אוסקר וקולט:
בתפיסתי ואהבתי את השפה העברית אני קרוב מעט יותר לאוסקר ווילד.
עם זאת, איני תופס עצמי כשליח של האקדמיה ללשון העברית במובן העוור של המילה.
ז"א שאשתמש במלה חדשה כשיש לדעתי סיכוי שיבינו על מה אני מדבר (ולא שנמצא מול הקוראים או השומעים איזה פלוץ תמהוני).
בעולם המקצועי שבו אני פועל, אני קצת יותר "רחב לב" עם האקדמיה ומאמץ בקלות רבה יותר את חידושי הלשון העברית, אך עושה זאת בזהירות, תוך שימוש מושכל גם במילה בלועזית או העברית השכיחה.
תמיד עומדת לנגד עיני המילה פנצ'ר שעוותה לתקר בשעה שהחידוש האקדמי הינו נקר. אני משתמש במילה נקר כבר למעלה מ20 שנים ונראה שהמילה עדיין לא "תפסה".
אז קולט - אתה צודק בכך שהשפה מיועדת למען יבינו אנשים האחד את השני. עם זאת צריך לעמוד על המשמר , שלא להזנות את השפה בשם הכלל הברור הזה ולתת לה את כבודה - זהותה - זהותנו.