....לכל בני האדם יש ראייה 6/6 במבט לאחור....
...
קשה להצליח במשהו אם אתה לא חושב עליו במקלחת...
...מדוע
להתגייס לחיל הים ! אם אפשר להיות פיראט בבת ים....
"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות
לא ישטפוה".(שיר השירים).
פרק ראשון: אהבה.......................
"בין האפל לנסתר בעולמנו המר, אומרים שיש עוד תקווה, קוראים לזה
אהבה ומחכים לבואה".
אנו קמים כל בוקר לעולם צבעוני ויפה, מצעי המיטה בצבעי ארגמן, הים גלים
והשמיים כחולים.
מתקלחים ומתלבשים במיטב הבגדים, נעליים תואמות לחולצה מגונדרת
,מסתרקים ומתבשמים.
נוסעים ברכבנו בהנאה כשמוזיקה מתנגנת ברקע, מביטים בצדי הדרך נהנים
מהנוף המרהיב ביופיו.
ולמרות כל העושר והצבעים היפים, מבפנים אנו עצובים ואפורים, כמו ילד
הזקוק לחיבוק ומגע... !!!
המגע ! החוש הבסיסי ביותר בחיינו, חווינו אותו עוד בטרם נולדנו, עוד בטרם
שמענו או ראינו.
ולאחר שנולדנו אנו מקריבים עבורו את חיינו, זמננו, ממוננו, ומהותנו, ונזדקק
ונרצה בו עד יום מותנו.
רבות מחשבות בלב איש...רבות שאלות בפי איש... עצוב הוא האיש ללא איש/ה...
נשאלתי בפורום שאלות רבות על זונות, אך השאלות הנפוצות ביותר בתיבתי
הפרטית הן:
מה לכתוב לנשים? אני לא יודע איך לדבר לאישה? מה לכתוב בהתחלה? מה
לענות לה אם היא עונה?
גבר הוא כגוזל בקליפת ביצה, יוצא מדי ערב כאפרוח קטן המגלה בכל יום את
עולמו מחדש.
יש לו כנפיים והוא יכול לעוף למרחקים ואף מעבר לים, אך לבסוף הוא עף לעבר
העיר בת ים.
משחרר את מקורו בחור נסתר, נותן בסתר באיזה חדר, וחוזר חזרה לביתו אל
בועתו/ביצתו.
והבלבול והבולבול שולטים בחייו, ובעיניו הכל נהדר ומושלם, משום שמחר ילך
שוב אל העיר בת ים.
בין הבלבול לאסון תדעו שיש פתרון קוראים לזה אהבה בין הזיוף לאמת בין
כל מה שחי למת ישנה אהבה
אינני קוסם, אינני יפה, ואף לא חכם, סתם בן אדם מבוגר, סגור ומסוגר
בודד כמו משוגע בהסגר.
מלא חששות ופחדים, מכיר מעט את הכללים, משחק ומתעתע באמצעות מילים,
גרוש כבר חמש פעמים.
לא מתבלבל מנשים יפות, לא מחשבן לזונות, לא פוחד מאסונות, לא נרתע לשלם
מזונות.
"בין האתמול לעתיד בין האוצר לתחתית, אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה ומחכים לבואה"
לנצח אחפש אהבה, לעולם לא ארפה מחיפוש אישה, מהות ותמצית חיי הן נשים,
אהבה, וקרבה לאישה.
את אהבתי הגדולה ביותר בחיי איבדתי לפני יותר משנה, כל האשמה והחרפה היא
רק שלי ועלי.
תאוות המין, וחוסר שובע ממין, הובילו אותי אל תחתית השאול, אפילו מבלי
אותי לשאול.
ולי נותר רק לשאול ולתהות עם עצמי, מדוע ולמה ריסקתי שוב את ליבי ואת
ליבה של אהובתי ?
"ואהבתי אותך והיה לנו טוב, טוב עד גדותינו, והיה לנו רע ואהבתי
אותך לא פחות".
חשבתי שליבי אינו יכול עוד לאהוב, חשבתי שליבי עשוי מבטון, חשבתי
שזונות מרפאות אבדון.
אין גיל לאהבה, אין סיבה לוותר על התקווה, ואהבה עוד תשוב לחיי כפי
שהשמש תזרח שוב מחר.
"יש בי אהבה והיא תתעורר ותיגע, יש בי אהבה והיא תנצח"
נער הייתי וגם זקנתי, ראיתי עולם פגשתי נשים מכל הסוגים, ידעתי מזו
ומזו, ואפילו קצת מזה ומזה.
אך הרגעים המרגשים ביותר בחיי היו רגעי האהבה, הרגע בו ראיתי אישה
ולא רציתי לחיות בלעדיה.
רגעי אהבה עולים הון תועפות, אך כסף הוא הבל הבלים, פיסות נייר עם
דיוקנים של מנהיגים מכוערים.
מי שנותן לכסף לשלוט בחייו יאבד את השפיות, עוד לפני שימצא אהבה !
"בין השפיות לשינה בין הילדות לזקנה, אומרים שיש עוד תקווה,
קוראים לזה אהבה ומחכים לבואה"
לסיכום פרק ראשון : בכל אחד מאתנו ישנה אהבה והיא חייבת לנצח.................
מהי מהות החיים ? לאכול? לשתות? לזוז ? לקום בבוקר וסתם ללכת ? דירות
מחולקות בבת ים ?
כמה אנשים אתם רואים בכל יום מתהלכים כמתים, והם אפילו לא יודעים שהם
מתו.
אם אדם לא עושה משהו למען האהבה מתוך ליבו, הוא מת מהלך.
לא אומר אנכי שצריך לרוץ להתחתן, אני רק אומר שצריך לרוץ או ללכת, יד
ביד ביחד, ולא חשוב לאן.
צריך לנסות להפסיק ללכת לישון לבד, ולחשוב שנוכל להמשיך להתכסות
בשמיכה דמיונית וקצרה מדי,
מבלי שמשהו יהיה שונה, משום שתמיד תבצבץ לה לפחות רגל אחת החוצה....תרתי
משמע !
יום אחד יהיה חושך והשמש לא תזרח יותר, ותהיה דממה וקול לא ישמע יותר,
ואתה אינך כבר יותר.
ודי לחכימא ברמיזא.....
תודה מיוחדת לאריק איינשטיין ז"ל ....