מיומנה של מירב הזונה המאושרת
473גומרים הולכים
המצאי: בתי מלון שמשכירים חדרים לפי שעה.
הבעיה: אתה לא מכיר אותם.
הפיתרון: מירב, פעם נערה עובדת והיום נערה עובדת אצלנו, בדקה אותם בשבילך.
נחשפתי לראשונה לטריק של הזמנת חדרים לפי שעה, או "דיי-יוז" בלע"ז, במסגרת תעסוקה מבצעית: לקוח התקשר למכון שעבדתי בו וביקש "בחורה יפה, חזקה, שמסוגלת להזדיין המון". אם יש חיה כזאת, אמר, הוא ירצה אותה לטייק-אאוט של ארבע שעות בכל מחיר שיידרש. מיד התנדבתי, ותוך שעה מצאתי את עצמי במלון בוטיק יפהפה ומפנק, אי שם ברחבי.
נכנסתי לחדר. על מיטת אפריון קסומה נח המיועד. מה זה נח: ישן כמו זנבנם, או איך שלא קוראים לחיה הזו. שום ניסיון לחרמן ולהעיר אותו לא עבד – ככה שאת 238 הדקות הנותרות העברתי בין הג'קוזי לערוץ הארוטי למחשבות על החיים ועל השקעות סולידיות. חזרתי הביתה עם הרבה כסף ומצפון בתולי מתמיד.
מאז חלפו כמה שנים טובות. אני השתחררתי משירות פעיל, והמלון ההוא נסגר בינתיים. אבל אין מה לדאוג – במקומו צצו עוד אלף אתרי תענוגות. יותר מזה: השימוש בדיי-יוז, ומספיק לראות את המודעות הקטנות בעיתונים היומיים כדי להבין את זה, הפך לאופציה המועדפת על ישראלים שמחפשים אתר להרפתקה מינית בת שעות אחדות (עם האשה, עם האחות שלה, עם נערת הליווי או עם שלושתן ביחד. הכל הולך)
בהיעדר האפשרות לבדוק את כל בתי המלון שמגדירים את עצמם כ"דיסקרטי!!!!!" (אם יש פחות מחמישה סימני קריאה במודעה, משהו לא בסדר), אספתי בשבילכם, פרו-בונו, שבעה כאלה: חמישה מוצלחים במיוחד לכמה שעות של זמן איכות, אחד שמתאים רק לקמצנים – ואחד שלא הייתי מתקרבת אליו עם מקל. הם מופיעים כאן בסדר יורד, שיהיה נוח. אה, ולגבי מקומות שלא בדקתי, קבלו אקסיומה: מקום שיש בו לפחות תימני אחד לא רק נראה נקי – הוא באמת נקי.
האידיאלי
מלון נס ציונה
כתובת: רח' נס ציונה, ת"א
טל': 03-5106084
בעוד אנחנו שועטים בדרך למלון נס ציונה, נזכרתי פתאום שהייתי שם פעם מתוקף תפקידי הישן – ושהיה שם, אם להגדיר את זה בעדינות, זוועה. ובדיוק כשהתחלתי לתכנון איך אני משתלחת באמ-אמא שלו, אבוי: התברר שהמקום עבר שיפוץ כללי ונראה עכשיו מתוחכם, חמים ומלא סטייל.
ליאורה, בעלת המקום, קיבלה אותי בחיוך תימני ובשתיה קרה. היא סיפרה שהמלון נמצא בבעלות משפחתית כבר 70 שנה, וכשהוא עבר לידיה היא שיפצה אותו – והיום אפשר לקרוא לו פנינה מעוצבת. המזכרות היחידות שהיא החליטה להשאיר מפעם הן אבני הריצוף המיוחדות, שאי אפשר להשיג יותר. החדרים במעלה המדרגות – כמו הלובי – רומנטיים ויפים, ובנוסף יש חדרים דיסקרטיים בקומת הקרקע, שהכניסה אליהם מדלת החירום. מושלם לכאלה שמחפשים קצת תחושה ג'יימס-בונדית. כלומר, פוסי-גאלורית.
חנייה דיסקרטית: וואלה יש!
כניסה דיסקרטית: דרך הלובי, ודרך דלת החירום בתיאום מראש
הצגת ת"ז: כל עוד לא הצטיידתם בכאפיה ובתיק מתקתק – אין צורך
ניקיון: בטירוף
שירותי מיןמסאז': רק מהמגזינים בקיוסק שליד
מיטה: קשה, עם קונטרה מצוינת
כמה עולה: 200-250 שקל ליום (אפשר גם חודשי) חמש שעות – 150 ₪
מה כולל: 70 שנות היסטוריה
קהל היעד: יודעי ח"ן
אווירה: שמח
עם מי לבוא: איתי!
ממש לא: להרים את הריצוף
סתם שתדעו: פעם מישהו קפץ מהחלון כדי לא לשלם, וכולנו מקווים שהוא צולע עד היום.
ציון: 10
=========================================================
החשאי
אחוזת עדן
כתובת: סודי! (קרוב לנתב"ג. יסבירו לכם בטלפון)
טל': 052-6810810
כשהצלם משה ואני הגענו למקום מהכניסה האחורית, ניסינו להציץ פנימה – ישר קפצו עלינו שני גברים חסונים ואשה מתולתלת אחת וקרעו לנו את הצורה (וזה לא חלק מהשירות, אם במקרה דברים כאלה עושים לכם את זה). כשהסברנו את מטרת הביקור קיבלנו רשות להסתובב חופשי במתחם, וראינו בקתות עץ גדולות, מופרדות היטב האחת מהשניה מחמת הגניחות, שהכניסות אליהן מעוצבות לפי תורת הפנג-שווי. התפוסה היתה מלאה, אגב, לכן לא יכולנו לצלם, אז משה סתם קיבל מכות. סמדר, הבעלים, הסבירה לנו שהמטרה העיקרית של האחוזה היא לשמור על פרטיות אורחיה, ולכן הכניסה למקום מתבצעת ככה: מתאמים טלפונית את שעת ההגעה, ומקבלים את מספר הסוויטה המיועדת פלוס קוד סודי. את הקוד מכיילים בכניסה, ורק איתו שער הכניסה יפתח. מחנים את הרכב ליד הסויטה, ומיד החניה נאטמת במסך אוטומטי. בצד ימין תראו תיבה קטנה שאליה יש להכניס את התשלום, ובצאתכם יחכו בה העודף, הקבלה וקוד היציאה – שבלעדיו לא תוכלו לצאת. בתיאום מראש אפשר להזמין ארוחות חמות, בלונים, נרות, פרחים ועוגות כדי לחגוג אירועים מיוחדים. כמו, למשל, את העובדה שאתם סופסוף עושים סקס.
חנייה דיסקרטית: הכי דיסקרטית בעולם!
כניסה דיסקרטית: הכי דיסקרטית בעולם!
הצגת ת"ז: רק אם חטפתם מכות
ניקיון: תימני מסורתי
שירותי מיןמסאז': אפילו לא בצחוק
מיטה: לא ניסיתי, אבל אם התפוסה מלאה – כנראה שאחלה
כמה עולה: שלוש שעות 170-230 שקל
מה כולל: שתייה חמה וקרה, יין, כיבוד קל, סוכריות להשבחת ריח הפה, קונדומים לפי הצורך
קהל היעד: מכורי הז'אנר
אווירה: חסמב"ה
עם מי לבוא: בחורה אתלטית ואלסטית
ממש לא: לעצבן את סמדר
סתם שתדעו: אלימות בין מבוגרים, שלא בהסכמה, היא טרף-אוף. אני אומרת את זה פשוט כי גם אם יהיה חדר פנוי לא יקבלו אתכם בלי תיאום מראש – ואם תעשו בעיות תקבלו טיפול-משה.
ציון: 9.5
==============================================================
השקט
תיבת נוח
כתובת: משמר השבעה
טל': 03-9600104, 050-9433394
לא יכולתי ליפול על המקום הזה ללא הודעה מוקדמת – גם כי לא הייתי מוצאת אותו לפי הכותבת שניתנה לי, וגם שמשה לא רצה לחטוף יותר מכות. בכניסה עברנו דרך שער ברזל ענקי, אלקטרזי-משהו, שנסגר מיד אחרינו. לעינינו התגלתה פינת חמד ירוקה ושקטה. במרכז עמד משרד קבלה גדול, ומשני צידיו עמדו חדרי האהבה בשקט מופתי. את פנינו קיבלו בעלי המקום והתעקשו שלפני נשתה, נאכל ונרגיש בבית. אחר כך הם הסבירו שבעתיד הקרוב תסתיים בנייתו של ספא לטיפולים מפנקים ובינתיים יש סוויטות עם ג'קוזי. תמורת תשלום סמלי אפשר להזמין שמנים, קטורות, נרות ומלחי אמבט. הבחורה שאיתכם כבר תסביר לכם מה עושים עם השטויות האלה.
חנייה דיסקרטית: בתוך המתחם, מאחורי שער הברזל, יחד עם שאר הלקוחות, פשוט תלבישו כיסוי על הרכב שלא ידעו שאתם ממשרד החינוך
כניסה דיסקרטית: מאוד, רק בתיאום מראש
הצגת ת"ז: יספיק פנקס החיסונים של הכלב
ניקיון: ללקק את הרצפה, לא באמת יא דוחים
שירותי מיןמסאז': בעתיד יהיה מסאז' מקצועי, בינתיים תביאו מהבית
מיטה: ראויה
כמה עולה: שלוש שעות 150-250 שקל
מה כולל: נרות, שתייה והמון המון פרטיות
קהל היעד: אחד מכל מין. או שניים
אווירה: קצת כמו במשחק של מכבי פתח תקווה – שקט מופתי
עם מי לבוא: עם הבת של השכן מגליון אוקטובר
ממש לא: להביא דוקים
סתם שתדעו: משרד האוצר צופה צמיחה של 4 אחוזים בשנה הבאה. כתוב "סתם שתדעו", לא?
ציון: 9
=============================================================
הכפרי
אירוח ארבל – צימרים שביט
כתובת: מושב ארבל, הגליל התחתון (ליד טבריה)
טל': 04-6794919
היה לי טיפה קשה למצוא את המקום בתוך המושב, אולי בגלל כישורי הניווט המחורבנים שלי ואולי בגלל האוויר המשכר. בסופו של דבר הגעתי למין וילה ענקית, רבת מפלסים, שהופרדה לדירות קטנות וגדולות, מכותרות בירוק ובפרדסים. לידה ניצב בניין שנראה כמו חדר אוכל קיבוצי קטן ומאוחר יותר למדתי שבעתיד המבנה אכן יוסב למסעדה ביתית – כרגע הוא משמש כמשרד קבלה. הכניסה מחופה בגפן ענבים בשלה. אני מצידי הייתי מחסלת את כולה, אבל ישראל, בעל המקום, גרר אותי פנימה וסיפר לי שהמקום נבנה בעצם למען ג'ורג', שאמנם יש לו שם של גורו סאדו טורקי – אבל הוא כולה חתול. חדרי האירוח מסוגננים, חמים ומושקעים, חלקם ענקיים וחלקם פחות.
יש חניה בתוך מה שהיה פעם רפת, ויש חניה מסתורית שלא נראית לעין הבלתי מזדיינת.
דקה מהמקום שוכן מצוק ארבל, ותמורת תשלום סמלי אפשר לקבל סלסלת פיקניק עם מפה משובצת, לחם שנאפה במקום, גבינות גליליות ויין – ולאכול אותם בחדר. מה יש לכם לחפש במצוק הארבל?
חנייה דיסקרטית: אחת כן, ואחת לא
כניסה דיסקרטית: החנייה הדיסקרטית מובילה למעבר דיסקרטי הישר אל החדרים הדיסקרטיים
הצגת ת"ז: חובה. ג'ורג' מתעקש
ניקיון: נוצץ
שירותי מיןמסאז': רק מסאז' מקצועי וטיפולים הוליסטים
מיטה: נוחה מאוד, ומצוידת בברזלים לקשירות מעניינות
כמה עולה: 350 שקל ליום. 12 שעות 200 שקל. שעה 150 שקל. מחירים משוכללים לסטודנטים ולחיילים
מה כולל: נרות, קצף, שמפו, קרם גוף, פרחים, מצעי סאטן
קהל היעד: יש פרסום רק באינטרנט, תבינו לבד
אווירה: גן עדן
עם מי לבוא: עם אשתך. סתם, צוחקים איתך
ממש לא: לטפס מסטולים למצוק הארבל
סתם שתדעו: ישראל מספר שהיו שם המון הצעות נישואים. אז הישמרו
ציון: 9
===========================================================
הרוחני
אחוזת המלכים
כתובת: מושב נתיב השיירה, הגליל המערבי (ליד נהריה)
טל': 04-9522501, 054-2332770
"אחוזת המלכים" אמנם לא עומדת בקריטריון העיקרי לסקירה – השכרה לפי שעה – אבל משהו מגנט אותי לשם. המקום רובץ בניחוחות בין פרדסים, עצי ענק והמון דשא, ומנהלת אותו משפחה חביבה להפליא. יש שם חמש בקתות מבודדות, שכל אחת מהן מעוצבת בסגנון שונה: "שאנטי פטרה" (ברוח הסלע האדום), "חדר מלאזי" (ברוח מלאזיה אני מניחה), "סהרה מדברית", שאנטי הארה" (באווירה מדיטטיבית), וגולת הכותרת – ה"שאנטי ספא". באזור יש עוד אטרקציות חוץ מסקס גלילי, למשל חוות סוסים ונחל הגעתון, ואם תגיעו במאי תוכלו לקטוף אפרסקים חופשי.
חנייה דיסקרטית: לא ממש. חניון אחד לכולם בצמוד לאחוזה
כניסה דיסקרטית: גם לא ממש, אבל בשעה השלמה שביליתי שם לא פגשתי בנפש חיה. מה שכן, אפשר לעשות צ'ק-אין דיסקרטי בתיאום מראש
הצגת ת"ז: חובה
ניקיון: מצוחצח
שירותי מיןמסאז': אך ורק מסאז' מקצועי וטיפולים הוליסטיים
מיטה: היה כל כך נקי ומסודר, שפחדתי לבדוק ולבלגן
כמה עולה: 400-700 שקל ללילה בסוף שבוע, משתדלים שלא להשכיר לפי שעה, אבל אחרי שעה גם ככה תרצו להישאר לגור
מה כולל: ארוחת בוקר, בקבוק יין, כיבוד, קפה, נרות וקטורות
קהל היעד: מרקסיסטי
אווירה: תנועת העבודה
עם מי לבוא: בחורה עם ערכים
ממש לא: לקשקש על הקירות, לגנוב מהחדר ולרוץ עירום במושב
סתם שתדעו: מגיעים סלבס למקום הזה. השמות שמורים במערכת, יחד עם תמונות של אחד מהם מקשקש על הקירות, גונב מהחדר ורץ עירום במושב
ציון: 8.5
================================================================
הזול
כתובת: סודי, אי שם בקרית חיים
טל': 052-4846882
עם ראובן, מנהל המקום, קבעתי ליד המזרקה בקרית חיים – ואיך שהגעתי הוא התנצל מראש על המילה "סוויטות". אז סלחתי, ויחד פסענו אל שתי דירות קרקע צמודות ופרטיות הממוקמות בשכונה דוממת, שנראו כמו דירת סטודנטים סטנדרטית: מיטה גדולה, מגבות ישנות ונקיות, מטבחון עם קפה ומקרר עם קולה. אבל היה שם עוד משהו. מין ריח באוויר. ריח של סקס! מיד הרגשתי בבית ובדקתי את המיטה, שהתחילה לחרוק ברגע שהתקרבתי (לא נורא, גם אם תחרקו וגם אם תצרחו עד השמיים, אך אחד לא ישמע) כשהערתי לראובן שמישהו חסך שם קצת כסף וסטייל הוא הסכים איתי בחיוך מבויש, וכשהצעתי לו להוסיף אור אולטרה-סגול כדי לשוות לחדר אווירה אירוטית ומפתה, הוא הסביר שזה מבליט את הכתמים. כן, הוא יותר מקצועי ממני. ולא, הוא לא תימני.
חנייה דיסקרטית: לאורך הרחוב, כאילו אתם דיירי השכונה
כניסה דיסקרטית: מאוד, רק שתצטרכו להיפגש קודם עם ראובן
הצגת ת"ז: אפשר גם פנקס מילואים ירדני
ניקיון: כן, למרבה הפלא
שירותי מיןמסאז': למה לא
מיטה: חורקת אבל קשה במידה שמאפשרת תנועות מסובכות
כמה עולה: 12 שעות 300. ארבע שעות 150. שלוש שעות 120. שעתיים 100.
מה כולל: שתייה חמה וקרה, כיבוד קל (במילים אחרות, במבה) ורק אם אתם ממש ממש נחמדים כמוני – תקבלו שמפניה
קהל היעד: כל מי שרוצה להזדיין
אווירה: מינימליסטית
עם מי לבוא: עם מי שתסכים, יא קמצן
ממש לא: הכל מותר
סתם שתדעו: יש רק וידאו כי גנבו את הדי.וי.די, ההומואים הם הלקוחות הכי טובים אבל משאירים המון בלגן, רק בני דודינו מזמינים נערות ליווי, אל יהוד באים עם סחורה מהבית. מדהים כמה ידע אצור אצל הראובן הזה
ציון: 5
==============================================================
המבעית
מלון מיאמי
כתובת: אלנבי 8, ת"א
טל': 03-5103868
בשלב זה של הסקירה נותרתי לבד, כי משה נטש אותי בטענה שיש לו חיים. התכוונתי לחזור הביתה, אבל הפוקוס שלי התביית פתאום על מלון קטן והחלטתי לנסות את מזלי. בכניסה למקום הפיל אותי משב אלים של צחנה, בקבלה ישב הבעלים. האמת שהוא בעצם ישן, וכדי להעיר אותו נגזלו לי חמש דקות שלמות מהחיים. כשהוא פקח עין אחת שאלתי אותו אם מותר לי לכתוב על המלון, והוא ענה במבטא כבד ובלתי מזוהה: "אין כסף, לא צריך". הסברתי לו שזה ממש בחינם, ואז נפקחה העין השניה, והוא אמר: "אין מנקה, לא נכנסת חדר. תכתבי מה רוצה"
חנייה דיסקרטית: לא
כניסה דיסקרטית: לא
הצגת ת"ז: לא
ניקיון: לא
שירותי מיןמסאז': אין לי מושג, נראה לי שכן
מיטה: אין לי מושג, נראה לי שלא
כמה עולה: 200 שקל ליום, 150 שקל לשעה
מה כולל: סירחון וטינופת
קהל היעד: בהתאם
אווירה: מיאמי וייס
עם מי לבוא: לבד, ולהשפריץ על הקירות בשמי
ממש לא: לנסות את המקום, בעיקר אם אתם גשש בדואי או לברדור משטרתי
סתם שתדעו: אין כמו בבית
ציון: 0
מיומנה של מירב הזונה המאושרת
474מקרה מבדח – או – כשאמא באה הנה יפה ומהירה
הייתי רוצה להגיד לכם שאני לא סובלת מנשירת נוצות פדחתית כל חילופי עונה, ולפעמים גם באמצע השבוע, אבל זה יהיה שקר, לכן, מספר ימים לא מבוטל נתקעתי עם סתימה חלקית וסבילה בביוב המקלחת שלי, (המים ירדו, אבל לאט) לא טיפלתי בה משום שבעל הבית שלי לא מוכן להתחייב על שעה מדויקת בה הוא יבוא לתקן דבר כזה או אחר. ורק לנוכח הסיכוי הקלוש שהוא יפתיע אותי באמצע פגישה, בבגדי התחתונים, כולי מגונדרת עם גבר מופתע על המיטה, החלטתי לדחות את הקץ ולתת למים לרדת לאט, כמה שיותר זמן.
לדאבוני הקץ הגיע חיש מהר ודווקא ביום הפגישה שלי עם "טייסטר צ'ויס",
את טייסטר אני מכירה זמן רב, הוא מסוג הגברים שלא שואלים אותם במה הם עוסקים אלא מייד מבררים: "הייטק נכון?", מאחורינו כבר עשרות פגישות וייתכן מאוד שגם מאות כוסות של יין. אדום. תודה. שנינו עדיין כמו זוג שזה עתה פתח את הצ'קים אחרי החתונה, ז"א, אנחנו כבר מכירים את הגוף ואת התנועות האחד של השניה אבל אנחנו עדיין מופתעים בכל פעם מחדש.
אין לנו צורך בגיוון, כי הכל עדיין כל כך מרגש וטרי.
הכלה בטוח מקבלת משהו מהצד וייתכן שגם החתן, אבל הכל עדיין נורא שמח.
קמתי בבוקר בשיא הרוגע כשאני יודעת שקבענו לאחת בצהריים, פתחתי את המחשב עם כוס של טייסטר צ'ויס (הנס קפה, עדיין לא סחטתי את הבחור) וחלב סויה, לאחר מכן החלטתי שזה יהיה רעיון טוב לחדש את הלק האדום על ציפורני כפות הרגליים, הוצאתי את כל האינסטרומנטים הנוגעים בדבר ושכחתי לגמרי כמה אני פלגמטית על הבוקר, איך שאני מתחילה למשוך את הלק על הבוהן, התעופף לי מהיד בקבוקון הלק והתרסק לחתיכות ורסיסים על הרצפה, האזור כולו ליד שולחן המחשב שלי נראה כאילו ביקר שם ג'ק המרטש. את השעה שלאחר מכן ביליתי בכפיפה על הרצפה ובניסיון, די נואש יש לציין, לא להתעלף מאדי האצטון, שמצידם התעקשו שזו מטלה גדולה מדי בשבילם להסיר לגמרי כמות כזו של לק. ככה זה שקונים אצטון בלי אצטון, מקבלים "מסיר לק" לפלף...
בסופו של מאבק וכמה גלילי נייר טואלט, הצלחתי למחות את זכר הצבע אדום, מה לעשות עם הריח הכמעט מעלף של ה-אלק אצטון, לא באמת ידעתי, אבל איך שאני קמה, כולי מרוצה מעצמי, מתנוחת הכריעה על הבלטות, אני גם חובטת את ראשי בשולחן העבודה וגם חוטפת כיווץ שרירי חזק בשרירי הצוואר והכתף. כיווץ שעד היום למעשה לא חלף לגמרי, אבל תודה לאלים או למשרד הבריאות על האלגולוזין פורטה שעושה את הכל לאופיואידי ויפה.
בדיוק כאשר הכדור התחיל להשפיע, הצלחתי לגרד את עצמי מהכיסא, ניקיתי את עצמי מהריקושטים שחטפתי במתקפת הלק על ביתי והכנסתי את עצמי להתקלח, לא מודעת כלל למכה השלישית הממשמשת ובאה: לאחר דקותיים של מקלחת רציפה, הסתימה החלקית, מראש הסיפור, סגרה על עצמה את הגולל והפכה לסתימה רצינית שלא מתבדחת יותר עם אף אחד.
מבלי ששמתי לב (נו.. אדי אצטון + כדור אופיואידי) הבית השתכשך כולו במים שעלו על גדותיהם.
בשלב הזה של העסק הבנתי כי אין מנוס מלהכיר שהיום זה פשוט לא היום שלי, התקשרתי קודם לבעל הבית בהיסטריה, כאילו שאני לא חיה בשלום עם הסתימה הזו איזה שבוע כמעט, השיחה השניה שעשיתי היתה לטייסטר (לא הנס קפה) היקר והמאוכזב בצדק.
קבענו להיפגש יום או יומיים לאחר מכן, לא לפני שהסברתי לו שנוכל להיפגש רק עד שעה מסוימת כי לאחר מכן, אימי -היקרה לי מכל- מאיימת להגיע.
בהגיעו, פתחתי לו את הדלת מבושמת ורחוצה וקפצתי עליו בנשיקות צרפתיות שלא יביישו נערה מתבגרת לאחר שקיבלה תליון "לב חצוי" מילד מחוצ'קן שעונד את החצי השני.
התיישבנו לנו בניחותא בסלון על כוס יין וצחצחנו את כישורי אומנות הקישקוש שלנו, סיפרתי לו על מרחץ הדמים עם הלק ועל מרחץ הבית במי המקלחת, התמזמזנו ובעיקר דחינו את תחילת המהלך הבלתי נמנע שיוביל אותנו לסקס, מתחנו את הרגע עד שלא יכולנו יותר.
לפני ששלחתי אותו אל המקלחת החפה מנוצותי בביובה, דאגתי לסמס לאימי היקרה לי מכל, שתעשה ג'סטה ותודיע לי לפני שהיא יוצאת לכיווני. למרות שידעתי שהיקרה לי מכל תגיע לפחות עוד שעתיים מעכשיו. מכיוון שהיא נמצאה באותה העת באזור המרכז הדבר היה עלול להסתיים בכי רע מצדו של טייסטר שהיה נאלץ, על לא עוול בכפו, להצטרף אל חיק המשפחה בתור: "אמא, תכירי את החבר החדש שלי" ולעבור חקירת קג"ב קשה מנשוא הכוללת שאלות על עיסוקו, השכלתו, ההיסטוריה הגנטית המשפחתית, האם אנחנו משתמשים בקונדום ואולי כדאי שלפחות יבדוק את נקודת החן הזו שיש לו ליד הפטמה...
נו באמת טייסטר...איך חשבת לפתוח לאמא שלי את הדלת בלי חולצה...
הסתמסתי חזרה "בסדר גמור" אך ליתר ביטחון לקחתי איתי למיטה, שלא כהרגלי, את המכשיר.
כעשר דקות לאחר מכן, כאשר ראשו של טייסטר עמוק בין רגלי ולשונו מתחפרת בי, המכשיר הנלוז החל מטרטר ומי מופיעה על הצג אם לא- היקרה לי מכל?
"היי אמא! מה נשמע?" אני מנסה להישמע נונשלנטית כשטייסטר מסרב להפסיק בחפירה האוראלית
"ביקשת להתקשר לא? אני בדרך אלייך, אהיה אצלך עוד רבע שעה-עשרים דקות" היא צורחת לי מהדיבורית החדשה, זו שעושה הכי פחות סרטן, תוך כדי נהיגה.
"מההההה? אמרת שאת יוצאת מהבית בסביבות שלוש..." לא רק שאני כבר לא נשמעת נונשלנטית – אני בפאניקה!
"אויש, באמת? לא זכרתי את זה בכלל...אולי אלו תסמינים ראשונים של דמנציה?..." היא אומרת לי בפיזור נפש.
"אוי אברוך, טוב, נתראה עוד מעט" אני עונה במהירות, תוך כדי שאני תוהה לעצמי איך היא הצליחה לגרום לי גם לפאניקה וגם לייסורי מצפון בשני משפטים.
מה שלא סיפרתי עד היום, כי פשוט לא היה בשביל מה, שכל פעם לפני שמישהו מבני משפחתי מגיע אלי הביתה עלי לעשות משהו שאני קוראת לו mummy proofing והוא כולל: סילוק ראיות שיטתי, מהמחשב, מהבית, מהשידה, מכל מקום שמישהו עלול לחטט ולמצוא בקלות ראיות מחשידות,
"למה יש לך כל כך הרבה כותנות לילה שחורות?" – כי אני אוהבת שחור...
"מה זה הקובץ הזה שנקרא מירב?" – סתם, משהו פרטי שמישהי מהלימודים (שנסתיימו לפני שלוש שנים) שלחה לי פעם...
"ממתי את גולשת באתרי פורנו?" – יש שם סרטים בחינם... מה? אסור לי לעשות ביד? גם זה מסרטן עכשיו?
"למה את אוגרת את כל הקונדומים האלה? הרי אין לך חבר עכשיו..." – זה היה במבצע...
בקיצור, לא נעים...
ה mummy proofing הסטנדרטי לוקח בין 20 ד' לחצי שעה
בעת שנפרדנו כמובן שלא הסכמתי לקבל ממנו את דמי הכיס שלי וקבענו להיפגש ממש בקרוב לפגישה שפויה, באורך מלא.
זהו להפעם
לא מצחיק? לא נורא...
שלכם
M.
מיומנה של מירב הזונה המאושרת
476מיומנה של מירב הזונה המאושרת
478מיומנה של מירב הזונה המאושרת
479מיומנה של מירב הזונה המאושרת
480המקור פורסם פה: http://www.thehappyh.com/?p=1126
גם ברגע זה, אחרי האירוע אני עדיין מופתע.
מפגש שנראה כמו דייט, אך בלי הבעייתיות הרבה הכרוכה בדבר.
מתוקף נסיבות מפתיעות הייתי ה"זונה המאושרת" ממין זכר, כל מה שחוויתי אצל המאושרת הפך לשעורים מיושמים במפגש עם אשה
שרצתה לחוות מין וקרבה, בלי להתרוצץ יותר מידי בחיפוש אחריהם, ולייצר את המשוואה הכל כך נוחה- והכל כך קשה וכל כך קלה בו זמנית של: זמן + תשומת לב + אתנן = מפגש מיני איכותי בעל גבולות ברורים. מתוך כך שאני מכיר את הצד של הצרכן
(ועוד כמה צדדים חשובים) ידעתי שאני יכול להיות הליווי המושלם לאשה הזאת. האם יהיו עוד מפגשים? האם אני מפתח ז'אנר חדש?
רק הזמן יגיד. אבל אין ספק שאני עדיין מעורר מהתקיימות הארוע.
(GFE= girlfriend experience = אותו הדבר, במידה וספקית השרות היא אשה)
אני בן חמישים, עם גוף שאני מרגיש בו נוח.
תוך כדי חיבוק זקפתי התחילה להתעורר, זו אכן הייתה שאלה בעבורי, האם כדאי להעזר בכדור מקצועי לביטוח הזקפה? הצטיידתי באחד אבל לא השתמשתי לבסוף.
הזכרתי לעצמי כל הזמן שמדבור בה ולא בי. אני פה בשבילה.
היא חשה בזקפה הנוצרת וחייכה חיוך שעזר להפשיר את המתח, הלכנו שנינו אל המקלחת, אני ערום והיא עטופה במגבת, "לא להרטיב את השער" ביקשה ממני.
התרגשות אחזה בשנינו ואחרי פלרטוט עדין בפתח הכוס. החדרתי אותי פנימה, לאט אבל נחוש עד שאגן נגע באגן ואז העליתי בהדרגה את הקצב, אחרי סשן כזה, יצאתי מתוכה, חונה שוב בפתח גופה, וככה חוזר חלילה מספר פעמים עד שצעקה בצורה בלתי רצונית "די...תישאר בפנים ואל תפסיק לזוז" עוד פעם אחת נעצרתי בפתח גופה ואז עברתי לתנועת פמפום רצופה, האנחות שנשמעו והלחות שנוצרה אמרו לי שזה אמיתי. זה אמיתי. החלפנו כמה תנוחות, היה לי ברור שבמשחק הזה מירה היא העיקר או לפחות הראשונה (וזה בעצם נכון לטעמי עם כל בת זוג) לבסוף היא התהפכה ונשכבה על גבה ברגליים סגורות ואני מזיין אותה עד שהאורגזמה שלה הגיעה גלים גלים, בקול חנוק, בדמעות בעיניים ובנעיצת ציפורניים. הסיום היה רגיש ונעים.
המפגש הזה זימן לי ביחד כמה מרכיבים חשובים בחיי, וכסף הוא לא אחד מהם. אני אוהב לפגוש אנשים חדשים, אני אוהב נשים, אני אוהב מין, יש בי פן של "מטפל", כל אלה ביחד מצטרפים להנאה עצומה וסיפוק אמיתי מהמפגש, בנוסף על כך שהגשמתי פנטזיה משלי להיות לרגע אחד "המאושרת" וגם עוד רגע אחד בחיים לחלוק יחד עם המאושרת את זיכרונו המעורר.