תמונה להמחשה
לאחר יום ארוך
ומייגע, שהתחיל עוד בבוקר שביום שלפני
ומייגע, שהתחיל עוד בבוקר שביום שלפני
תפסתי לי מקום
באוטובוס
באוטובוס
על אחד המושבים
הריקים מאחור
הריקים מאחור
בתקווה שאף אחד לא
יראה אותי
יראה אותי
עם מדי ה-ב'
המזוויעים שגדולים עליי בכמה מידות והשיער השמנוני שלא הידר במיוחד את המראה הכללי.
המזוויעים שגדולים עליי בכמה מידות והשיער השמנוני שלא הידר במיוחד את המראה הכללי.
ישבתי ובהיתי בחלון,
כשפתאום שמעתי קול
גברי שאמר:
גברי שאמר:
"פנוי פה? אני יכול לשבת?"
הסתכלתי על המושב
הריק שהיה ליידי,
הריק שהיה ליידי,
הסתכלתי על הבחור
ואמרתי שכן.
ואמרתי שכן.
המשכתי לבהות בחלון,
כששוב אותו הקול
קטע את המחשבות שהתרוצצו בראשי:
קטע את המחשבות שהתרוצצו בראשי:
"אז מה...כל יום חוזרת הבייתה מהצבא?"
"כן, האמת אני כבר משוחררת. מילואים..."
"מה? בת כמה את? הייתי בטוח 20, 21...כמה?"
"20, רק השתחררתי..."
במהלך
ה"שיחה" שהתנהלה ביננו חזרתי כמה וכמה פעמים לבהות בחלון.
ה"שיחה" שהתנהלה ביננו חזרתי כמה וכמה פעמים לבהות בחלון.
"ומה המוצא שלך? אוקראינית? בלרוסית? או רוסיה?"
"אוקראינית..."
"כמובן, ישר ידעתי."
הגנבתי חיוך נבוך
לעברו,
לעברו,
והתחלתי לחשוב על
תכנית מילוט: "טוב, אולי עדיף שארד כמה תחנות לפני?"
תכנית מילוט: "טוב, אולי עדיף שארד כמה תחנות לפני?"
"אני בדיוק מתכנן לעשות מסיבה בשישי הקרוב. והנה
ראיתי אותך. אוקראניות יודעות איך לבלות כמו שצריך, זורמות, יודעות לשתות..."
ראיתי אותך. אוקראניות יודעות איך לבלות כמו שצריך, זורמות, יודעות לשתות..."
הגנבתי חיוך נוסף
בעודי חושבת לעצמי: "אתה לא יודע על איזו אוקראינית נפלת..."
בעודי חושבת לעצמי: "אתה לא יודע על איזו אוקראינית נפלת..."
"אז מה את אומרת? תביאי לי את המספר שלך?"
"לא, האמת יש לי חבר" (אני לא אוהבת לשקר, אבל
לפעמים צריך).
לפעמים צריך).
"נו אז מה? תביאי גם אותו! גם לי יש חברה...סתם לא,
אין לי חברה. אבל עדין..."
אין לי חברה. אבל עדין..."
"מה זה <תביאי גם אותו>?
אולי עוד בא לך על
אורגיה?"
אולי עוד בא לך על
אורגיה?"
"חבל...נו...יאלה...חבל שתפספסי את ההזדמנות ככה.
אני אחלה בחור, יודע לפנק."
אני אחלה בחור, יודע לפנק."
"לא לא...זה בסדר." (אחלה תירוץ, אני יודעת)
"אני אזמין אותך למסאג', יאלה נו...את מביאה לי את
המספר שלך או אני אביא לך את שלי?"
המספר שלך או אני אביא לך את שלי?"
"לא." "גם ככה רשימת הטלפונים שלי מלאה במספרים מיותרים"
"עוד שתי תחנות אני יורד. בכל מקרה, לא משנה מה
תהיה תשובתך,
תהיה תשובתך,
היה מאוד נעים להכיר, ויהיה מאוד חבל אם לא נכיר יותר לעומק...לי
לפחות."
לפחות."
"מעניין על איזה <עומק>
אתה מדבר בדיוק?" "לא, תודה בכל מקרה..."
אתה מדבר בדיוק?" "לא, תודה בכל מקרה..."
פורסם ב- הבלוגיה של תפוז אנשים 