כ כל מה שאנחנו הגברים בדיוק צריכים מהבחורות - סקס אדיר

כל מה שאנחנו הגברים בדיוק צריכים מהבחורות

7

זוזי הצידה פסיכולוגית,נראה לי שעליתי על הטוחן !
טוחן מקסים שלי, חשבת שלא אעלה עליך ?...



תן לי להביע את עצמי על אחת הבמות שלך !!!


הנה זה בא:



מחנה סקס-עם-אהבה איבד פעילה נלהבת


אולי בגלל זה הייתי מתוסכלת מינית, אבל עדיין, היה בזה סוג של תום מתוק, לא? לפני כמה חודשים הגיע "הטוחן" - כשמו כן הוא - וגרם לי לחצות את הקווים. לפחות בינתיים. דו"ח שטח



אומרים שיותר מדי מכל דבר, זה רע. לכן, על אף רצוני העז למצוא את הנסיך המושלם, לקחתי הפסקה מדייטים, התענגתי על רווקותי, התהוללתי וחגגתי את הנשיות העצמאית המתפרצת שלי. או במילים אחרות - העמדתי פנים שסבבה לי לגמרי להיות לבד ולצאת לשתות עם חברות, בעוד אף גבר מלבד ישנוני וזעפני זורק מבט לכיווני.




כן, מסתבר שאני, על כל ה-1.72 שלי, מהווה מגנט רציני לגמדי גינה. אז אחרי הגמילה הלא מוצלחת הזו, חזרתי למחלקת הבשר. הפעם עם יותר אנרגיות מאי פעם, ואפילו עם טיפה תקווה. ממש טיפה. קמצוץ. פירור. חבל, כי גם זה לא היה במקום, בהתחשב בחודשיים האחרונים.



נפצח בווידוי: עד לפני כמה חודשים הייתי תומכת נלהבת של מחנה "סקס עם אהבה". אולי בגלל זה הייתי האדם הכי מתוסכל מינית בתל אביב, אבל עדיין, היה בזה סוג של תום מתוק. לא? אבל אז הגיע "הטוחן", שגזל את תומתי וגרם לי לחצות את הקווים. אמנע מלהזכיר את שמו, אבל בואו נגיד שהכינוי מדבר בעד עצמו.



זה התחיל כמו בליינד דייט רגיל, אבל אחרי בילד-אפ היסטרי של מסנג'ר וטלפון. בערך בחמש הדקות הראשונות כבר הובהר לי שהוא ואני לא נקים בית בישראל. זה לא מנע ממני לרצות לקרוע כל פיסת בד שהיתה מונחת על עורו. ולהפך. וכך, בליל שישי אחד, מתחת לאדי האלכוהול של השכונתי שלי, מחנה "סקס עם אהבה" איבד את האקטיביסטית הכי נלהבת שלו.



אבל כמו שקורה לרבות מאיתנו, רציתי יותר. אוף. למה לעזאזל רציתי יותר? הובהר לי בשנית, בשלישית ובחמישית שלא, אין מצב, חסר סיכוי, רדי מזה, תוציאי את זה מהראש. ולכן, במטרה להיפטר מהטוחן ולהשכיח אותו מליבי וממיטתי, חידשתי ימיי כקדם ויצאתי לשני בליינדים יום אחרי יום. מה לא עושים כדי להיגמל? אז מה אם הסקס היה מהמם, מעולה, מרגש ועוד המון המון סופרלטיבים שאין לי כוח להקליד? אני שווה יותר מזה!!! האומנם?



הדייט הראשון הביא אותי למסקנות שחבל שלא הגעתי אליהן קודם.



א. בחור שלא מפסיק להתפעל מהעובדה שאת קוראת הרבה (ועוד באנגלית), הוא לא מישהו להחזיק בסביבה.


ב. אם הוא גם יפה בצורה קיצונית ואת רק "חמודה פלוס", רדי מזה מהר.



חמישה משקאות ומזמוז קשה אחד אחר כך הגיע מסרון תמציתי. מסתבר שאני אחלה, אבל אנחנו פשוט לא מתאימים. אולי מפני שהספר האחרון שהוא קרא היה "שמוליקיפוד".



לא נורא, ממשיכים הלאה, החיים יפים, יש עוד סנאי על הכוונת. קובעים ליד הלנדוור. הוא חמוד ומרוצה ממה שהוא רואה. עד כאן, הבליינד המושלם. אז זהו, שלא. הכי לא. לא יכול להיות יותר לא. עוברות שלוש דקות, אנחנו בדרך לקפה מסריק, ואז במהלך השיחה, וממש לא משנה מאיזו סיבה, אמרתי את שמה של מגיפת האבולה. הוא הביט בי, כיווץ אישונים ברשעות, ואז תיקן לי את ההיגוי של המילה. חייכתי ועניתי, "זו הדרך לליבה של בחורה, לתקן אותה בשתי הדקות הראשונות של הדייט". מה שקרה אחר כך ייזכר, לפחות בפרוטוקול הפרטי שלי, כאחד הרגעים המשונים ביותר בתולדותיי.



"למען הבריאות שלי ושלך, כדאי שנפסיק את הדייט"


מכווץ האישונים עוצר, מסתובב אלי ואומר "למען הבריאות שלי ושלך, כדאי שנפסיק את הדייט. עכשיו". ועוד לפני שפה הג'ורה המטונף שלי הספיק לענות, הוא הוסיף בחמימות שכה איפיינה אותו: "את מאוד לא נעימה". מיותר לומר שאנחנו לא בוחרים יחד סרוויסים.



ניתקתי את הקשר עם הטוחן, כי וואלה, לא כיף לשכב עם מישהו ולדמיין שממש עוד רגע, עוד שניה, הוא יזכה להארה אלוהית ויבין שהוא מאוהב בך, תוך שאני יודעת בוודאות שזה בחיים לא יקרה. הוא לא "פנוי לקשר", וגם "לא אוהב הגדרות". ווטאבר!!! בגיל 30 זה כבר עצוב.



הרגשתי טוב עם עצמי, אני ראויה לאהבה אמיתית, בלי בולשיט, ואם אני צריכה לנבור בחיריה עוד הרבה זה בדיוק מה שאעשה - עד שיימצא היהלום בהררי החרא.




אפילו שגילית, שגם אני יודעת לכתוב !



אל תתקשר !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!




שלגיה39435.604525463

חזור אל “ריכוז מאמרים ראויים לשבח דיונים משלנו וכתבות רשמיות בנושאי הפורום”