לפי עקרונות השיתוף אתעלק על הפוסט הזה לכתוב כמה דברים, שנכונים לכל קשר בין לקוח וזונה. בסוף אתייחס גם לשרון.
אני מכיר את התחום ברציפות כ- 8 שנים, משתתף בארבע השנים האחרונות בפורום כקורא וכותב (צנוע), וכן בהודעות פרטיות עם חברים אחרים.
הבחירה להפגש בתשלום עם זונה היא הברירה האחרונה הרצויה ללקוח. הרווק יעדיף אשה, חברה או יזיזה, והנשוי המתוסכל יעדיף יזיזה או יזיזות.
כאשר אפשרויות אלו נראות כסגורות, פונה הלקוח לזונה, למפגש של עד שעה, פעמיים שלוש בחודש לכל היותר, בתשלום לדקות שהות. אני , וודאי גם רבים אחרים, הייתי רוצה יותר מחיי הרגש, הארוטיקה והמין שלי, אך זה מה שיש בשנים אלו, וזה טוב יותר מכלום.
הוא מחפש שם אשליה או פנטזיה של קשר, ובדרך כלל מקבל חלק ממה ששאף אליו. אם החלק שקיבל מספיק גדול, ימשיך וילך לאותה זונה, אחרת יפנה לאחרות.
המציאות היא שהיכולת להנות ממפגש אנושי עם זונה תלויה גם, ואולי בעיקר, באופיו של הלקוח כאדם. אדם מסוגר, חשדן, לא בוטח בעצמו ובאחרים, לא ישכיל ליצור ולהעמיק קשר עם זונה, כשם שיתקשה ליצור קשר עם אשה "נורמטיבית". הכסף, ואפילו הפרחים, לא יעזרו .
מה הפתרון החלקי שמצאתי לעצמי ?
ראשית, אני רואה את עצמי , הלקוח, כאדם טוב וראוי.
את הזונה אני רואה ראשית כאדם, בחורה או אשה, הראויה להערכה ולחיבה מצדי ומצד כל אדם.
תפיסה זו מאפשרת לי להתמקד בקשר האנושי הקיים ביני לבינה, לקדם ולטפח אותו, ומשם לעבור לאינטימיות, ארוטיקה וסקס.
גישה זו מנטרלת תלונות מצידי - אם הפגישה לא מוצלחת, אין לי מה לחפש אצל אותה בחורה, אין לה מה להעניק לי, ולמה אתלונן עליה ?
אם הפגישה מוצלחת דיה, ארצה ואשמח להפגש עוד כדי להעמיק ולהרחיב את הקשר.
ונחזור לשרון - אנשים רבים העריכו כמצויין את השרות שקיבלו ממנה, רבים אחרים יצאו לא מרוצים. שרון היא אדם עצמאי ונחושה באופייה מחד, ולהערכתי אין לה מצוקה כלכלית של ממש מאידך(להחזיק בית עם ילדים, חובות הימורים של הבעל, ושאר צרות). מכאן שהיא נוטה פחות לרצות ולהתרפס, נמנעת מנשיקות, ואולי קצרת רוח לעיתים כלפי לקוחות קשים - נמרחים, מדוכאים, דרשניים, חקרניים. זוהי שרון - כוסית זמינה , מומחית לפרסום עצמה,דייקנית ונקייה, אוהבת מתוקים,שלא מתנשקת, חלק מתחברים אליה ואפילו מאוד, וחלק לא, וזהו.
אני חושב שעוצמת ההתנגדות לשרון נובעת גם מכך שבהתנהגותה המחייצת (מלשון חציצה, הפרדה , הסתייגות) היא שוברת את הפנטזיה של לקוחות מסויימים, ומעמתת אותם עם מצוקתם האנושית. אבל שם היא עומדת, והיא לא יכולה אחרת.
יום טוב לכולנו, ושלא נתייאש מן הגאולה, מלומברוזו