[QUOTE=BahurX]
שלום לכולם !
הרבה זמן לא נכנסתי לפורום הזה עקב יציאתי לגמילה מהתחום..
נכון לעכשו כבר כמעט חודשיים שלא בקרתי אצל נערה עובדת ... לא קל ועוד בהיותי רווק.. למרות שהייתי יוצא לשטח פעם, מקסימום פעמיים בחודש.. אך בפן החיובי ההרגשה הרבה יותר טובה להיות מרוחק מהתחום הזוועתי הזה וקצת יותר כסף בערנק שאפשר לבזבז.. הרבה יותר כייף להרגיש חרמן ולא לזיין זונה מאשר להיות מסופק (פיזית) מזונות..
לקחתי על עצמי אתגר לא ללכת לנערה עובדת שנה שלמה ! מקווה מאוד לעמוד בו. מעניין אותי גם לנסות את עצמי.. אני בתחום משנת 2012.. אז הייתי בתחילת שנות . 20 שלי.. ואני חושב שזה מאוד עזר לי להיות פתוח יותר עם המין השני.. כי הייתי מאז ומתמיד בחור ביישן שמקשה ליצור אינטרקציה עם בחורה ולא היה לי שום ניסיון בזה לפני.. למרות שלא פעם אחת בחיים קבלתי מחמאות על המראה החיצוני..
עכשו אחרי שאני יוצא מהתחום שנכנסתי אליו לפני שנים כמעט ללא שום ניסיון.. אני מרגיש אדם יותר בטוח בעצמי עם נשים מבחינה מינית.. גם במהלך הדרך הזאת יצאה לי להיות עם נשים רגילות.. מה שלא היה לי לפני.. אולי בישבילי זה היה סוג של טרפיה לפחד מול נשים.. סך הכל מכל השנים האלה הייתי סביבות 60 נשים עובדות..
האם יש פה אנשים שגם נמצאים בגמילה כרגע ? איך זה עובר לכם וכמה זמן כבא אתם בגמילה ?
[/QUOTE]
נהדר. אני גם לוקח את האתגר הזה. רוצה לבדוק אם אני יכול להתרחק מהתחום הזה למשך שנה שלמה. כרגע אני עומד על 43 ימים ללא מפגש עם אישה עובדת.
התחלתי בנובמבר 2016.. אחרי שנים של צפייה פסיבית בפורום החלטתי להיות אקטיבי. בין היתר גם בגלל שרק מספר ימים לפני הצעתי נישואים לבת הזוג שלי. הרגשתי שלא מיציתי כי לא היו לי יותר מדי פרטנריות עד אז. יצרתי קשר עם מישהי מהאתר הכתום שמקבלת רק בחיפה, אוקראינית שמגיעה לכאן מספר פעמים בשנה. שעה, שני סבבים, רק גמירה אחת, 500 ש"ח, עוד כמה גרושים על המונית שלה, 200 פלוס ש"ח על החדר ובטח כמה עשרות שקלים על הדלק. תוך כדי השעה הזו אמרתי לעצמי שהבנתי את הקטע ואין לי מושג מה אני עושה בחיפה, בחדר במלון, עם בחורה שהיא לא בת הזוג שלי ומוציא על זה הון תועפות. גמרתי בליבי שזו תהיה הפעם האחרונה. אז אמרתי..
3 חודשים לאחר מכן, נפגשתי עם מישהי מדייט69, ב4 בבוקר.. קיבלתי פטור מבת הזוג ללמוד למבחנים אז ניצלתי את הפטור עד הסוף וביקרתי את אחת הבחורות מהאתר שהדיווחים עליה היו ללא רבב. אחת היחידות. הבעיה שאולי בגלל השעה.. ובטח בגלל טיפשות, בשני הסבבים לא השתמשתי באמצעי מניעה. פעם ראשונה הייתי בטוח שהיא הלבישה, פעם שניה באמת מטיפשות שלי.. נכנסתי לסרטים ותקופה ארוכה לא העזתי בכלל לשכב עם בת הזוג שלי בשלל טענות רק בשביל לא להדביק אותה בכל מיני נזיקין כאלו ואחרים. אחרי שקיבלתי אישור שאין HIV נרגעתי, גם בכיתי קצת, כי עד לאותו רגע עברתי גהנום נפשי שלא הייתי מאחל כאן לאף אחד. בבדיקת דם כשבוע לאחר המקרה, כאשר אני בסטרס אדיר, רמת הסוכר בדם הייתה גבוהה מאוד, מצב של טרום סוכרת. בדיקה חוזרת איששה שהמצב תקין. אחרי שקיבלתי את התוצאות, שזה היה לנסוע לבית חולים מאיר... פעם שנייה באותו שבוע.. פעם ראשונה לתת דם פעם שנייה לקבל את התוצאות.. לא כיף בכלל.. הבטחתי לעצמי שלא אעשה זאת שוב. אז הבטחתי לעצמי, וכעבור חודש ומשהו, ממש אחרי הירח דבש.. שוב הלכתי למישהי בתל אביב מהאתר הכתום, בחורה מדושנת, בדירה שהיא שכרה בתל אביב, לאחריה עוד אחת מהאתר הכתום, תיירת בנתניה שביקרתי פעמיים, ואז עוד אחת ישראלית מדייט69 שהיא תכלס הייתה הכי טובה מבין כולם. לאחריה עוד שתי בחורות מהכתום.. בדירות מושכרות בתל אביב. על חלק דיווחתי, על חלק לא.
על האחרונה דיווחתי לפני 43 ימים.. ממש אחרי.. והחלטתי שכלכלית זה כבר לא שווה לי. חישוב גס של סך הוצאות של 8 מפגשים הסתכמו לדעתי ב6200 ש"ח. במבט לאחור, מלבד הריגוש ומפגש עם בחורה לדייט שהוא לא לקפה בתוך תחום ה"אסור" למי שהינו תפוס בסטטוס כזה או אחר, היה ריגוש לא קטן, אפילו עצום. אבל ריגוש זה מתפוגג כלא היה ישר אחרי האורגזמה הראשונה, ואז נשאר לי זמן מת עם מישהי שאני לא מכיר, לא מחבב מעבר למראה וגם זה לא תמיד, ותחושה עצמית שאני לא יכול להגדיר אותה במילים.
מה גם שכרגע אני נמצא בסטטוס של בין עבודות, ועם כל יתר ההוצאות אני צריך להיות קצת יותר מחושב. ואולי קצת יותר מתחשב בחוקית שלי.
לכן אמרתי בליבי ובאמת שזהו, חלאס, מספיק. למרות שאמרתי זאת לא מעט פעמים לפני כן, הפעם נראה לי שזה באמת יהיה סופי. לא יודע אם אהיה מאוכזב מעצמי אם אשבר בדרך ואפגש שוב.. מאז האישה העובדת הראשונה שפגשתי, המרווח הארוך ביותר בין פגישה אחת לשנייה היה 139 ימים. עכשיו אני ב43 ימים, ומקווה להשלים ל365.
בהצלחה לנגמלים שבינינו.
