"אולי היום יהיה יום המזל שלי" אני אומר לעצמי במטרה לעודד אך ללא הועיל. לפתע צצה לה בחורה מיד אחרי תחנת האוטובוס של הקוקס, ממש ליד המעבר חצייה.קוראים לה רלי, ראלי שחומה, צרפתייה מרוקאית, דקיקה, בחורה בלונדינית, כ1.60 , מאופרת ומאוד קשה לראות את גופה. אממה, כאשר היא מתקרבת אתה נרתע טיפה לאחור. משום מה היד לא מעבירה הילוך, הרגל לא לוחצת על הגז ואני מוצא את עצמי מברר איתה לגבי התפריט. רגיל ב100₪.
ג׳ונסון מלמטה עוד רגע נוגס בי מעצבים ומחרמנות אני מעלה אותה ואנו נוסעים אל החנייה ממול לבית משפט.
היא שואלת אותי מה אני אוהב... עניתי לה מציצה עמוקה וזיון חזק. התחילה להתפשט, באותו רגע הבנתי טעות חמורה נעשתה. היא דקיקה בקטע כמעט אנורקסי, למרות שלטענתה היא לא משתמשת בחומרים למיניהם. השדיים שלה רופסים קטנים ולא נעימים לעין, לא נגעתי אפילו. הבטן שלה נראת כמו גידול ואני לא צוחק, זה כל כך הגעיל אותי ששקלתי להביא לה את הכסף לתרופות. הבית כנסת שלה, איך אומרים, אפילו החזן לא נשאר מאחור. כאילו עבר הוריקן. פתוח לרווחה.
*במילים עדינות, המראה זיעזע אותי שבקושי הצלחתי להעמיד את ג׳ונסון.
לאלה שאשכרה מתעניינים מה היה:
לא יכולתי לעשות דבר מעבר למציצה חשופה. נגעלתי גם מיזה אבל אמרתי אם כבר הלכו ה100₪ היא תקבל נקמה בפה. הכל מכני אצלה ולא מרגישים השקעה בכלל. למרות שג׳ונסון היה רטוב כאילו מבול ירד בחוץ, היא בלעה אותו בשלמותו, אך עבודת היד והפה היו מתחת לכל ביקורת. לפורקן הייתי צריך בעצמי לתפעל את ג׳ונסון ולקראת הסוף החדרתי לפיה כמחווה טובה.
בונוס לסוף:
היה לי ריח של בושם/זיעה/שילוב של הכל. דוחה ברמה לא מוסברת. בשביל להמחיש לכם את גודל הסירחון - בהמשך, בדרך לביתי עצרתי לתדלק ונתתי ריחרוח של הידיים, התחרפנתי כבר מהריח ששפכתי דלק על הידיים רק בשביל לכסות את ריחה של איך קוראים לה.
בכל מקרה, אני את שלי ציינתי, לא ממליץ ולא מציע. אממה, שהיא נתנה לי את המספר שלה ואם יש כאן חולי נפש שאשכרה מעוניינים, אשמח לתת בפרטי.