ploni - שמעת על NLP?
ניתן עוד כמה ימים בתקווה שנוספים ישתפו פעולה, במידה ולא - אגיע למסקנות ממה שיש.
כ
לפלוני
המתלבט,
אני חושב
שהבנתי את שאלותיך. קראתי גם את כל התגובות בשירשור.
זו תרומתי
הצנועה.
בעניין שאלתך
אני מזדהה עם עמדתם של גאנר, dayyag1, ו – Niord (לא פנוי וגם מתקשה בהבאת הציטוטים, אבל אתה מבין לאיזה עמדות).
רציתי
להעמידך על דבר אחד שנראה לי שהוא ממש מוטעה מבחינתך. אתה כביכול עושה סקר שיסייע
לך, כך אתה מקווה ומאמין, לנבא כיצד תרגיש ומה יהיו התוצאות של המעשה.
ראשית, אפילו
סקר מהימן מבחינת היקף המדגם וכו' לא ממש ינבא את ההרגשה האישית שלך (מהרבה
סיבות). בוודאי ש"סקר" בפורום שאולי מספר אנשים יענו לך ובכנות (ואל
תשכח שאינך מכיר אף אחד מהעונים ודמותם הוירטואלית אינה בהכרח דמותם האמיתית), לא
יכול לנבא ולעזור. למעשה אף סביר שסתם ישבש ויטה את שיקולך.
לי חשוב
להגיד לך דבר אחד (גם זה גם נאמר) – אתה תחוש רגשי אשמה בעוצמה זו או אחרת. אבל,
וזה אבל גדול, גם אם אתה אדם רגיש וכך הגדרת את עצמך, הם יעברו לך די מהר (אם לא
תיתפס על ידי אשתך וחייך אולי יהרסו/יינצלו...). המינון של רגשי האשמה/התחושה שזה
לא "שווה את זה" וכו' אל מול ההנאה או התועלות שתפיק הוא עניין כל כך
אישי, שתיאור הרגשתם של אחרים לא יעלה ולא יוריד.
וגם – "המעשה",
בהנחה שלא תיתפס כאמור, הוא לא "בלתי הפיך". זה לא כמו החלטה על הפלה
נניח.
ועוד הערה
אחת - dayyag1
כתב שהגברים הם נחותים מנשים. אני ממש לא מסכים איתו. מדובר באמירה ערכית שאני
חולק עליה. מה שנכון הוא שגברים, לצערי ובגלל סיבות רבות שכולן ניתנות לשינוי וזה
בידנו לשנותן, פחות מחוברים לרגשות שלהם ונמנעים מעבודה ריגשית ואישית שתשפר את
מצבם בהקשר זה. אגב, להתנהגות של נשים יש חלק גדול בכך, אך גם לא ממש אשמות בזה (נשים כאמהות לבניהם הזכרים
בעיקר). אבל הדבר החשוב ביותר שהוא אמר הוא ש"הכל קשור לאיך אני מוכן לקבל את
עצמי ואת מעשי". ועל זה צריך האדם לעבוד כדי להביא להגדלת האושר שלו בעולמנו
מלא העוולות והקשיים.
ואגב
לשאלותיך – אני לא זוכר איך הרגשתי אחרי הפעם הראשונה שהיתה לפני שנים רבות (גברים
מדחיקים רגשות....). אין לי מושג האם זה תרם או הזיק לחיי הנישואים שלי, אבל
פירקתי אותם אחרי הרבה שנים מסיבות רבות. ואני לא מתחרט בכלל שהלכתי לזונות
כשהייתי נשוי.
הידד
לחופרים....
אבוד
לפלוני המתלבט,
אני חושב שהבנתי את שאלותיך. קראתי גם את כל התגובות בשירשור.
תודה
זו תרומתי הצנועה.
בעניין שאלתך אני מזדהה עם עמדתם של גאנר, dayyag1, ו – Niord (לא פנוי וגם מתקשה בהבאת הציטוטים, אבל אתה מבין לאיזה עמדות).
רציתי להעמידך על דבר אחד שנראה לי שהוא ממש מוטעה מבחינתך. אתה כביכול עושה סקר שיסייע לך, כך אתה מקווה ומאמין, לנבא כיצד תרגיש ומה יהיו התוצאות של המעשה.
ראשית, אפילו סקר מהימן מבחינת היקף המדגם וכו' לא ממש ינבא את ההרגשה האישית שלך (מהרבה סיבות). בוודאי ש"סקר" בפורום שאולי מספר אנשים יענו לך ובכנות (ואל תשכח שאינך מכיר אף אחד מהעונים ודמותם הוירטואלית אינה בהכרח דמותם האמיתית), לא יכול לנבא ולעזור. למעשה אף סביר שסתם ישבש ויטה את שיקולך.
זה נכון.
אבל מה עדיף? ללכת למסעדה אחרי קריאת המלצות או ללכת ללא כל מידע מקדים (גם אם יש סיכוי שהוא מוטעה)
לי חשוב להגיד לך דבר אחד (גם זה גם נאמר) – אתה תחוש רגשי אשמה בעוצמה זו או אחרת. אבל, וזה אבל גדול, גם אם אתה אדם רגיש וכך הגדרת את עצמך, הם יעברו לך די מהר (אם לא תיתפס על ידי אשתך וחייך אולי יהרסו/יינצלו...). המינון של רגשי האשמה/התחושה שזה לא "שווה את זה" וכו' אל מול ההנאה או התועלות שתפיק הוא עניין כל כך אישי, שתיאור הרגשתם של אחרים לא יעלה ולא יוריד.
וגם – "המעשה", בהנחה שלא תיתפס כאמור, הוא לא "בלתי הפיך". זה לא כמו החלטה על הפלה נניח.
ועוד הערה אחת - dayyag1 כתב שהגברים הם נחותים מנשים. אני ממש לא מסכים איתו. מדובר באמירה ערכית שאני חולק עליה. מה שנכון הוא שגברים, לצערי ובגלל סיבות רבות שכולן ניתנות שינוי וזה בידנו לשנותן, פחות מחוברים לרגשות שלהם ונמנעים מעבודה ריגשית ואישית שתשפר את מצבם בהקשר זה. אגב, להתנהגות של נשים יש חלק גדול בכך, אך גם לא ממש אשמות בזה (נשים כאמהות לבניהם הזכרים בעיקר). אבל הדבר החשוב ביותר שהוא אמר הוא ש"הכל קשור לאיך אני מוכן לקבל את עצמי ואת מעשי". ועל זה צריך האדם לעבוד כדי להביא להגדלת האושר שלו בעולמנו מלא העוולות והקשיים.
גם אני לא הסכמתי עם האמירה הזאת של דייג לגבי נחיתותם של הגברים ביחס לנשים.
אבל לא מסכים איתך שגברים פחות מחוברים לרגשות.
ניתן לפתוח על זה שרשור נפרד כי זאת שיחה בפני עצמה.
ואגב לשאלותיך – אני לא זוכר איך הרגשתי אחרי הפעם הראשונה שהיתה לפני שנים רבות (גברים מדחיקים רגשות....). אין לי מושג האם זה תרם או הזיק לחיי הנישואים שלי, אבל פירקתי אותם אחרי הרבה שנים מסיבות רבות. ואני לא מתחרט בכלל שהלכתי לזונות כשהייתי נשוי.
האם לפירוק הנישואין היה קשר לזה? כמה זמן אחרי שהתחלת לבקר אצל בחורות התגרשתם? האם אהבת את אישתך והיית מרוצה מנישואיך בעת שהתחלת?
הידד לחופרים....
אם אנשים היו עניניים (כמוך) השרשור הזה היה ממצא את עצמו מזמן ואולי אפילו מניב פרי ולא היינו מגיעים לשלב שהוא הופך לערימה של חפירות.
בכל זאת מדובר בנושא לגיטימי שאני בטוח שעוד רבים אחרי וברגע זה יקראו את השרשור הזה בעניין רב.
אבוד
לפלוני המתלבט,
אני חושב שהבנתי את שאלותיך. קראתי גם את כל התגובות בשירשור.
תודה
זו תרומתי הצנועה.
בעניין שאלתך אני מזדהה עם עמדתם של גאנר, dayyag1, ו – Niord (לא פנוי וגם מתקשה בהבאת הציטוטים, אבל אתה מבין לאיזה עמדות).
רציתי להעמידך על דבר אחד שנראה לי שהוא ממש מוטעה מבחינתך. אתה כביכול עושה סקר שיסייע לך, כך אתה מקווה ומאמין, לנבא כיצד תרגיש ומה יהיו התוצאות של המעשה.
ראשית, אפילו סקר מהימן מבחינת היקף המדגם וכו' לא ממש ינבא את ההרגשה האישית שלך (מהרבה סיבות). בוודאי ש"סקר" בפורום שאולי מספר אנשים יענו לך ובכנות (ואל תשכח שאינך מכיר אף אחד מהעונים ודמותם הוירטואלית אינה בהכרח דמותם האמיתית), לא יכול לנבא ולעזור. למעשה אף סביר שסתם ישבש ויטה את שיקולך.
זה נכון.
אבל מה עדיף? ללכת למסעדה אחרי קריאת המלצות או ללכת ללא כל מידע מקדים (גם אם יש סיכוי שהוא מוטעה)
לגבי מסעדה, סרט וגם נערה עובדת אני מסכים איתך שעדיף לקרוא המלצות על פני אפס מידע. אבל המשל אינו ממין הנמשל. לקבל החלטה אם ללכת לזונה ומה יהיו ההשפעות של מעשה זה על חייך לפי "המלצות" של מספר אנשים שהתנסו בזה לפניך זה שונה לגמרי. אם אתה לא מבין את ההבדל או לא מקבל את ההבחנה, מיותר להרחיב.
לי חשוב להגיד לך דבר אחד (גם זה גם נאמר) – אתה תחוש רגשי אשמה בעוצמה זו או אחרת. אבל, וזה אבל גדול, גם אם אתה אדם רגיש וכך הגדרת את עצמך, הם יעברו לך די מהר (אם לא תיתפס על ידי אשתך וחייך אולי יהרסו/יינצלו...). המינון של רגשי האשמה/התחושה שזה לא "שווה את זה" וכו' אל מול ההנאה או התועלות שתפיק הוא עניין כל כך אישי, שתיאור הרגשתם של אחרים לא יעלה ולא יוריד.
וגם – "המעשה", בהנחה שלא תיתפס כאמור, הוא לא "בלתי הפיך". זה לא כמו החלטה על הפלה נניח.
ועוד הערה אחת - dayyag1 כתב שהגברים הם נחותים מנשים. אני ממש לא מסכים איתו. מדובר באמירה ערכית שאני חולק עליה. מה שנכון הוא שגברים, לצערי ובגלל סיבות רבות שכולן ניתנות שינוי וזה בידנו לשנותן, פחות מחוברים לרגשות שלהם ונמנעים מעבודה ריגשית ואישית שתשפר את מצבם בהקשר זה. אגב, להתנהגות של נשים יש חלק גדול בכך, אך גם לא ממש אשמות בזה (נשים כאמהות לבניהם הזכרים בעיקר). אבל הדבר החשוב ביותר שהוא אמר הוא ש"הכל קשור לאיך אני מוכן לקבל את עצמי ואת מעשי". ועל זה צריך האדם לעבוד כדי להביא להגדלת האושר שלו בעולמנו מלא העוולות והקשיים.
גם אני לא הסכמתי עם האמירה הזאת של דייג לגבי נחיתותם של הגברים ביחס לנשים.
אבל לא מסכים איתך שגברים פחות מחוברים לרגשות.
ניתן לפתוח על זה שרשור נפרד כי זאת שיחה בפני עצמה.
זה באמת נושא לשרשור נפרד. אבל אם תעשה "סקר" אני בטוח ש - 90% לפחות יסכימו איתי בעניין החיבור לרגשות.
ואגב לשאלותיך – אני לא זוכר איך הרגשתי אחרי הפעם הראשונה שהיתה לפני שנים רבות (גברים מדחיקים רגשות....). אין לי מושג האם זה תרם או הזיק לחיי הנישואים שלי, אבל פירקתי אותם אחרי הרבה שנים מסיבות רבות. ואני לא מתחרט בכלל שהלכתי לזונות כשהייתי נשוי.
האם לפירוק הנישואין היה קשר לזה? כמה זמן אחרי שהתחלת לבקר אצל בחורות התגרשתם? האם אהבת את אישתך והיית מרוצה מנישואיך בעת שהתחלת?
פירוק הנישואין לא היה קשור ישירות לכך ואשתי לא ידעה על זה. התגרשנו כ-7 שנים לאחר תחילתה של צריכת הסקס שלי בתשלום. לגבי האהבה לאשתי והסיפוק מחיי הנישואין, אני מעדיף לא לענות זה פרטי שלי, אבל אתה יכול להבין בין השורות, או שלא....
הידד לחופרים....
אם אנשים היו עניניים (כמוך) השרשור הזה היה ממצא את עצמו מזמן ואולי אפילו מניב פרי ולא היינו מגיעים לשלב שהוא הופך לערימה של חפירות.
בכל זאת מדובר בנושא לגיטימי שאני בטוח שעוד רבים אחרי וברגע זה יקראו את השרשור הזה בעניין רב.
עודדתי את עצמי לאחר שחפרתי....
אבוד
חזור אל “פורום קשקשת סקס מרוב דיבורים אפשר להתעשר אבל אין למי להיתקשר”