עד עכשיו הכל הלך טוב.
קיבלתי הרבה יותר ממה שציפיתי ואני יכול להגיד בלב שלם שמה שלא עשיתי כל חיי, השלמתי פה בכמה ימים!
לא תיארתי לעצמי שזו רק ההתחלה, וכי מעכשיו הטיול יקבל תאוצה, יקבל חיים משלו ויהפוך מטורף לגמרי..
נותרו לי כיומיים. הלכתי לטייל קצת ולראות אטרקציות מקומיות. תכננתי לבקר בארטמיס ביום האחרון.
אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד.
רצה הגורל ופגשתי 3 חבר׳ה ישראלים ברכבת התחתית. התחברנו בשנייה.
מסתבר שאחד מהם גר כאן בברלין והשאר הגיעו לבקר אותו מהארץ.
כל הנסיעה הם דיברו על בחורות. על זה שהם בברלין כבר כחודש, חרמנים רצח, מפנטזים על למצוא בחורות במועדון או פאב, אפילו דרך טינדר ולא הולך, יבש.
אני מקשיב ומחייך לעצמי, מחכה לרגע הנכון בכדי לשתף אותם במה שאני הספקתי ביומיים..
סיפרתי להם, הם היו בשוק! הם לא האמינו לי בכלל. בו במקום שיניתי תוכניות והחלטתי שאני לוקח אותם היום למועדון של מוסטפה.
חרמנים? לא מאמינים? אני כבר מת לראות את הפרצופים שלהם

ידה ידה ידה, הגענו למוסטפה.
סולטן פותחת לנו את הדלת, יפייפיה כהה גבוהה וחטובה, הם בולעים רוק, אני נכנס בביטחון, כאילו המקום כבר שלי בטאבו.
- ״מוסטפה!״ אני קורא בקול עם חיוך רחב (:
״מיי פרינד״ הוא משיב לי מקצה המסדרון כשהוא מתקדם אליי ואנו מתחבקים בחיבה.
החבר׳ה בוהים בנו בעיני עגל.
- ״הבאתי לך כמה חברים, מוסטפה, בוא נפנק אותם!״
אמנם הבטחתי לו שאני אמליץ בחום על המקום ואשלח לפה חברים. אבל הוא לא ציפה שאחזור עם 3 קליינטים להוטים כבר ביום שלמחרת.
- ״נו פרובלם מיי פריינד״ - הוא אומר בחיוך מרוצה.
- ״תראה להם את המקום ותסביר?״ אני שואל באנגלית.
- ״לא צריך״. הוא משיב לי.
- ״תעשה להם את הסיבוב ותסביר להם כבר אתה!״ הוא אומר וטופח לי על השכם.
אז הראיתי להם את המקום, להסביר כבר הסברתי להם עוד קודם, צ׳יק צ׳אק נפטרנו מהבגדים ונכנסנו לעניינים.
לזכותם יאמר שהם הפשירו מההלם מהר מאוד, הרבה יותר מהר ממני בהשוואה לאתמול, ייתכן שזה בגלל שהם היו שם יחד כחברים ומעט בזכות זה שהכנתי אותם נפשית מבעוד מועד.
עכשיו שתבינו, מדובר בשלושה חבר׳ה בני 22, אחרי צום מיני ממושך, ששיחררתי מהרסן בחנות ממתקים, אכול כפי יכולתך..
הם התחילו לתת בראש, ביחד ולחוד, ללא הפסקה (;
עשינו סקס אחד ליד השני, עם בחורות שונות, בו זמנית.
עשינו את אותה הבחורה, 3 חבר׳ה מישראל, באותו הזמן, אחד מפמפם בדוגי בזמן שהיא יורדת ל2 האחרים, ואנחנו מחליפים כיפים ונקרעים..
הבחורות מתחלפות, ואנחנו ממשיכים.
אני נגמרתי בשלב מוקדם יחסית, זה לא דבר פשוט להיות במועדון שכזה יום אחרי יום, הגעתי היום בעיקר עבורם, כל כך נהניתי לראות אותם מתרגשים ונהנים,
הרגשתי כמו אב גאה.

אכלתי ונחתי, ניצלתי את הזמן לדבר עם חלק מהלקוחות בפינת עישון, ולהכיר את הבחורות העובדות מעט יותר מסתם היכרות שטחית ופיזית.
הפתיעה אותי הנכונות של הבנות לשתף ולדבר. השיחות היו מעניינות מאוד וארוכות שבקלות אפשר לשכוח את עצמך.
מה שמדהים שאחרי שאתה מדבר עם מישהי זמן מה ואתם כבר מכירים יותר טוב, הסקס הוא אחרת לגמרי.
הוא כבר לא מכני, היא מסתכלת לך עמוק בעיניים כשאתה שוכב איתה ויצא לי כבר כמה פעמים להגיע יחד עם הבחורות לשיאים משותפים! פשוט מדהים!
חוזר לפינת עישון אחרי סשן נוסף, תרזה מסיימת שעה, ויוצאת להפסקה, מצטרפת אליי לפינת עישון, מחבקת אותי ושמה עלי רגליים. זה לא מחזה נפוץ במועדון.
הבחנתי שהקליינטים האחרים מסתכלים עלינו בפליאת מה.
מבחינתי ליצור אינטימיות עם בחורה זה דבר שבשגרה ומרגיש לי טבעי.
אני בברלין 3 ימים, פעם שנייה במועדון וכבר מיודד היטב עם כמה מהבנות הבולטות במועדון.
לשמחתי, החבר׳ה הישראלים שפגשתי, ידידותיים וחברתיים לא פחות ממני וכך נוצרה לה קליקה בפינת עישון של החבר׳ה מישראל שכולם כבר הכירו, לקוחות ובחורות כאחד.
בצעד נועז החלטנו לנסות ולראות אם לאור קשרי הידידות שפיתחנו, הבנות יזרמו מעבר לשעות העבודה במועדון..
זה עבד!

הצענו לחלק מהן לחזור איתנו לדירה והן הסכימו בכיף.
נשארנו עד הסגירה, יצאנו יחד עם תרזה ופטרה מהמועדון, לעבר המכונית של תרזה (
האדומה כאמור).
לא היה מקום לכולם אז אני ואחד מהם נסענו עם הבנות ברכב לדירה וה2 האחרים הגיעו עם רכבת.
הגענו לדירה יחד, הבנות הרגישו מאוד בנוח איתנו ועלו ללא חשש.
שתינו, עישנו, צחקנו, התגופפנו (לא היה כבר כוח לזיין), הבנות החליטו שהן נשארות לישון איתנו.

פטרה עברה למיטה של הישראלי המקומי, ותרזה נשארה לישון חבוקה איתי.
פתאום אנחנו שומעים קולות מהמיטה הסמוכה, מסתבר שלפטרה ולבחור נותרו עוד כוחות והם פשוט מפרקים אחד את השנייה.
שעה שלמה! פאקינג ריספקט לשניהם.

קמנו בבוקר, הבנות אמרו שהן צריכות ללכת לעבודה ועזבו, עשינו קפה והרצנו חוויות מאתמול, הם הסירו את הכובע בפניי והודו לאלוהי המין באשר הוא, שהם נתקלו בי ככה באקראי.
גם אני הודיתי להם על החוויה, כי לחוות איתם את המועדון היה שונה בתכלית השינוי מלחוות אותו לבד, לחיוב ולשלילה כאחד.
מהר מאוד הם הציעו לי לעזוב את המלון ולעבור לגור איתם למשך הזמן שנותר לי לטיול,
משלמדו כי נותרו לי יומיים עד הטיסה, הפעילו עליי מכבש לחצים שאדחה את הטיסה ואשאר עימם מספר ימים נוספים.
ביננו, כמה פעמים בחיים אתה תמצא עצמך בסיטואציה כזו? בארץ זרה, עם חברים חדשים שהכרת, מזיין ללא הכרה, וגר איתם בדירה מקומית שאחד מהם משכיר, כך שאפילו עלויות מלון נחסכות ממך?
ברור שנשארתי! דחיתי את הטיסה ולא תיארתי לעצמי לרגע שהטיול הולך לכיוון מטורף אף יותר..
המשך יבוא..