היום בקרתי בדירה בחצר עליה 45. והתברר ששתי בנות והפקידה הכירו את שלי מצוין (בשם אילנה) והיו ממש בשוק שספרתי ששלי הייתה תיירת. וכל הזיכרונות מהפגישות שלי עם האישה הנהדרת זאת עלו בנפשי והחלטתי להמשיך את סיפורי
הסתכלתי ברשומים שלי מהפגישות. בפגישה השנייה היא אמרה שחשבה שגברים כמוני יש רק בספרים ובפגישה השלישית אמרה שמרגישה כמו באגדה.
אני לא כותב את זה לשבח את עצמי, אלה לספר על עדינות נפש שלה. הפקידה בעליה 45 שאלה אותי היום אולי עם קצת אירוניה, למה לא התחתנתי אם שלי כדי למנוע את גירושה. אם זה הייה רק אפשרי - הייתי עושה זה מייד וללא שום דרישה נאמנות מצידה (אני כבר בגיל שכאשר לפני שנתיים הייתה אישה שממש נהנתה מסקס איתי - ראיתי את זה כמו נס).
פעם באתי לשלי בגשם ואיך היא צחקה שנגבה את שערות ראשי כמה עדינות הייה בתנועתית.
היום אני יודע המון על חייה, זה סיפור טראגי ביותר, ואין לי מוסג איך היה לה כוח להיות את החיים שלה בכזה נחישות ולהיות כל כך עדינה, מאושרת ופתוחה איתי. .
אבל אז לא ידעתי הרבה דברים, לפעמים כעסתי אליה שהיא קצת מרוחקת בפגישה או מתרכזת בלקוח הבאה שאני עוד לא יצאתי. אם הייתי יודע חלק מהקשיים שלה - לא הייתי כועס לעולם.
בהתחלה היא הייתה מאוד רצינית ללא חוש הומור, אבל מהר מאוד התחילה ממש לפרוח בפגישות, לצחוק ומחייך חיוך מאושר.
כמה יפה וגם טראגי- קומי היי, שאני מחקה אחרי הוילון בזמן שאיזה צ'חצ'ח מזיין (אולי גם אנאלי) את האישה הכי אצילה שהכרתי בחיי, וכשה שלי יוצאת ופותחת וילון ורואה אותי, היא מייד מושכת לי שתי ידיה לנשיקה כמו נסיכה בנשף ריקודים.
הפסקתי עם דוגי (תנוחה שאני מעדיף) עם מציצות, לא בקשתי אנאלי שאני כל כך אוהב, כי רציתי לתת לה הרגשה שאנחנו בטיילת של ריביירה צרפתית לא בחדרון זיונים בדרום תל אביב. (הפסקתי בגלל שהיא עבדה בזנות, לא בגלל שיש לי הסתייגות מדברים שונים חוץ ממיסיונרי). והיא הרגישה כמו בטיילת של ריביירה. וכשה היו דופקים: שלי זמן, כמה כאב היה עובר בגופה, איך היא הייתה נצמדת אלי לפני שעוברת לעולם שמכניסים לה אצבעות בכוס ולא מרוצים שהיא לא נחמדה.
פעם שאלתי אותה האם לא מוזר לה שאני חוזר אליה באותו יום שכבר לא יכול לעשות סקס. היא ענתה:לא מוזר כי אתה אביר.
אבל לא הייתי אביר מהתחלה רציתי לעזור לה בסבל נוראי שלה מלחץ דם נמוך והצעתי לקחת אותה לרופא פרטי שלי עם כל הסיכונים הכרוכים. היא סירבה. לא ידעתי שאין לה זכאות קופת חולים וכעסתי והפסקתי לבוא אליה. וחזרתי רק אחרי 5 חודשים. היא קבלה אותי בחום, ברוך, בעדינות, בשמחה. אני מברך על כל דקה שהיינו ביחד, אני מודה לשמים שהביאו לפגישה עם שלי. היה לי גם מאוד קשה. ידעתי ששלי הייתה מאושרת איתי אבל ידעתי שדבר אחד היא לא צריכה ממני – סקס. היה לה חשוב שאני אגמור ובמקום לההנות שאני מסוגל לזיין ארוכות ללא גמירה, הייתי גומר מהר ואז שכבנו ודברנו. הייתי גם חוזר בערב רק כדי לשכב בשקט מחובקים.
אבל דווקא בגלל זה שכמעט ולא היה סקס בינינו, איך כאב לי שזיינים עבים וחזקים חודרים בפות וחור אחורי שלה. איך הייה כואב לי שכל אידיוט וצחצח שלא היה מעז אפילו לפנות אלי ברחוב, הייה מזיין בכל תנוחות וגם בתחת את אישה יחידה בחיי שהרגשתי כבוד לי להיות איתה ולא להפך כמו שהרגשתי תמיד.
במשך חיי שמעתי מנשים כל השבחים אפשריים על גבריותי. אבל כשה שלי אמרה לי: אתה כאילו מרגיש כאשר רעה לי ותמיד מגיע באותו יום – זה היי הכי מרגש בחיי.
התלבטתי המון לפני שהחלטתי לכתוב אליה.
היא יותר מדי חשובה לי, היא אחד מפסגות של חיים שלי. אם אף אישה בחיי לא הרגשתי כזאת התאמה מושלמת לציפיותיי מאישה.
כמה שהיא חכמה, כמה שידע להבין דברים הכי מסובכים שספרתי לה, כמה שהייתה רגישה לבעיות שלי ושותפה לאינטרסים שלי. עכשיו שאני יודע שלא הייתה לה משפחה בארץ, אני מבין איך היא התייחסה לילדי כמו לקשר אישי שלה. .
היא משפטנית, היא תרבותית, משיהו כתב שזיין אותה הרגיש שמזיין שחקנית פורנו. אין אף אישה רחוקה יותר משחקנית פורנו כמו שלי. אני הרגשתי שאני נכנס לתוך הנסיכה. אם לא הנסיבות, אף אחד, כולל אותי,(לא שעם כל הערצה שלי לא הייתי ראוי בה, אלה פשוט היא מחוגים של נשות בעלי ממון שאין לי גישה לשם) שזיינו אותה ועוד מותחים ביקורת שלא הייתה די נחמדה שהכניסו לה אצבעות בכוס, לא היו זוכים אפילו למבט שלה.
היא לא התאהבה בי, היא מעולם לא הבטיחה לי המשך יחסים מעבר לתקופת הזנות שלה שתכננה לסיים בסלוסטר, אבל היא הייתה מאושרת איתי, כל כך יפה נעשתה באותו רגע שנכנסה לחדר, כל כך רכה ועדינה. כמה פעמים עמדו לי דמעות בעיניי שדברתי איתה והיא בקשה שאירגע, כדי שלא תבכה יחד ותהרוס איפור. איך הייה עוברת צמרמורת בגופה שהיו דופקים בדלת: שלי, זמן.
כמובן היה לה יחס חלוני לכסף, אבל היו לה סיבות למחלה זאת. כמה כאב לי לראות את האישה שלפני דקה הייתה נסיכה מאושרת הופכת לזונה. לפחות אם הייתה עובדת עם לקוחות מכובדים של 300 ומלה, אבל ככה כל אידיוט, כל צחצח היה מתקבל. אבל העצבים שלה וכבוד עצמי היו חזקים מצורך בכסף. הרבה פעמים צעקה וגרשה לקוחות.
הייתי לוחם חרות במוסקווה בצעירותי, הייתי לוחם קרבי בצהל בגיל 28, המון מכות קבלתי בחיים שעמדתי בהן חזק. אבל כשה חשבתי שכל מה ששלי אספה הלך לאיבוד בגלל הגירוש, נכנסתי פעם ראשונה בחיי להיסטריה של תפילה. אחר כך נודע לי שהיא העבירה כספה לאימה ונרגעתי. ועכשיו אני חושב שאולי אלוהים עזר לה שגירש אותה מזנות מהתמוטטות עצבים.
עוד פעם לכולם:
אני שהיו לי רומנים עם נשים יפות ותרבותיות, שאפילו עכשיו מסוגל בקלות לפתות אישה צעירה (זה שאין לי כוח לסקס תדיר ולבילוים זה גם עובדה, אבל אני אוהב לבדוק האם עדיין מסוגל לפלירט מוצלח) מכריז: מעולם לא פגשתי אישה כמו שלי. אין לי שום כעס על אלה שזיינו אותה זאת פרנסתה, אפילו הייתי מוכן להתחתן איתה גם אם היא ממשיכה בזנות ולא מחולשה, (עזבתי אותה פעם וגם בסוף שבטעות חשבתי שהיא מקבלת הערצה שלי יותר מדי כברורה התרחקתי ממנה) אלה רק בגלל הערצה עצומה כלפיה.
ואלוהים ששלח לי אותה נתן עם כל הכאב גם מתנה יפה. הפגישה אחרונה שלנו ושנינו לא ידענו שהיא אחרונה – הייתה אולי יפה מכולן. שלי הייתה בשמלה ולא במגבת אחרי לקוח שבאתי ולא חיקה לה לקוח שנפרדנו. ופעם ראשונה – ירדתי לברכיים נשקתי את היד שלה ואמרתי: יכולתי לעבור חיים בלי לדעת שיש אישה כמוך, תודה לאל שזה לא קרה
