את דרכי להר
ציון עשיתי במחשבה שיהיה נחמד אם אבחין שוב באותה אחת שיומיים קודם
ראיתי לראשונה
ושאיתה לא יצרתי מגע, גם אתמול הגעתי באותה המחשבה אך למרות
שזיהיתי אותה
פעמיים ועצרתי לידה, הביטה לעברי, התעלמה והמשיכה לדרכה. 
יום שישי מתאפיין
כיום השומם בשבוע ויש תחושה שרוב הבנות מעדיפות יום זה כיום מנוחה,
תנועת רכבים
דלילה מעניקה בכל זאת סוג של נחמה.
לא רבים
המקרים בהם תבצע פניית פרסה ברמזור קיבוץ גלויות ואין רכב המזדנב מאחור,
מרחוק אני
מבחין כי בתחנת האוטובוס ניצבת גברת לבושה שמלה ורק כשהתקרבתי ממש
השכלתי לדעת
כי נמצאה האבדה, הפעם לשמחתי לא התעלמה והציעה תפריט מלא בעבור מאה ₪.
בחורה רוסייה
יפה בשנות העשרים לחייה ובניצוצות מראה קוריאה, כך לטעמי, מובילה אותי
לאחד החניונים
הסמוכים כאשר בדרך אני מצליח לחלץ ממנה כמה חיוכים שכן על פניו מתאפיינת
היא כבחורה שקטה
שלא מרבה במילים. 
עברנו לאחור,
הורידה חלק תחתון והרימה שמלתה כלפי מעלה, מציצותיה ללא הגנה מתבצעות
בעדינות יתרה ובזמן
קצוב, מלבישה הגנה ונשכבת, מרטיבה ברוק מערתה המקושטת זיפים
ומחדירה אותו ביוזמתה,
מצויה במצב סטטי ללא כל כוונת עזרה ותשאל לדעת מתי תשלים המשימה.
