זה אומר שעכשיו נוכל להפגש? או שמתוכננת עוד חופשה בקרוב?
בכל מקרה, מתוך אגואיזם טהור אני שמח שחזרת, ומתוך אהבת האמנותה אירוטית והקסם שאת משרה כאן, אני שמח שחזרת לפורום.
כ
זה אומר שעכשיו נוכל להפגש? או שמתוכננת עוד חופשה בקרוב?
בכל מקרה, מתוך אגואיזם טהור אני שמח שחזרת, ומתוך אהבת האמנותה אירוטית והקסם שאת משרה כאן, אני שמח שחזרת לפורום.
To Meirav,
Dear sweet lady,
It is not often that I feel truly speechless. So much so, that I found myself writing this in a different language in hope of bridging over the experience that we have shared. Was it just me or were we in a different sphere for a few moments? Maybe I would be able to brag about you to the world , details and all,
Yet placing you into charts, grades, and remarks is somewhat of an insult to the human spirit and intellect any will not portry your true essence by no means. Do you think reaching out for the clouds and painting your image into words using any of colors on the rainbow which your hart desires will do the trick? Then again, even if we keep it all to ourselves, I can continue on cruising by at ease.
Just know that you are a true woman within and beyond any cliché which one can figuratively or imaginatively associate as such, and spending time with you was an astonishing experience in any level. You truly own some sort of magic spells to one's hart; just don’t show your face in
שלך בחיבה רבה
ובהערכה
רימינג מעשי
מרב התודות
מוזר להיות חסרת מילים וכל שנותר הוא לומר תודה...
שלום שלום
היה לי העונג להיפגש עם מירב , בחורה מאוד לבבית וכמו שאמרו קודם הבת של השכן שרציתי שתהיה חברתי.
אהבתי אצלה את העינוגים שלה ומשחקי החום קור (העברת נוזל משכר מפה לפה רעיון מדהים..).
מקום דיסקרטי בשעות הערב אך הומה אדם ביום לתשומת לב חברי הפורום.
מארחת בלי לחץ , לבנבנה כמו שאני אוהב (חחח יכולנו להשלים זה את זו במעבר חציה),לא רזה.
לא אפרט את הביצועים אבל התחת בדוגי מדהים.
לסיכום היה כיף במחיצתך , בהצלחה בהמשך דרכך/
יום עצמאות שמח !!!!
ולפי מילות השיר:בואי נעשה לנו טוב
כמו לפני שנה
מה שטוב בישבלנו
טוב בשביל המדינה.....
אניגמה.
עוד לפני שנפגשתי איתה בפעם בראשונה, ידעתי שהחלק הכי קשה יהיה כתיבת הדיווח,
למרות שהיה לי ברור שיהיה דיווח.
לאור התגובות של החברים הבנתי שיש קושי בלפרט מה מתרחש בפגישה (קושי שלא היה להם במפגשים עם אחרות).
הסתקרנתי.
ה"מאושרת" היתה מאד מסתורית בעיני. דווקא לא בגלל סיפוריה המגוללים את סיפוריה ואומרים הרבה אבל לא אומרים כלום על מי היא מאחורי המילים.
אולי בגלל ששמתי לב לארועים ופסקות בסיפוריה שהיו מתבקשים, והיא בחרה לא לספרם. או אולי האופן האלגנטי שבו היא עקפה את כל החכות והמלכודות ששלחתי אליה, הדפה כל ניסיון לחדור אליה, ובחרה להשיב למה שרצתה. ועשתה זאת בלי התרסה, כעס, או רגש. מרחפת מעל הכל, כמעט באדישות.
מתסכל.
אחרי המפגש הראשון, לא הרגשתי מוכן לכתוב דיווח.
היה לי קשה. אני אחרי המפגש השני. ועדיין מאד קשה לי.
מהסיבה הפשוטה שאני לא מצליח לקרוא אותה באופן שבו אני רגיל לקרוא אנשים.
המפגשים היו ארוכים. ארוכים מאד אפילו. ולמרות כל המידע שהצלחתי לחלץ מהחברים, המידע שהוחלף בשיחות בינינו, מה שנאמר ולא פחות מה שלא נאמר, והאקטים עצמם,
היא עדיין חידה בעיניי.
רק במפגש השני הצלחתי לחלץ כמה קרני אור חיוורות שמצליחות לחדור מבעת לחומות האימתניות שלה.
רק בזכות אותן קרניים אני מדווח כאן למעשה על שני המפגשים. ועדיין זה לא הדיווח שיסיר את הלוט.
ה"זונה המאושרת" היא אישה של שכבות. של ניגודים.
היא לא ממש זונה, והיא גם לא ממש מאושרת, אבל נראה שהשם מתאים לה באופן מושלם.
אניגמה אמיתית.
קווים לדמותה.
מזמן החלטתי שאגיע אליה. אבל המתנתי בסבלנות. סבלנות היא מעלה.
אני סולד מכל ההתנפלות שהיתה, וההצטופפות עם ההמונים הצובעים על דלתה, במירוץ אחר חסדה אינם מתאימים לי. אז המתנתי בסבלנות. בסוף קבענו ....
התקשורת איתה היתה קשה. כניסות לא תדירות והמידע שהעבירה לי השאירו יותר סימני שאלה ממה שרציתי. לסימני השאלה הצטרפה הרמת גבות ... יש שאלות שהייתי מצפה להשאל כשיש לך פלטפורמה כזו, לפני שפגישה מתקיימת עם מישהוא שאם להיות בוטה לרגע – הולך לשכב איתך ... ולא נשאלתי. זה השאיר בי תחושה עמומה של חוסר נוחות.
בנוסף, לא קיבלתי פרטי התקשרות ולא כתובת, למרות מספר פניות. הגעתי ליום המפגש ועדיין לא ידעתי איך בכלל ליצור קשר. התחלתי לחפש אלטרנטיבות לערב. ואז היא יצרה קשר ... ונתנה לי הנחיות כלליות. מורידה זמנית את סף הלחץ.
הגעתי לאזור מוקדם מהצפוי. הפרפרים חגגו אצלי. כמו תמיד לפני פגישה ראשונה.
הגעתי עם בטריה כמעט גמורה בסלולרי והתפללתי שהטלפון לא יקרוס לי לפני שאקבל פרטים מדוייקים. הטלפון החזיק מעמד ... אני בקושי. בזמן המיועד שלחתי לה שSMS שאני כבר באזור, אבל קונה מסטיק , ועוד מעט אגיע. היא כתבה לי שיש מסטיק אצלה, ושאגיע ...
אמרתי לה שזה בסדר, ואני לוקח עוד כמה רגעים להתענג מתחושת הפרפרים ... אני בטוח שהיא חייכה כשקראה את זה.
עליתי אליה... תמיד הופתעתי לראות את הפנים מאחורי השמות, ולא לחיוב בדרך כלל. זה אף פעם לא דומה לתמונה שהדמיון שלי מייצר. וזה יוצר ציפיות מיותרות. ניסיתי לא לצפות לכלום. הדלת נפתחה ועיניי בחנו סוף סוף את המאושרת ה"מפורסמת". נעצתי מבט ארוך בפניה, בוחן ולומד את תווי הפנים. עיניה הירוקות בוחנות את פני הפוקר שלי. עינינו לא גילו דבר. הריקוד התחיל.
אהבתי את המראה שלה. כשפנתה להכניסי בחנתי את גופה. כאן לא היו הפתעות. הרי היו תמונות. חייכתי לעצמי. ואז פנתה אלי בהפתעה ונישקה אותי. היססתי, לא ידעתי האם לנשק אותה בחזרה או מה. עוד בקושי אמרנו שלום ... וכבר הלשון שלה בפי. אני חושב שהיא היתה דיי מופתעת שלא החזרתי לה נשיקה כמו שצריך.
היא אמרה שזה בדרך כלל שובר את הקרח הכי טוב. "אצלי זה לא עובד ... " השבתי בחיוך.
נרות. מוסיקה התנגנה ברקע, שידעה שאני אוהב. והתישבנו. בשני המפגשים היה הריטואל קבוע. מגששים ומנסים ללמוד על השני. במשך שעות. היו לנו לא מעט חוויות משותפות וזה מפתיע לראות כמה רחוקים אנשים יכולים להיות אחד מהשני בחייהם, על אף נושאים משותפים כמו האהבה לקונג פו (ולאחר בדיקה קצרה, אני לא פחות גמיש ממנה), הקעקועים, המוסיקה, גברים (חחח), המדינות השונות שהיינו בהם, ואפילו חוויות הסמים. לפעמים אני מפתיע בשאלה עוקצנית, או חודרנית במיוחד, ולפעמים היא. לפעמים אנחנו עונים ולפעמים לא.
אנחנו רק מגרדים את השכבות העליונות. חומות בצורות וחלקות. בילתי חדירות.
מדהים כמה מידע אפשר להחליף בלי לרדת לעומקם של דברים ועל מה מניע אותנו.
אני יושב מאד קרוב אליה, חודר למרחב האינטימי שלה. לא נוגע. מנסה להוציא אותה משלוותה. לא מצליח. רק מביט עמוק אל תוך עינייה ובוחן אותה. מידי פעם מתקרב אליה ושואף את ריחה. וחוזר לבחון את פניה. זה מביך אותה. היא מחייכת את חיוך המונה ליזה שלה. אי אפשר לדעת מה עובר לה בראש. כשהיא מסיטה את ראשה אל היין, מבטה חוזר להיות אטום. זה מטלטל אותי.
החיוך שלה לא מגיע לעיניים. מאחורי העיניים האלה, יש לא מעט בדידות ועצבות, אבל נראה כי יש בה השלמה עם זה. לי זה יותר מפריע ממנה. זה שם באור אחר לגמרי את הכינוי "מאושרת".
אנחנו מגששים דרכינו בנשיקות שהולכות ומתעצמות. שני צעדים קדימה ואחד אחורה. אני מנסה לעשות לה טיזינג קל בנשיקות. אנו מתנשקים ברכות ואז מעמיקים, וכשהיא מחפשת את שפתיי, הן לא שם. אחרי מספר פעמים, היא מתנשפת, מסיטה את ראשה, לא מצליחה להצניע את החיוך שלה וההתרגשות, ופיה מפיק צליל הנאה. מממ. מעניין ...
היין הולך ונעלם. כוס אחר כוס. אני אוהב את הדרך שבה היא שולחת את הלשון שלה אל תוך הכוס. באופן חצי חושני, חצי ילדותי. היין לא מצליח להכניע אף אחד מאיתנו. שנינו בשליטה מוחלטת. אני מרים גבה. הבחורה יודעת לשתות. מרשים ביותר. אנו מדליקים סיגאר קובני איכותי (גיליתי במקרה שהיא בעיניין במפגש הראשון, ובשני כבר הבאתי). זה כל כך יפה לראות אישה מלפפת שפתיה סביב סיגאר בשרני...
השפתיים שלה נפלאות.
האישה שכותבת את הסיפורים, כל כך חדה, ושנונה. מצליפה בלשונה לכל המעז. והאישה שלידי כל כך חסרת ביטחון, מהוססת, כמעט חסרת אונים. היא ממהרת להצניע את החיוכים שלה עם ידה. ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד.
האם זה משחק ? אני לא יכול להאמין שהיא משחקת כל כך טוב. ואם כן, שאפו. אבל מי היא באמת ?
מאכילה אותי גבינה עם סכין חדה. יש משהוא מסוכן באישה עם סכין, אבל היא באמת נראית כל כך עדינה בהתנהלותה.
הנשיקות הולכות ומתעצמות. היא אוהבת להתנשק. ונעשה לנו חם.
היא לא מהיוזמות, ומחכה בסבלנות לאורך כל המפגשים שהצד השני יוביל.
עובר בשתי המפגשים יותר ממחצית הזמן לפני שאני ניגש להסיר את אבק היום במקלחת ... ומוצא עצמי במיטתה של המאושרת.
אני מתנצל, אבל בניגוד להרגלי אני לא מרגיש בנוח לפרט מה שהיה איתה במיטה בפרטי פרטים. זה גם לא מרגיש נכון, וגם בגלל שאני לא מרגיש שהצלחתי להגיע למקום שבו הייתי רוצה להיות איתה במיטה. אולי גם מפני שהיא באמת כל כך שונה.
אבל אי אפשר בלא כלום... זה פורום של החברים...
היא מזכירה לי "נערת לוטוס" שהיה לי העונג להיות איתה (למי שלא יודע, נערות שמגיל 11-12 שמופקדות בבית מיוחד עם נערות אחרות ומדריכות, והם גדלות ומחונכות לענג גברים. בהודו, ובמדינות שונות במזרח הרחוק).
ה"מאושרת" היא אדם אחר במיטה. הרבה יותר "מאושרת", והרבה יותר בוטחת בעצמה.
היא רכה, דיי כנועה, ועדינה. אוהבת שמשחקים איתה, מתגרים בה, וכובשים אותה.
ולאורך הפעילות ההוריזונטלית מפתיע לראות את החיוכים המתוקים האלה מבליחים מידי פעם בהבעת אושר עילאי. זה ממש יפה.
היא יודעת להחמיא, ולתפוש יוזמה כשהיא יודעת וחשה מה רוצים. רואים (ומרגישים) שיש לה הרבה מאד ניסיון, והיא טובה במה שהיא עושה. וכן, מרגישים שזה מגיע מאהבת מין. ויש לה תאבון...
היא זורמת ועושה באופן טבעי, דברים שלא חשבתי שתעשה, וגם יודעת להשתמש בצעצועים ...
שום דבר לא זר לה.
הדוגי איתה מרטיט. אין לי מושג מה היא עושה בדיוק, אבל היא מצליחה לסחוט אותי כמו שצריך.
והזמן באמת עף איתה. במפגש האחרון ועל אף הזמן הארוך ששהינו ביחד, הרגשתי ממש לא נעים ללכת "באמצע". כי היא רצתה עוד, וגם אני רציתי. בדיוק כשהרגשתי שאחת הלבנים בחומה מתרופפת, ויש מצב לדחוף את הלבנה ואז האור יפרוץ החוצה וילטף אותי. אבל הייתי חייב ללכת.
השאיר טעם חזק של קטיעה, ושל עוד.
אין לי מושג איך מישהיא כמוה היתה ב"תיקתוקיה". זה כל כך לא מסתדר לי עם איך שהיא. זה רק מראה שהיא באמת בעלת 1000 זהויות (גם אם היא טוענת שיש רק 5).
ואני אפילו לא קרוב להבין את הרבדים שבה, או להצליח להביא אותה לאן
שהייתי רוצה במיטה, גם אם היא גמרה.
בין לבין היא משוחחת איתך כמו מאהבת, על הסיגריה שאחרי. מתרפקת. העיניים לחות ומרוככות משהוא.
רק בסוף המפגש השני הרגשתי קצת את האדם מאחורי ה"מאושרת" והרגשתי קצת יותר קרוב אליה.
מאד מיוחדת ושונה.
טעם של עוד.
אניגמה.
(אנגרמה בניכוי הגן) ומי שצריך להבין יבין.
____________________________________________________________ ____
נא להתחשב בעיני הקוראים ולא לגרום להם למאמץ יתר בקריאת גופנים בהירים מדי
צבע הגופן שוחזר לשחור עי" ההנהלה
דיווח מרגש ואמיתי! מראה בדיוק עד כמה חוויה מסוג זה סובייקטיבית, כל אחת וכל אחד רואים ומראים דברים אחרים, כל אינדיווידואל מצליח להוציא גוונים שונים של חיבור מהאדם שמולו. וחיבור היה. הדיווח החמיא לי.
לאנשים מסוימים אתפס כמסתורית, לאחרים כספר פתוח, ולהיפך - אנשים מסוימים נתפסים בעיני כתעלומה כאשר אחרות הצליחו לקרוא אותם בקלות. זה כל כך טבעי!! וזה מה שכל כך יפה בזה...
חזור אל “פורום הודעות זבל וסל מיחזור לשרשורים כפולים/מיותרים/לא רלוונטיים”