהיגנו ורבנו הצדיקים והחרמנים, ואנו רצים מדירה לדירה, בועלים
את זונות העיר, שבים לביתנו נכנסים לתנ"ך החדש "פורום
" וכותבים את ההיסטוריה הזנותית
החדשה ,מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית.....
לסיכום: עמים עוברים מן העולם, מלכים ורודנים מתמוטטים, האמונה בעצמנו
נשארת תמיד....
אם הייתי צריך לבחור את דתי, האישה שהיא מקור האהבה הייתה אלוהי.....
למרות שהדת היא דמיון, והאישה לעיתים תעתוע, אך שתיהן יחד מחסנות את
הגבר כנגד אמונות
שווא מסוכנות. חשבו לרגע, אילו לא הייתה דת, היינו נשדדים כל יום
בדרכים, ואילו לא היו נשים היינו
אונסים אחד את השני בסמטאות אפלות.... ודי לחכימא ברמיזא.....
עצה
לסיום: לעולם אל תפחדו לשאול ולעשות דברים חדשים, או דברים שאתם לא יודעים, נח
מהתנ"ך
בנה את התיבה ללא שום ידע בספנות, לעומת זאת את הטיטניק בנו טובי המומחים בעולם
בספנות
... ודי לחכימא ברמיזא......
המשפט
האחרון מוקדש לזכרו של מורי ורבי ז"ל :
מורה
בינוני אומר, מורה טוב מסביר, מורה מצוין מדגים, מורה מושלם מעורר השראה.......
