מנדרין בערב ביום חמישי האחרון..
נשלח: 24 אוקטובר 2015, 17:17
באמת שהרבה זמן לא הסתובבתי בשתי הרחבות של מנדרין בשעות הערב.
העובדה שאני נוהג ברכב חברה, שהלוגו של החברה מתנוסס בגאון, מנעה ממני להסתובב במקומות כאלה לא מעט זמן...
אבל ביום חמישי בערב הייתי עם רכב חלופי, ולאחר כמה שנים שלא ביקרתי שם, לא יכולתי לעמוד בפיתוי של ההסתובבות בין הזונות והחיפושים לתגלית מחרמנת.. הדברים האלה שכל כך עושים לנו את זה וגורמים להתרגשות פנימית וללב לפעום בקצב מוגבר...
הרגשתי כמו שתיין שהפסיק לשתות, שלאחר מספר "שנות יובש" קיבל סוף סוף כוסית ויסקי...
הדבר הראשון שהדהים אותי היה כמות הפרצופים החדשים שראיתי שם!
מדהים, איך במשך 20 שנה היה פה ושם איזה פרצוף חדש פעם בכמה חודשים או בכמה שנים, אבל לא היו חידושים מהפכניים ומרעננים...
והנה עכשיו, אולי שנתיים וקצת שלא ביקרתי, ולפחות 20! - 30! פרצופים חדשים, ואולי אפילו יותר..
מדהים!!
והקצב שהבחורות עולות ויורדות מהרכבים גם הדהים אותי.
ממה שאני זוכר מפעם, חוץ מלהיטים למיניהם שהיו קופצות מרכב לרכב, מרבית הבחורות תמיד היו מסתובבות חסרות תעסוקה לא מעט זמן בין רכב לרכב..
ועכשיו? אני רק רואה מישהי אטרקטיבית, ומייד נחטפת. ממשיך לנסוע, רואה עוד פרצוף חדש, וגם היא מייד נחטפת..
האמת שאת ההלם הראשון קיבלתי ממש איך שעברתי את הרמזור של גלילות לכוון החוף. מייד אחרי הרמזור, תוך כדי נסיעה, עמד רכב בצד ממש על הכביש הראשי. איך שעברתי את הרכב וטיפ טיפה התרחקתי, אני רואה במראה שיוצאת מהרכב בלונדה מדהימה עם ג'ינס הדוק ונעלי עקב חרמניות. וואו אמרתי לעצמי.
רשמתי לעצמי לחזור לבדוק את הארוע יותר מאוחר..
אז לאחר שהסתובבתי כשלוש רבעי שעה ברחבה של מנדרין, החלטתי לבדוק מה עם הבלונדה של הכביש הראשי. תוך כדי נסיעה לכיוון הרמזור, ראיתי אתה עומדת, ובזמן שאני ברמזור של גלילות לעשות פרסה, מישהו כבר לקח אותה.
עשיתי סיבוב והחלטתי להמתין שהרכב עם הבחורה יחזור..
חכיתי בערך רבע שעה! עד שהתאיישתי והחלטתי לעשות עוד סיבוב ברחבה..
ברחבה העניינים כרגיל... מה שראיתי שהפעילות ברחבה ממשיכה במלוא הקצב..
החלטתי להתביית על מישהי לדגימה.. אבל כל הזמן הבלונדה מהכביש הראשי הייתה תקועה לי בראש.. ולכן כחצי שעה אחרי זה החלטתי לעשות עוד סיבוב למצוא אותה.
שוב נסיעה לכיוון הרמזור, והפעם אני רואה שלאחר הפרסה יש כבר שלוש! מכוניות שממתינות לפנינה הפוטנציאלית..
שוב החלטתי לוותר.. ושוב נסעתי לרחבה...
הסיפור היה נמשך בערך שלוש שעות שבהם קצב הלב שלי לא נח, ואני לא מצליח אפילו לדבר עם הבלונדה המסתורית, שמרגע לרגע הופכת לאובססיה..
בסיבוב האחרון החלטתי שאני ממתין עד שאני משיג אותה.. לפחות לשאול אותה מה העיסקה...
לצערי, אחת המכוניות שהיא נכנסה אליה, הגיעה לכיכר והמשיכה עם הבחורה לכיוון הרמזור והבייתה..
אולי זה היה סוף יום העבודה שלה, ואולי זה היה מישהו שהציע לקחת אותה הביתה..
אני נשארתי עם חצי תאוותי בידי..
לאור האכזבה, החלטתי שאני לא דוגם אף אחת, למרות כל הפרצופים החדשים..
ונסעתי הבייתה..
ומאז..
היא לא יוצאת לי מהראש..
העובדה שאני נוהג ברכב חברה, שהלוגו של החברה מתנוסס בגאון, מנעה ממני להסתובב במקומות כאלה לא מעט זמן...
אבל ביום חמישי בערב הייתי עם רכב חלופי, ולאחר כמה שנים שלא ביקרתי שם, לא יכולתי לעמוד בפיתוי של ההסתובבות בין הזונות והחיפושים לתגלית מחרמנת.. הדברים האלה שכל כך עושים לנו את זה וגורמים להתרגשות פנימית וללב לפעום בקצב מוגבר...
הרגשתי כמו שתיין שהפסיק לשתות, שלאחר מספר "שנות יובש" קיבל סוף סוף כוסית ויסקי...
הדבר הראשון שהדהים אותי היה כמות הפרצופים החדשים שראיתי שם!
מדהים, איך במשך 20 שנה היה פה ושם איזה פרצוף חדש פעם בכמה חודשים או בכמה שנים, אבל לא היו חידושים מהפכניים ומרעננים...
והנה עכשיו, אולי שנתיים וקצת שלא ביקרתי, ולפחות 20! - 30! פרצופים חדשים, ואולי אפילו יותר..
מדהים!!
והקצב שהבחורות עולות ויורדות מהרכבים גם הדהים אותי.
ממה שאני זוכר מפעם, חוץ מלהיטים למיניהם שהיו קופצות מרכב לרכב, מרבית הבחורות תמיד היו מסתובבות חסרות תעסוקה לא מעט זמן בין רכב לרכב..
ועכשיו? אני רק רואה מישהי אטרקטיבית, ומייד נחטפת. ממשיך לנסוע, רואה עוד פרצוף חדש, וגם היא מייד נחטפת..
האמת שאת ההלם הראשון קיבלתי ממש איך שעברתי את הרמזור של גלילות לכוון החוף. מייד אחרי הרמזור, תוך כדי נסיעה, עמד רכב בצד ממש על הכביש הראשי. איך שעברתי את הרכב וטיפ טיפה התרחקתי, אני רואה במראה שיוצאת מהרכב בלונדה מדהימה עם ג'ינס הדוק ונעלי עקב חרמניות. וואו אמרתי לעצמי.
רשמתי לעצמי לחזור לבדוק את הארוע יותר מאוחר..
אז לאחר שהסתובבתי כשלוש רבעי שעה ברחבה של מנדרין, החלטתי לבדוק מה עם הבלונדה של הכביש הראשי. תוך כדי נסיעה לכיוון הרמזור, ראיתי אתה עומדת, ובזמן שאני ברמזור של גלילות לעשות פרסה, מישהו כבר לקח אותה.
עשיתי סיבוב והחלטתי להמתין שהרכב עם הבחורה יחזור..
חכיתי בערך רבע שעה! עד שהתאיישתי והחלטתי לעשות עוד סיבוב ברחבה..
ברחבה העניינים כרגיל... מה שראיתי שהפעילות ברחבה ממשיכה במלוא הקצב..
החלטתי להתביית על מישהי לדגימה.. אבל כל הזמן הבלונדה מהכביש הראשי הייתה תקועה לי בראש.. ולכן כחצי שעה אחרי זה החלטתי לעשות עוד סיבוב למצוא אותה.
שוב נסיעה לכיוון הרמזור, והפעם אני רואה שלאחר הפרסה יש כבר שלוש! מכוניות שממתינות לפנינה הפוטנציאלית..
שוב החלטתי לוותר.. ושוב נסעתי לרחבה...
הסיפור היה נמשך בערך שלוש שעות שבהם קצב הלב שלי לא נח, ואני לא מצליח אפילו לדבר עם הבלונדה המסתורית, שמרגע לרגע הופכת לאובססיה..
בסיבוב האחרון החלטתי שאני ממתין עד שאני משיג אותה.. לפחות לשאול אותה מה העיסקה...
לצערי, אחת המכוניות שהיא נכנסה אליה, הגיעה לכיכר והמשיכה עם הבחורה לכיוון הרמזור והבייתה..
אולי זה היה סוף יום העבודה שלה, ואולי זה היה מישהו שהציע לקחת אותה הביתה..
אני נשארתי עם חצי תאוותי בידי..
לאור האכזבה, החלטתי שאני לא דוגם אף אחת, למרות כל הפרצופים החדשים..
ונסעתי הבייתה..
ומאז..
היא לא יוצאת לי מהראש..