פרולוג:
במוצ"ש האחרון חזרתי מיזיזה ותיקה שלי (רוסיה יפיפיה) באחת בלילה, לאחר שפרקתי פעמיים וגם הואבסתי בערימות אוכל - הדבר היחידי שרציתי לעשות זה ללכת הביתה לישון. נסעתי דרך איילון וזו הייתה טעות קרדינאלית, מכיוון שככול שהתקרבתי ליציאת לה גוארדיה כוחו המאגי של הר ציון הלך והתגבר - מושך אותי אליו במגנט מכושף ורב עוצמה - ממש כמו הטבעת של סאורון -שר האופל - מיצירת "שר הטבעות" הזכורה לטוב. כשהתקרבתי ללה גוארדיה החזקתי בהגה בחוזקה - מנחה אותו להמשיך רק ישר - אבל בשניה האחרונה לפני שעברנו את היציאה - סטתה המכונית מעצמה בפניה חדה וחריקת צמיגים החורכים את האספלט השחור - תוך שניות מצאתי את עצמי נוסע על לה גוארדיה בואכה מתחם תמ"י כאשר העייפות ממני והלאה והתרגשות לקראת הלא נודע(ת) המחכה לי בה"צ מזרימה אקסטרה אדרנלין בעורקי ...
הפגישה:
כ 100 מטר לפני הכספומטים בה"צ ראיתי התקהלות של מכוניות ליד בחורה קומפקטית רזה לובשת אוברול גינס ותיק גב אופנתי. איכשהו התברגתי למקום השלישי בתור והייתי בטוח שתעלה עם אחד מהשתיים שלפני.
כאשר התכופפה לחלון של הרכב שלפני - משהו בתחת שלה הארוז יפה עם הגינס כבר גרם לי להתרגשות וזיקפה קלה וקיוויתי שהיא תגיע אלי. לאחד דקות בודדות תקוותי התגשמה - התבוננתי בפניה מקרוב - לא יפות עם אף קצת גדול ועיניים חומות - אבל פנים חמודות חמודות ואיכשהו גם חירמונו אותי ברמות הייתי מת כבר לנשק אותה ולדחוף לה תזין למציצה טובה.
היא חייכה ואמרה 100 מ+ז לקח לי כמה דקות לשכנע אותה לנסוע לחדרים ב VIP בד"כ מעדיפה ברכב. נוסעים - מקטרת על הרמזורים שעמדנו בהם ולא תקשורתית במיוחד - כל ניסיון לפתח שיחה נתקל בחשדנות - מה? למה אתה צריך לדעת? אבל בסופו של דבר נשברה וסחטתי ממנה חיוכים ואפילו שבריר של צחוק ממש.
המקום:
ב VIP שאלתי אם רוצה מקלחת אמרה שלא, לקחתי חדר ב 30 שח (מספר 2 או 3) - חדר זו מילה קצת גדולה על המקום - זה יותר נכון מאורת זיונים בגודל מטר וחצי על שני מטר - עם פלסמה וסרטי פורנו ומיטת יחיד לאורך כל הקיר ובגובה מטר - כאשר על המיטה יש מקום רק לבן אדם אחד - כלומר אם יש שניים אז רק אחד על השני - שזה לא רע בעיקרון אבל לאחר הזיון אי אפשר להתגלגל הצידה ולשכב לנוח כי הצידה זה נפילה מגובה מטר ישירות לרצפה (המטונפת כמובן). בנוסף צריך למקם את הבחורה כשהחור המבוקש בדיוק במקום הנכון - אם היא קצת למעלה אז הראש שלך נתקע בקיר - אם היא קצת למטה אז הרגליים שלך נתקלות בקיר השני 
הקיצר משהו רק קצת יותר נוח מרכב משפחתי.
הקיצר משהו רק קצת יותר נוח מרכב משפחתי.בתמורה ל 30 שח מקבלים שם חדר, קונדום אחד ושני מגבונים בעטיפה - שזה קידום עד לא מזמן, במקום מגבונים היו נותנים רק נייר טואלט.
האקשן:
כבר כשעלינו במדרגות התחלתי למזמז לה תתחת הסקסי נכנסנו לחדר והיא שוב התחילה לקטר הפעם על הסדינים שהיו שם - זה לא נקי (מה שכמובן נכון בהחלט) - אני לא יכולה לשכב על זה! רצתה להזדיין בעמידה כשהיא מורידה קצת את המכנסיים ותחתונים (תחת פחות יפה בלי עטיפת הגינס). לקח כמה דקות עד ששיכנעתי אותה בדיברי חלקלקות לעלות ולשכב על הגב במיטה ולהוריד מכנס אחד לגמרי כדי שתוכל לפסק רגליים חולצה וסריג שלבשה נשארו.
הרמתי קצת את החולצה וסריג לבדיקה והתגלתה לי בטן קטנה וסקסית וחזה קטן וחמוד חמוד!
התעייפתי מכול מאמצי השיכנוע ולכן ויתרתי על המציצה. מפלס החרמנות כבר נשק לתקרה - נשכבתי עליה והתחלתי לנשק אותה בצוואר בפנים ובפה תוך שניות הזין נעמד בדום מתוח - הלבשתי אותו בגומי שלושת השכבות ונתתי לה להכניס אותי פנימה - כוס קטן וחמוד, מגולח עם דגדגן קצת בולט החוצה. נכנסתי, צרה מבפנים, החתלתי לטחון והבחורה פסיבית לגמרי שוכבת וכנראה מהרהרת בכביסה שצריכה לעשות מחר בבוקר - אבל מרוב חרמנות שום דבר לא הפריע לי - המשכתי לטחון ולנשק אותה - בשלב מסויים ביקשתי שתוציא את הלשון החוצה - הבחורה הוציאה את הלשון מילימטר ככה שרק אפשר לראות את הקצה - אבל עצם האקט הזה גמר אותי - התנפלתי על קצה הלשון ופרקתי תוך כמה שניות... נשארתי בתוכה עוד שתי דקות - קמנו היא התנקתה במגבונים שהביאה ואני במגבונים שקיבלנו במקום - היא הלבישה את המכנס על הרגל האחת ובצ'יק מוכנה ללכת נתתי לה עוד חיבוק ונשיקת פרידה ארוכה ועוד איזושהי מחמאה והלכה לדרכה מצחקקת - לא לפני שנתנה לי טלפון כי אמרה שאין לה זמנים קבועים באה רק שצריכה כסף.
תקציר מנהלים:
- שם: אלה. תושבת חוזרת - עבדה מזמן באיזור אבל הפסיקה להרבה זמן ועכשיו מגיעה רק כשצריכה כסף או לפי דרישה בטלפון
- מראה חיצוני: קטנה קומפקטית וסקסית. שיער חום אסוף, עיניים חומות, פנים לא משהו, אף גדול קצת - אבל מעוררות חשק עז (לפחות אצלי באותה נקודת זמן)
- כוס - מגולח ויותר חשוב - צר ומורגש מבעד לקונדום שלושת השכבות
- נשיקות פסיביות מצידה - אבל אני נהנתי חבל"ז
- טלפון יש - כל הדורש יקבל בפרטי
אז זהו להיום,
תרבחו ותסעדו!
סימבה האריה החרמן
