הסיפור בקצרה.
לפני שנתיים בערך, בזמן צוק איתן, נוצר קשר בממבה עם בחורה אוקראינית שביקרה בארץ את משפחתה (ממלחמה, למלחמה). היא לא יהודיה, אבל יש לה קרובים בארץ.
בסוף לא נפגשנו, אבל המשכנו קצת בקשר בצט אחרי שחזרה לאוקראינה.
לפני כמה ימים, התחדש הקשר, אחרי שהציצה בפרופיל שלי באתר. ומאז אנחנו בקשר די יום יומי ווטסאפ וסקייפ.
היא באוקראינה, גרה ב Vinnytsia, בת 34. רווקה. ללא ילדים.
מסתבר שבשנה שעברה באה לישראל שוב, אבל סורבה, נכלאה ל 4 ימים ונשלחה חזרה. גם העובדה לפחות לטענה, שדיברו עם דודתה ובן דודה שגרות בארץ, לא עזרה.
היא לא זונה, ולא באה לעבוד בזה.
היא כמובן תשמח למצוא מישהו שייעזור לה להתחיל חיים חדשים במקום אחר.
אני מצידי, הבהרתי לה שאני לא אוכל לתת לה את זה. ואני לא רוצה שתרגיש בסוף "שביזבזתי את זמנה", כמו שהתבטאה על גברים אחרים שדיברה איתם, לאו דווקא ישראלים.
היא אומרת שהיא מבינה את זה, ומקבלת את זה, ולמרות זאת מאוד רוצה שאבוא אליה לביקור. when you come to me?
חלק גדול בשיח בינינו הוא מיני ובוטה, ואם האינטואיציות שלי אינן מטעות אותי, כל מה שהיא אומרת אמין בעיני.
אני שוקל לסוע אליה, לכמה ימים.
בינתיים גיליתי שהדרכון לא בתוקף (איך לכל הרוחות הגעת למצב שהדרכון לא בתוקף 

stupido)



דעתכם?
ובמיוחד מי שמכיר את אוקראינה.