לאוסקר:
קודם כל תודה.
לא קראתי את הספר המדובר עדיין אבל אני בהחלט יכולה להבין את הרעיון שמאחורי מוסר ההשכל למרות שאיני שותפה לנקודת המבט של הסופרת.
אני לא מכורה לרווח הכלכלי המהיר שיש בזנות ולראייה אני גם לא עובדת מידי יום ומשקיעה את רוב זמני ברדיפה מתמדת אחרי השטר אלא יוצאת לעבוד רק כאשר באמת מתחשק לי וסוגרת בצד כספים בתוכנית חיסכון שאין לי גישה אליה- ליום בו אחליט לעזוב את התחום.
כרגע נוח לי לעבוד מספר ימים בודדים בכל חודש כדיי להקדיש זמן לכל שאר העיסוקים שלי וברגע שארגיש את המיצוי אערוך את השינוי המתבקש.
ייתכן שיש לי בעיה אחרת שאיתה אצטרך להתמודד ביום בו אחזור למסלול חיים רגיל והיא התמכרות קלה לסקס, בגלל העובדה שקל לי יותר ליהנות מינית כאשר אין לי רגש רומנטי לפרטנר שאיתי העבודה בזנות תמיד קסמה לי. אבל אחצה את הגשר הזה כשאגיע אליו ואני מניחה שיגיע הזמן הנכון אעבוד על הורדת המגננות הרגשיות ואלמד לקחת את מה שלמדתי במקצוע הזנות אל חדר המיטות הרומנטי והאוהב.
למשקיף:
אין לי ממה להיעלב כי הדבר האחרון שאפשר להאשים אותי בו זה יחס מתקתק ומחופף ללקוחותיי, אף אחד, אני חוזרת ומדגישה אף אחד מעולם לא יצא מכניסה איתי מאוכזב והעובדה ששברנו שיא כניסתי באותו הערב לא אומרת שמישהו מהלקוחות קיבל יחס מזלזל. זה לא דבר והיפוכו.
כקוריוז מן העבר אני לא מסוגלת לזכור ולתאר פרטים מדויקים חוץ מהעובדה שכל כך נהניתי ולכן זנחתי את תפקידי בכוח כפקידה, על כך כתבתי: "אבל אני זוכרת ששאלתי את עצמי למה בזבזתי שבוע וחצי במענה סזיפי לטלפון כשיכולתי להזדיין בכיף."
אני לא מנסה למכור לכם כאן כלום, לא ביקשתי מאף אחד להתדפק על דלתי, ניסיתי הפעם לדלות זיכרון מהעבר ע"פ דרישה שלכם ואני חייבת לציין במעמד זה שכתיבה של כל פוסט אורכת בממוצע ארבע שעות ולפעמים גם יותר ומי שלא מסוגל להעריך את ההשקעה הרבה שלי בכל דיווח ובנוסף חייב למצוא פגם בדברי תוך כדיי סילופם מוזמן לוותר על הקריאה.
המושג "תקתקנית מהגיהינום" חורה לי ובעתיד אולי אתמקד בבעיה הענפה הזו כשאספר על מקרים שהיו לי עם בחורות שכאלו ואיך טיפלתי בהן- במידה ואחליט להמשיך לכתוב כאן.
יום נהדר.
שלכם, מירב. 
!
המשיכי לעניין אותנו...
חיזקי וכיתבי.
.
מירב
)
כאשר מתקיפים אותך.