פינוק קטן בסוף היום
נשלח: 10 נובמבר 2015, 23:37
לפני שעתיים ומשהו. נוסע לתומי על הקטנוע בחזרה הביתה מחולון ועובר דרך שדרות הר ציון.
המקום ריק למדי, ניידת משטרה חונה ליד הגינה מול הכספומטים שמעברו השני של הכביש, מעט הולכי רגל פה ושם.
נוסע צפונה לכיוון תמ"י ולפתע רואה על המדרכה בנתיב שממול בחורה הולכת לאיטה לבד. סקרנותי התעוררה.
נסעתי עוד הלאה, פירססתי חזרה לכיוונה ונעצרתי כמה מאות מטרים משם, החניתי וקשרתי את הקטנוע.
המשכתי ברגל לכיוונה בנסיון להיתקל בה... מכונית נעצרה לידה אך לאחר שיחה קצרה המשיכה הלאה. בו-זמנית הניידת הסתלקה וכך יכולתי להרגיש יותר בנוח ולפנות אליה. נראית בת 40 פלוס מינוס, רזונת, לא גבוהה, לבושה חצאית וגרביונים ארוכים, נעלי לק גבוהות ובלי עקבים. די בהירה, שחורת-שיער, פנים בסדר, נראית רוסייה. הולכת עם תיק צד גדול כחול ומסמורטט קצת.
"עובדת?" שאלתי. הינהנה. ניסיתי לשאול כמה ואיפה, לוודא לפי הקול שלא נפלתי בטעות על קוקסינל או משהו. כנראה שעיצבנתי אותה בשאלות האלה כי הפכה חסרת סבלנות. בסוף ביקשה 150. חייכתי ואמרתי "טוב בסדר, מתאים. לאיפה נלך?" -"יש לי מקום ברחוב בפנים" ענתה.
שילבה ידה ביד שלי, -"כדי שלא יחשדו" אמרה. הובילה אותי לרחוב שביל התנופה, בניין צדדי וגרם מדרגות חשוך שם עלינו קומה.
ביקשה שאסתובב ולא אסתכל כי כרעה והתיישבה להשתין.
כשסיימה קמה, התנהגתי איתה ברוך ובעדינות וכשירדה למצוץ לי עצרתי אותה וביקשתי שתוריד את החצאית והגרביונים במקום, והסכימה. לעיניי נגלה גוף נערי, בטן עם צלקת ניתוח קיסרי, טוסיק קטן ורגלייים רזות. הבטתי מוקסם בפות השעיר, משהו שכבר לא רואים כמעט כיום.
לבקשתי אחזה בשמוליק באצבעותיה הדקות והקרות שהתחממו עד מהרה תוך כדי שעשתה לי ביד עד שחשתי שמתקרבת נקודת האל-חזור. היא קלטה, שלפה במיומנות חליפה והלבישה אותה לשמוליקון שעמד לו קשה ורוטט בציפייה לבאות.
סימנתי לה והיא הסתובבה, התכופפה וידיה על ברכיה, מבליטה מולי את ישבנה החמוד.
שמוליק פילס את דרכו מבעד לשפעת השיער של פותה הצר, מעמיק וחודר בעדינות לתוכה של הגברת אשר זזה כל הזמן בנסיון לשפר אי-נוחות עד שהתמקמה בזווית הנוחה לה.
תוך שאני מגביר את הקצב, בעלתי אותה בהנאה מרובה, מכניס ומוציא למלוא אורכו של שמוליק, עד שחשתי בהתפרצות הקרבה. הצמדתי את האגן שלה אלי לחדירה הכי עמוקה שרק יכולתי, ותוך כדי 2-3 נעיצות חזקות התפוצצתי בתוכה בגמירה עוצמתית במיוחד, מאלה שמשאירות אחריהן קצב לב לא סדיר לכמה דקות מלווה בהתנשפות של אחרי ריצה...
הושיטה לי מגבון נייר לנקות את עצמי, נפרדה לשלום יפה ונבלעה שוב אל בין צללי הלילה.
כשירדתי לרחוב היא כבר לא היתה שם.
קוראים לה שלי, ואין ספק שעוד אחזור לנסות למצוא אותה ולהתחכך בה שוב...
המקום ריק למדי, ניידת משטרה חונה ליד הגינה מול הכספומטים שמעברו השני של הכביש, מעט הולכי רגל פה ושם.
נוסע צפונה לכיוון תמ"י ולפתע רואה על המדרכה בנתיב שממול בחורה הולכת לאיטה לבד. סקרנותי התעוררה.
נסעתי עוד הלאה, פירססתי חזרה לכיוונה ונעצרתי כמה מאות מטרים משם, החניתי וקשרתי את הקטנוע.
המשכתי ברגל לכיוונה בנסיון להיתקל בה... מכונית נעצרה לידה אך לאחר שיחה קצרה המשיכה הלאה. בו-זמנית הניידת הסתלקה וכך יכולתי להרגיש יותר בנוח ולפנות אליה. נראית בת 40 פלוס מינוס, רזונת, לא גבוהה, לבושה חצאית וגרביונים ארוכים, נעלי לק גבוהות ובלי עקבים. די בהירה, שחורת-שיער, פנים בסדר, נראית רוסייה. הולכת עם תיק צד גדול כחול ומסמורטט קצת.
"עובדת?" שאלתי. הינהנה. ניסיתי לשאול כמה ואיפה, לוודא לפי הקול שלא נפלתי בטעות על קוקסינל או משהו. כנראה שעיצבנתי אותה בשאלות האלה כי הפכה חסרת סבלנות. בסוף ביקשה 150. חייכתי ואמרתי "טוב בסדר, מתאים. לאיפה נלך?" -"יש לי מקום ברחוב בפנים" ענתה.
שילבה ידה ביד שלי, -"כדי שלא יחשדו" אמרה. הובילה אותי לרחוב שביל התנופה, בניין צדדי וגרם מדרגות חשוך שם עלינו קומה.
ביקשה שאסתובב ולא אסתכל כי כרעה והתיישבה להשתין.
כשסיימה קמה, התנהגתי איתה ברוך ובעדינות וכשירדה למצוץ לי עצרתי אותה וביקשתי שתוריד את החצאית והגרביונים במקום, והסכימה. לעיניי נגלה גוף נערי, בטן עם צלקת ניתוח קיסרי, טוסיק קטן ורגלייים רזות. הבטתי מוקסם בפות השעיר, משהו שכבר לא רואים כמעט כיום.
לבקשתי אחזה בשמוליק באצבעותיה הדקות והקרות שהתחממו עד מהרה תוך כדי שעשתה לי ביד עד שחשתי שמתקרבת נקודת האל-חזור. היא קלטה, שלפה במיומנות חליפה והלבישה אותה לשמוליקון שעמד לו קשה ורוטט בציפייה לבאות.
סימנתי לה והיא הסתובבה, התכופפה וידיה על ברכיה, מבליטה מולי את ישבנה החמוד.
שמוליק פילס את דרכו מבעד לשפעת השיער של פותה הצר, מעמיק וחודר בעדינות לתוכה של הגברת אשר זזה כל הזמן בנסיון לשפר אי-נוחות עד שהתמקמה בזווית הנוחה לה.
תוך שאני מגביר את הקצב, בעלתי אותה בהנאה מרובה, מכניס ומוציא למלוא אורכו של שמוליק, עד שחשתי בהתפרצות הקרבה. הצמדתי את האגן שלה אלי לחדירה הכי עמוקה שרק יכולתי, ותוך כדי 2-3 נעיצות חזקות התפוצצתי בתוכה בגמירה עוצמתית במיוחד, מאלה שמשאירות אחריהן קצב לב לא סדיר לכמה דקות מלווה בהתנשפות של אחרי ריצה...
הושיטה לי מגבון נייר לנקות את עצמי, נפרדה לשלום יפה ונבלעה שוב אל בין צללי הלילה.
כשירדתי לרחוב היא כבר לא היתה שם.
קוראים לה שלי, ואין ספק שעוד אחזור לנסות למצוא אותה ולהתחכך בה שוב...
