כ מיומנה של מירב הזונה המאושרת - דף 24 - סקס אדיר

מיומנה של מירב הזונה המאושרת

231

לאוסקר:
קודם כל תודה.


לא קראתי את הספר המדובר עדיין אבל אני בהחלט יכולה להבין את הרעיון שמאחורי מוסר ההשכל למרות שאיני שותפה לנקודת המבט של הסופרת.


אני לא מכורה לרווח הכלכלי המהיר שיש בזנות ולראייה אני גם לא עובדת מידי יום ומשקיעה את רוב זמני ברדיפה מתמדת אחרי השטר אלא יוצאת לעבוד רק כאשר באמת מתחשק לי וסוגרת בצד כספים בתוכנית חיסכון שאין לי גישה אליה- ליום בו אחליט לעזוב את התחום.


כרגע נוח לי לעבוד מספר ימים בודדים בכל חודש כדיי להקדיש זמן לכל שאר העיסוקים שלי וברגע שארגיש את המיצוי אערוך את השינוי המתבקש.


ייתכן שיש לי בעיה אחרת שאיתה אצטרך להתמודד ביום בו אחזור למסלול חיים רגיל והיא התמכרות קלה לסקס, בגלל העובדה שקל לי יותר ליהנות מינית כאשר אין לי רגש רומנטי לפרטנר שאיתי העבודה בזנות תמיד קסמה לי. אבל אחצה את הגשר הזה כשאגיע אליו ואני מניחה שיגיע הזמן הנכון אעבוד על הורדת המגננות הרגשיות ואלמד לקחת את מה שלמדתי במקצוע הזנות אל חדר המיטות הרומנטי והאוהב.




למשקיף:
אין לי ממה להיעלב כי הדבר האחרון שאפשר להאשים אותי בו זה יחס מתקתק ומחופף ללקוחותיי, אף אחד, אני חוזרת ומדגישה אף אחד מעולם לא יצא מכניסה איתי מאוכזב והעובדה ששברנו שיא כניסתי באותו הערב לא אומרת שמישהו מהלקוחות קיבל יחס מזלזל. זה לא דבר והיפוכו.


כקוריוז מן העבר אני לא מסוגלת לזכור ולתאר פרטים מדויקים חוץ מהעובדה שכל כך נהניתי ולכן זנחתי את תפקידי בכוח כפקידה, על כך כתבתי: "אבל אני זוכרת ששאלתי את עצמי למה בזבזתי שבוע וחצי במענה סזיפי לטלפון כשיכולתי להזדיין בכיף."


אני לא מנסה למכור לכם כאן כלום, לא ביקשתי מאף אחד להתדפק על דלתי, ניסיתי הפעם לדלות זיכרון מהעבר ע"פ דרישה שלכם ואני חייבת לציין במעמד זה שכתיבה של כל פוסט אורכת בממוצע ארבע שעות ולפעמים גם יותר ומי שלא מסוגל להעריך את ההשקעה הרבה שלי בכל דיווח ובנוסף חייב למצוא פגם בדברי תוך כדיי סילופם מוזמן לוותר על הקריאה.



המושג "תקתקנית מהגיהינום" חורה לי ובעתיד אולי אתמקד בבעיה הענפה הזו כשאספר על מקרים שהיו לי עם בחורות שכאלו ואיך טיפלתי בהן- במידה ואחליט להמשיך לכתוב כאן.



יום נהדר.



שלכם, מירב.


קישור לאתר הפרטי שלי:

מיומנה של מירב הזונה המאושרת

232

מירב,

אני מקווה שלא תתני למשקיף ודומיו (להלן: הוא/הם) לקלקל לך את חדוות הכתיבה כאן בפורום.

אני יודע כמה זמן יכולה לקחת כתיבת פוסטים ארוכים כמו שלך.
אני יכול רק לתאר לעצמי כמה קשים היו לך הרגעים בהם סיפרת לנו על התחנות בעברך שהביאו אותך להיכן שאת היום וכמה היית אמיצה כשהיית חייבת לגעת בפצעים חשופים ולהיפתח כאן קבל עם ועדה.

על כך, הרוב המכריע של חברי הפורום הנאמנים לשרשור שלך ובתוכם גם אני, מרעיפים עלייך את מחמאותיהם ויודעים להעריך את הכתיבה שלך ואמרנו זאת לא פעם אחת.

מכאן ועד לוותר על הכתיבה בגלל הקפדנות העיקשת שלו/שלהם למצוא ולמצוץ כל מילה ולתרגם/לפרש אותה כראות עיניו/הם הצרות יש דרך ארוכה. זה יהיה התענוג שלו/שלהם אם תחליטי להפסיק לכתוב.

אני חושב שאני מדבר בשם הרוב המכריע כשאני אומר......אל תתרגשי מזה.
!! You're better than this
אם מגיבים לכל אמרה חסרת שחר שלו/שלהם זה רק מלבה את האש ומייצר עוד תגובה מנותקת קשר עם המציאות.

קחי צעד אחורה, תנשמי עמוק, ותעברי לקרוא את הפוסט הבא.
אני חושב שהגבת מספיק על הדברים שהוא/הם כתב/ו ולכן את באמת יכולה להרגיש משוחררת מלהגיב לכל פוסט נוסף שלו/שלהם.

חוליו.

Chikita, if you haven't been touched by a Latino Lover before, you're still a virgin in so many ways

מיומנה של מירב הזונה המאושרת

235

הסאגה מרתקת ללא ספק !! גם לדעתי צריך להתעלם ולא להתרעם ממשתתפים פעילים כדוגמת המשקיף ודומיו.


חבל שלמרות האינטלקט המרומז הנודף מהם הם בוחרים במשעול הצר של נקודת זמן אחת ולהשליך הכללות שעתידות אולי עם הזמן להשתנות ולא מתייחסים לכל העלילה.


וזו כמובן הינה אך ורק דעתי הצנועה.



למירבי המוכשרת, עלי והצליחי בכל משעולייך ונתיבותייך אשר יובילו אותך בהם ההחלטות שתקבלי.



אחת כמוך דורשת יותר מאשר בגידה לשעה ולכן אני נמנע


אבל בהחלט מחכה למוצא פיך ולמרגליות המופקות ממכתבייך. חיזקי וכיתבי.



ב.


מיומנה של מירב הזונה המאושרת

236
למשקיף המעט תקיף


אם בדיסוננס קוגניטיבי
עסקינן, יש משהו היוצא לאור בכך גם בתגובותיך אתה. מחד אתה מרגיש את הצורך לייעץ למירב למצוא
עיסוק משמעותי לחייה ואף מאחל בריש גלי לסיומו של פוסט זה ומאידך מגיב כמעט לכל
מילה היוצאת מפיה כאילו ריח של נפיחה עולה באפך ומשקיע מאמץ רב במציאת סתירות לוגיות
בהשקפותיה והתנהגותה וע"י כך מאריך
את חיי הפוסט עצמו. אז זהו משקיף יקר,
מרוב אובססיביות להסתכל בנפשו של אחר נראה לי ששכחת להביט פנימה בזו שלך. אל תשכח שלו היית מעלה על כתב את תולדות חייך
מנקודת ההשקפה האובייקטיבית שלך יכול היה כל אחד פה למצוא בקלות את אותן סתירות אצלך ולחטט לך בפצעי נפשך .
ועוד דבר, יש משהו
מאוד נמוך במחשבה שכל מי שמצדד במירב באיזה שהוא אופן עושה זאת רק מפני שהוא חושב לקבל איזה חסד ממנה. זה אולי יפליא אותך , אך יש גם דברים מעניינים
היוצאים מקודקודה.
יש משהו מעניין בעצם נקודת ההשקפה שלה ובמיוחד לאנשים שהם חלק מהעולם הזה באיזה שהוא אופן . אני מאמין שזה כולל גם אותך. אז תעשה לכולנו טובה אישית , תמנע מלתפקד
כפסטלוצי של הפורום הזה, תן לגברת להרגיש נח בלשתף את מחשבותה עמנו.





רימינג מעשי2009-11-13 6:4:26

מיומנה של מירב הזונה המאושרת

237

תודה לכולכם על הרוח הגבית, קשה לדווש אחרת....



סתם יום מושלם:



התעוררתי ליום חמישי אביבי שחייך אלי בשיניים מסנוורות של שמיים, קבעתי להיפגש איתו במסעדת דגים כשרה שאהובה עלי במיוחד, הגעתי בשעת צהריים ייעודה כשאני לובשת מראה מאופק והדור, חליפת עסקים נשית מחויטת ותחתיה חולצה מכופתרת בצבע סגול כהה כאשר את צווארון החולצה אני מוציאה אל מעל המקטורן השחור ובכך מדגישה את הדרך מטה אל גבעות השדיים הרצופה בשרשרת כסף עדינה בעלת תליון בצורת לב מרוצף באבנים קורצות.


בצעד גבוה על נעלי עקב דמויי זמש בצבע סגול אני ניגשת לשולחנו ומברכת אותו בנשיקה מקצועית על הלחי, מתיישבת מולו בכפיפה איטית נותנת למחשוף להבטיח לו סודות.


השיחה קולחת על ענייני עבודתו הלחוצה בבית המשפט ומייד משנה כיוון, מתנקזת במעשים שאני עומדת להרעיף עליו כשנגיע למיטה. המלצרית מתקרבת בחיוך מוכר, הייתי פה כבר מספר פעמים עם גברים מעונבים ועתה הניצוץ המשועשע בעיניה כמעט משוכנע כי אני זונת צמרת ורוצה גם הוא להזמין אותי למפגש, רק אני הוא והסדינים בלי המלצרית. הוא מזמין שמפניה אני מרלו, מזמן לא שתיתי והחמימות עוטפת אותי מייד, היין צבעו מזכיר לי את הדם שהוא ביקש לטעום עוד כשדיברנו בטלפון כאשר רציתי לבטל את הפגישה בעקבותיו. אנחנו חוזרים אל תחומי הפנטזיה שבתסריט, אני הסטאז'רית הפתיינית והוא עורך הדין המרוחק, המלצרית חוזרת בשנית ומניחה מולי מנה של קרפצ'יו טונה מזוגג ואני מסיטה מייד את השיחה בינינו לעניינים ברומו של בית משפט ממנפת את הידע האמיתי שלו כעורך דין המתמחה בפלילים לטובת הטעיית מסקנותיי המלצרית והניצוץ. המנה נימוחה על הלשון מגרה את בלוטות הטעם אל מחול של תחנונים לעוד, אני מציפה אותן בבועות מתנפצות של מים מוגזים ולאט משחררת את כף הרגל ממאסר הנעל הגבוהה מטפסת איתה לאט לאורך הירך הפנימית של מעסיקי, לפני שעלה ברגלי לבדוק את מצב רוחו של האיבר מגיעה המנה העיקרית בצורה של דג דניס שלם חרוך בגריל ותבלינים, הרגל בורחת חזרה למקומה הצפוף בתוך הנעל והדג מתפרק לו בשיטתיות אל קרביי כשכל לעיסה גוררת גל של הערצה טהורה לשף של המקום, אנחנו ממהרים לעזוב צלחות נקיות מבשר ימי וכוסות חצי מלאות בדם וזהב מבעבע ונכנסים ביחד למקלחת שבביתי כשזכר טעם הסעודה עוד ממלא את נשיקותינו.


אני מלטפת את ראשו עצום עיניים בסבון שמתפתל מטה אל איברו הזקור לעייפה, מסבנת כל איבר מגופו בשקדנות, נותנת לידיו הרטובות לחקור את קימורי גופי הערום מולו, לאחר שצף מים חמימים שמקלפים מעלינו את שכבת הסבון אני מסתובבת עם גבי אליו ומכוונת את כפות ידיו על שדיי כשהוא מחליק את איברו אל בין ירכיי הפנימיות ומתחכך בי ובקפלים המכסים את נקודת האלוהות שבי, מעיר את תשוקתי לחדירה אסורה של ימי נידה. אני נשכבת על המיטה מנוגבת והוא מפסק אותי וחוקר כל נקב וחלל בלשונו מתחיל מהעליונים שבהם יורד מטה אל הפרטיות המגורה מרעיונות לא ממומשים, הוא מלקק בתאווה את השפתיים החיצוניות חפות משיער ערווה וגבי מתקמר בחשמליות כשלשונו מתחפרת בתוכי המדמם שמשווע לחדירת הלשון שלו זה שעות, הוא לא מפסיק גם כשהטעם החמים ממלא את פיו וחודר אלי ביתר שאת עמוק יותר ויותר כמנסה להגיע אל מקור נסתר, הוא מרכז עתה את כולו בשאיבת הדגדגן המנופח ומחליק אל החור הפעור אצבעות עדינות ורוטטות כשהוא מענג בליטופים לשוניים ומביא אותי למרגלות הר של גמירה עצומה, אני מטפסת במהירות לא נשלטת עטופה בעננים עבים של תשוקה ומתפוצצת אל פיו שלא מרפה ממני גם שאני נאחזת רעידות תזזיתיות שמחשמלות אותי אל מימד אחר ולא מציאותי כמעט דקה שלמה. כשחזרתי למיטה הוא כבר היה עמוק בתוכי חופר את דרכו בתשוקה ולאחר שהצללים התפזרו מעיניי הבחנתי ששפתיו ואפיו נושאים זכר אדום משאיבת פרטיותי אך הוא לא הופרע מכך וגמר באנקת גבהים משלו.


הוא עזב אחרי מקלחת מטהרת משאיר אותי בחברת צלילים רמים של באך שערסלו אותי על כנפיים של תנומה ארוכה. קצתי כשהשמש נגמרה ויצאתי לטייל באפלה הקרירה שהחלה מטפטפת קילוחים דקיקים שואפת אלי ריח של אדמה רטובה ושלוש ערים מפהקות שצעדתי דרכן כדיי למצוא את עצמי על סף דלתה של חברה טובה.



בדרך חזרה הרהרתי במשפט של קרלוס רואיס סאפון: "הקושי הוא לא להרוויח כסף סתם, הקושי הוא להרוויח אותו בעבודה שראוי להקדיש לה את החיים".


אני יודעת שעוד לא מצאתי אותה אבל איך זה שכל כך טוב לי עכשיו?



סתם מין יום פיוטי....



באהבה מירב




זונה מאושרת2009-11-13 11:34:55
קישור לאתר הפרטי שלי:

מיומנה של מירב הזונה המאושרת

238

הי מירב,


קראתי לפני כמה שנים את הסיפור שלך, מאוד נהנתי ממנו הוא היה מאוד מרגש,שמח שאת פה.



המש-דיסוננס קוגניטיבי- קיף


בהתחלה שנאתי אותך, אבל עם הזמן התחלתי לאהוב אותך,כי אתה מוודא שלא יהיה פה משעמם..(מנתח את האופי של משתמשי הפורום,קובע אילו סוגי אופי יש למשתמשים בפורום ,בקיצור.. משעשע)


לאור אי אילו התקפות מקווה שלא תעזוב את הפורום! כי לדעתי אתה עושה עבודה קדושה וקשה של גילוי האמת ויש להעריך ולכבד אותך על זה.והאמת שאתה מגלה לנו היא: שאין עלילה מעניינת בלי אנשים רעים בתוכה,אם לא יהיו אנשים רעים אז העלילה תהיה משעממת.ובלי להיות מודע לכך(איך אתה אומר) אתה עצמך הפכת להיות האיש הרע בעלילה אשר הופך ת'עלילה למעניינת ביותר, בעיקר בגלל הסיפוק העילאי שחשים כאשר מתקיפים אותך.



בארטולומיו ג'ו-ג'ו(ג'יימס) סימפסון.




בכל מכל כל כן..

חזור אל “סיפורי סקס | סיפורים אירוטיים - פורום לכתיבה מקורית”