[QUOTE=סופר לה טיב]תיקון קל למה שכתב
Cyborg,
פלצבו זה שונה ממה שתיארת.
פלצבו זה כאשר מישהו מקבל תרופת דמה, אבל לא מודע לכך, וחושב שקבל את התרופה האמיתית, ולכן יש עליו השפעה כאילו אכן קבל את התרופה האמיתית. אם היה מקבל כדור זהה בצורתו לויאגרה למשל, אבל מקמח דחוס, וההשפעה היתה כאילו קבל ויאגרה מקורית - זה פלצבו.
כאשר הוא מקבל את הכדור המקורי ווהכדור עוזר לו - זה ממש לא פלצבו, אלא האפקט של הכדור.
ולגופו של ענין ולגופו של החבר הצעיר, אם הכל בסדר, אז בגילו אין סיבה לקחת תרופות מיותרות, גם לא כדי להתחיל להוריד את המינון כדי לחזור לנקודת המוצא. פשוט לא להתחיל.
[/QUOTE]
קיצרתי, ולכן אולי לא הובנתי נכון, אז ברצוני להרחיב:
הבחור ציין בשאלתו במפורש את הנושא של טיפול תרופתי.
אז יש שתי אפשרויות:
א. זה באמת עניין של טיפול תרופתי.
ב. הבחור לחוץ, ולכן, מסיבות פסיכולוגיות, הוא לא מסוגל לתפקד. משום מה הוא חושב שהבעיה היא תרופתית.
אם יטול ויאגרה/סיאליס/לויטרה, הבעיה תיפתר בכל מקרה:
א. באפשרות הראשונה, טיפול תרופתי יפתור את הבעיה.
ב. באפשרות השניה, טיפול תרופתי גם יפתור את הבעיה, אך באופן עקיף: היות והבחור חושב שמה שהוא צריך זה טיפול תרופתי, והוא יקבל את הטיפול הנ״ל, זה יגרום לו להיות רגוע ולא לחוץ, כי הוא יודע שהוא אמור לתפקד הפעם טוב יותר (כי הוא בהשפעת ויאגרה), ולכן הבעיה הפסיכולוגית תיפתר (לא במישרין ע״י החומר הפעיל של הויאגרה, אלא ע״י ה״ידיעה״ שהוא תחת השפעת כדור ולכן הוא אמור לתפקד). לתופעה שבה תרופה (גם אמיתית) משפיעה על המטופל, אך לא דרך החומר הפעיל שבה, כי אם באופן פסיכולוגי, קוראים ״אפקט פלאציבו״, בדומה לאופן בו תרופת פלאציבו (כלומר תרופת דמה) משפיעה על המטופל.
יתירה מכך, מי שקרא בעיון את תגובתי, הבין שהנחתי שיש סיכוי גבוה יותר שאפשרות ב׳ היא הנכונה במקרה של הבחור, כי המלצתי להקטין בהדרגה את המינון עד הגעה לאפס. באפשרות א׳ זה יגרום לבעיה לחזור, ככל הנראה. אך אם אפשרות ב׳ היא הנכונה, יתכן שהעובדה שהבחור יתפקד עם 2-3 בחורות, תחזיר לו את הבטחון העצמי, הבעיה הפסיכולוגית תיעלם, והוא יוכל אט אט להיגמל מהכדורים.
צר לי שאנשים בכלל לא קוראים את מה שכתבתי, או שקוראים ולא מבינים, ובכל זאת מגיבים, ועוד ״מסבירים״ לי בסבלנות שויאגרה איננה פלאציבו, כאילו שאני מטומטם.
.