[QUOTE=הולך בטל]ערבה ורימינג,
אני קורא את הפוסטים שמעלי ומה שאני קורא מטריד אותי מאד,
ומאספקטים רבים.
אני הגעתי לעולם המין בתשלום כדי לקבל מין זמין, מתי שאני
רוצה וללא יצירת התקשרויות והתחייבויות נוספות. אמנם יוצא
לי לעתים לפגוש נשים שקשר מסוג אחר איתן היה יכול להיות
מהנה ומספק, אולם לרוב (עם מעט יוצאות מן הכלל) אני נמנע
מקשר כזה. שבירת הגבולות המקובלים בין לקוח לזונה עשויה
לעלות במחיר יקר ללקוח - בעיקר מחיר אישי ונפשי. ואתה ערבה
- מתעקש כנראה לשלם מחיר זה שוב ושוב. האם "האדרת החוויה"
שווה את המחיר? אינני יודע, בשבילי כנראה שלא.
שבירת הגבולות בין לקוח לזונה דורשת מחיר יקר גם מהזונה והן
מבינות את זה. לא במקרה רבות נמנעות מנשיקות, המסמלות
בעינהם קשר מסוג אחר, ורוצות "לשמור את עצמן" בזעיר אנפין
לגבר שאיתו תיצורנה יחסי אהבה מחוץ למקצוע. ערבה: שלי רצתה
שתקיים איתה יחסי מין ותשלם לה כסף. האם אתה בטוח שהייתה
מעוניינת ביחסים אחרים? האם אתה בטוח שלא כפית עליה את הקשר
ללא רצונה? אתה מספר מדי פעם שבנות במכונים מסרבות להכנס
איתך לפגישות. אולי הן מרגישות שאתה כופה עליהן משהו שאינן
רוצות בו?[/QUOTE]
איזו הזדמנות נהדרת נתת לי להסביר את גישתי.
קודם כול: מכתבך לדעתי חכם מאוד. אני מסכים עם רוב הדברים שלך.
שנים שהייתי לקוח מזדמן (עד לפני 5 שנים) הגישה שלי לזונות הייתה מאוד ידידותית אבל לא רגשית. המון פעמים שמעתי תודה שלהם אל הגישה האישית שלי, על שאילות וסיפורים שלי. כמות הזונות שהודו לי לפעמים עם דמעות – גדולה. אני לא זוכר שמות שלהן והן לא אקטואליות לפורום.
אני מכיר את בחורות דומות לאלה כילדות אצל חברים שלי ברוסיה. זוכר איך קיוו על העתיד שלהן.
הייתי אמיץ, עזבתי מדינה חזקה עם תרבות אדירה כדי לבוא למדינת היהודים. בינתיים קרה נס וברה" מ התפרקה.
והילדות האלה מילאו את בתי בושת בכול העולם, כמו שלפני 100 שנה – רוב הזונות ברוסיה, פולין, גרמניה, ארה"ב היו יהודיות (לא משנה כמה מהן לא יהודיות לפי הלכה). נכנסתי עם סטודנטיות, ספורטאיות, מהנדסות. פעמים פגשתי בין זונות בחורות הכי יפות שפגשתי בחיי. אחת התדרדרה לסמים, שנייה חזרה לרוסיה.
זכותך לא לראות דברים אלה. אני לא יכול לא לראות והיחס שלי בהתאם.
לא חיפשתי קרש רגשי עם זונה. יצאה ככה אחרי שנתיים של מפגשים נהדרים. התאהבנו. לא אספר לא על רגשותי ולא על רגשות הבחורה. היא עדיין בתחום. בנסיבות שאני לא אפרט – פעם אחת נכנסתי עם אחרת ובחורה ששנים היינו במפגשים נהדרים גרשה אותי ושונאת כבר שנתיים. זה לא בדיוק מתאים לתיאור שלך שכפתי עליה משהו.
הבחורה יחידה השניה שלא רוצה לקבל אותי זאת קטיה. על נורמליות שלה יש הרבה שאילות. היא התעצבנה שהסתכלתי על אחרת בין כניסה לכניסה שנתתי לה לקבל עוד לקוח. הייתי גם מנצל זמן בזיונים עד הסוף. ועוד משהו, מסיבות לא ידעות קטיה שלחה המון לקוחות לניקול בסלומה 50, הייתי רק אחד מהם. קטיה גם התקשרה אלי ובקשה שאני לא אכעס אליה.
לא היו עוד מקרים של דחייה. מקרים של הבעת תודה לפעמים עם דמעות היו עשרות.
אל יחסה של שלי אני לא אענה. מי שיש לו עיניים יכול להבין בעצמו.
אבל אתה צודק. המחיר הוא כבד. שלי הייתה נסיכה. היא הייתה רגילה להערצה כמו שלי. היא גם מאוד מאוד מאוד חכמה. היא מבינה הכול. היא לא שלמה שום מחיר. היא קבלה ונתנה בחזרה. היא הייתה במאית כמו כול כך יפה אמר רימינג (רימינג היקר – לאתים רחוקות אני קורא משהו חדש בשבילי – התיאר שלך אל תפקידים היה המקרה).
ברוך השם עם שלי רק אני שלמתי מחיר. איך הייתי רוצה שכך היה גם בשתי מקרים אחרים. לצערי שם גם הבנות שלמו מחיר כבד.
אהבה דורשת מחיר, זה לא חשוב עם זונה, או מנהלת מחלקה בבנק, או פרופסורית, או ארכיאולוגית או אדריכליות (התחום מהעודף שלי). לפני 5 שנים הגעתי למסכנה שמחיר הזונות הוא הקל בין כולם יחסית להוויה שאני מקבל.
תאמין לי או לא- כול פעם שאני מחליט אני יוצר קשר בזמן נסיעה מתל אביב (שאני לא ברכב) שבקלות יכול להוביל לרומן. אבל ברוב המקרים אני מודה על שיחה נעימה.