רובכם לא מכירים אותי, אני מאלה שאף פעם לא כותבים (אולי למעט פעם אחת) אבל היייתי בקשר מאחורי הקלעים עם כמה מכם במהלך השנים האחרונות והעברנו בניינו טלפונים של בנות.
אני רוצה לשתף אתכם מחוויה שעברתי בזמן האחרון, אני לא מנסה לשכנע אף אחד לעשות שום דבר, אבל מקווה מאוד שהפוסט שלי יעשה טוב לפחות לאחד מכם וכבר היה כדאי.
בשנים האחרונות הייתי אצל הרבה נשים, בעיקר פרטיות שמקבלות אצלן בבית, זה הסגנון שאני אוהב. אני מאוד נזהר תמיד להשתמש בקונדום ואפילו מציצה אני משתדל לקבל מקונדמת. אני נזהר, לא לוקח סיכונים, אפילו כשמאוד חרמן משתדל לא לפספס.
לפני חודשיים הייתי אצל מישהי שהיתה תקופה שהיתה מאוד מפורסמת כאן באתר, כולם רצו את הנייד שלה והמון דיווחו עליה, קיבלתי את הטלפון שלה מאחד החברים כאן והלכתי לדגום.
היה מאוד נחמד וחזרתי אליה כמה פעמים מאז, כשאני מבקר אותה בדירתה הפרטית.
בוקר אחד לפני העבודה, עברתי ליד הבית שלה, צילצלתי ושאלתי אם אפשר לעלות. היא אמרה שהיא ממהרת אבל אפשר קוויקי קטן. עליתי, השתעשנו קצת. קיבלתי אורלי ללא קונדום למשך כמה שניות. הכל היה סבבה.....
לאחד כמה דקות שמתי קונדום והתחלתי לפמפם. לא יודע למה בשלב מסויים ניסיתי לעבור לאנאלי. אני לא יודע אם היא בדרך כלל נותנת אנאלי אבל היא זרמה איתי. לאט לאט נכנסתי וכנראה מיובש הקונדום נמתח ונקרע. הרגשתי שהוא נקרע ויצאתי.
כמובן שהיה מגע ישיר ביני לבינה ברגע שהקונדום נקרע אבל באמת לזמן קצר.
הלכתי הביתה ושכחתי מהמקרה. עברו שבועיים והתחלתי להרגיש לא טוב. חולשה מטורפת. עכשיו תבינו חברים, אני בחור בריא שמעולם לא מתלונן על כאבים, מאיפה זה הגיע? עובר יום יומיים ואני עדיין מרגיש רע מאוד, אין שיפור. עבר שבוע, אני במיטה ללא יכולת לזוז. מרגיש חלש.
הסביבה שלי מתחילה לדאוג, ההורים שלי וחברים לא מבינים מה יש לי וכך גם רופאת המשפחה ששלחה אותי לעשות בדיקות וכולם יצאו תקינות.
התחלתי לשחזר מה קרה בזמן האחרון ואז נזכרתי בקונדום הקרוע. בדקתי ביומן, זכרתי באיזה יום הייתי אצלה כי היה לי באותו יום אירוע מסויים ולכן ידעתי שהייתי אצלה בדיוק שבועיים לפני שהתחלתי להרגיש לא טוב.
וכאן חברים עשיתי טעות גדולה. התחלתי לחפש את הסימפטומים שלי באינטרנט. ולאט לאט לעשות אילימינצה למחלות. אני בבעיה!!!
אני לא יכול לגלות לאף אחד מה קרה כי אני מתבייש, מצד שני אני חושב לעצמי, שכבר עבר שבוע שלם ואני מרגיש חלש כמו זקן בן 90.
בנוסף התחיל כבר שבוע נוסף שבו אני מרגיש כאבים חזקים מאוד באיזור הכתפיים. ממשיך לקרוא באינטרנט בספרות העברית לא מצאתי הרבה דברים על כאבי כתפיים מלבד כתבה אחת שצדה את עיני. זו היתה כתבה על "HIV אקוטי". זה אומר שכאשר נדבקים בHIV, יש שני שלבים. שלב ההדבקה שיכול להיות מאופיין על ידי חולשה, כאבי שרירים, חום, פריחה, כאבי גרון והוא עובר כעבור שבועיים (זה נקרא השלב האקוטי) ומאז אין יותר סימפטומים למחלה עד שהיא מתפרצת כעבור כמה שנים.
כמו כן כתוב שאף סימפטום הוא לא הכרחי, יכול להיות שיהיו רק חלק מהם או אפילו אף אחד מהם.
אני לא יכול לספר לכם איזה סרטים עברו לי בראש. עברו כבר שלושה שבועות וחצי מהמקרה ואני מרגיש עדיין חולשה, היה לילה אחד שלא יכולתי לישון מרוב כאבים באיזור הכתפיים, בדקתי באינטרנט שוב והופ זה ממש מתאים אחד לאחד לסימפטום שנקרא "מיאלגיה" או "פיברומיאלגיה" שמופיעות לעיתים אצל חולי HIV אקוטי, קראתי גם הרבה כתבות באנגלית ומצאתי הרבה מאמרים שמחזקים את ההרגשה שלי שאולי נדבקתי.
אין לכם מושג איך הרגשתי, זה היה נורא. התחלתי לחפש מאמרים על סיכויי הדבקה, ראיתי שהם יחסית נמוכים. אם אני לא טועה 6 מכול 10000(לאנאלי) בנוסף היה גם אורלי מה שמגדיל את הסיכוי, ניסיתי להרגיע את עצמי שהסיכוי הוא נמוך אבל ההרגשה של החולשה שליוותה אותי כבר שבועיים והרגשה רעה עם כאבי ראש גרמה לי לחשוב שהכל טוב ויפה כל עוד אתה לא נופל בסטטיסטיקה. אבל תזכרו שתמיד יש מישהו שנופל שם. גם אם הסיכוי נמוך.
החלטתי לעשות בדיקת HIV, הבעיה הגדולה חברים היא שאי אפשר לעשות את הבדיקה מייד, אפשר לעשות אחרי שלושה שבועות ולבדוק בדיקה חלקית אם נדבקת, אבל גם אם קיבלת תשובה שלילית עליך לחזור ולעשות את הבדיקה שוב לאחר 7 שבועות.
כעבור 4 שבועות, של חוסר שינה, הרגשה רעה, פחד גדול וכעס גדול על עצמי איך העזתי לשחק עם הדבר שהכי חשוב כאן - החיים שלי, הלכתי לבצע את הבדיקה.
נסעתי לתל אביב לרחוב הנציב 18, שם בקומה השניה עושים בדיקת קומבו שהיא בדיקה שתוך שבוע מחזירה לך תוצאה האם נדבקת.
יש גם בדיקה מהירה של 20 דקות אבל היא תיתן תשובה רק על שלושה חודשים אחורה ולא על תקופה קצרה כמו שלי. זאת אומרת האם לפני שלושה חודשים נדבקת.
בקיצור עשיתי את הבדיקה ונסעתי הביתה. השבוע הזה היה הקשה ביותר בחיי. לא הצלחתי לישון ולעבוד מרוב פחד. הדקות לא עברו, והחששות של האם נדבקתי רק גברו.
התחלתי קצת להסתכל על מצבי ולחשוב מה אעשה אם נדבקתי בHIV. התחלתי לקרוא על פורומים של אנשים שחלו בHIV ומה אגיד לכם חברים, זו מחלה ארורה. האם ידעתם שהרבה מרופאי השיניים לא מוכנים לטפל מנשאי HIV ולכן הם צריכים ללכת למרפאה מיוחדת? האם ידעתם שחולה HIV יהיה המנותח האחרון בבית חולים ביום מסויים גם אם הניתוח שלו חשוב? האם ידעתם שביטוחי הבריאות הפרטיים שיש לרובכם, הוסיפו סעיפים שבמקרה ויש לכם HIV, ביטוחי הבריאות לא מכסים לכם אף תרופה או טיפול? אם לסכם את זה במילים אחרות, מרגע שיש לכם HIV אתם מנודים בעולם הזה. אתם לבד!!!!!
יש עוד הרבה דברים שחולי הHIV צריכים להתמודד איתם, כמו למשל הבושה בלקנות תרופות בבית המרקחת, להתמודד עם המבטים של אלה שיודעים, בקיצור חיים לא טובים.
עם כל המחשבות האלה שכחתי כבר את מה שקראתי לגבי סיכויי ההדבקה, מאחר וכבר עברו 4 שבועות ואני עדיין לא מרגיש טוב אבל יש שיפור, וזה עוד יותר התאים לי למה שכתוב שאחרי שבועייים הסימפטומים של HIV אקוטי חולפים.
אני בעבודה, כולם מדברים, צוחקים ומשתפים חוויות ואני בעולם שלי, כל כמה דקות זוחלת מחשבה חדשה על מה יהיה, אני כבר לא יכול יותר. אני מחייך אבל בפנים בוכה.
אני מתחיל לקבל הערות על העובדה שרזיתי, אין פלא. אני לא מצליח להכניס כלום לפה מחוסר תיאבון. אני מרגיש שהבטן שלי מצטמצמת, זה לא רע אבל מעדיף בנסיבות אחרות.
השבוע לא עובר.....
התקשרתי לדבר עם רופא מומחה בHIV. מצאתי את הנייד שלו באינטרנט והוא הסכים לדבר איתי. סיפרתי לו את הסיפור שלי והוא ניסה להרגיע אותי. אבל גם אמר לי שהבעיה היחידה שכמובן הייתי עם מישהי בסיכון גבוה למחלה. התחלתי לעשות חושבים, ובראש עברה לי ההבנה שהאישה ששילמתי לה כסף כדי לקבל מין, לפי הפוסטים באינטרנט עושה את העבודה הזו כבר הרבה זמן. לפי איך שהיא הגיבה שאמרתי לה שהקונדום נקרע הבנתי שהיא לא מקפידה על קונדום בכלל ביחסי המין, דבר שהדאיג אותי עוד יותר.
הלכתי אליה הביתה ושאלתי אותה האם היא נבדקה אי פעם לHIV. היא אמרה שלא אבל שעושה בדיקות שגרתיות.
חשוב מאוד לדעת חברים, שבדיקות רגילות לא מגלות HIV. הבדיקות יכולות להיות מצויינות ועדיין יש לך את המחלה.
נזכרתי שהיא רצתה שאחדור אליה ולא הציעה קונדום בפעם הראשונה שנפגשנו וזה רק אומר שיש סיכוי גדול שהיא מקיימת עם הרבה אנשים יחסים ללא הגנה.
עכשיו תבינו אנשים, זה לא רק HIV. אם הייתם יודעים (אני יודע עכשיו אחרי המחקר שעשיתי) כמה מחלות עוברות ביחסי מין לא מוגנים הייתם מבינים איזו שטות זו לעשות סקס ללא קונדום.
אני מדבר כמובן על מחלות מין שחלקת תאלצו לשאת כל החיים במידה ונידבקתם בהן, וכמובן לא חייב להיות אצל האישה סממן חיצוני למחלה הזו כך שאין לכם שום נורת אזהרה מלבד העובדה שבעוד כמה שבועות מהיום תבינו איך נדפקתם ובגדול.
ככה בדיוק אני הרגשתי.
השבוע נגמר, אני חוזר לרחוב הנציב עולה לקומה שניה והרגליים חלשות, הדופק מאיץ ואני מת מפחד. מחכה בחדר ההמתנה עד שאוכל להיכנס ומתפלל לאלוהים שיעזור לי כי אני באמת באמת רוצה לחיות ויש לי עוד הרבה תוכניות בעולם הזה.
נכנסתי פנימה, מוסר את הפתק עם המספר הסידורי שמקשר אותי לבדיקה שלי וממתין לתשובה.
הזמן עוצר.... הבחור מולי פותח קלסר אדום ומתחיל לחפש. אני עוד שניה מתעלף מרוב לחץ. הוא מסתכל אלי ואומר "הכל תקין"
אני מרגיש שאני חייב לשבת. הקלה גדולה אופפת אותי אבל די מהר הוא מחזיר אותי למציאות. הוא אומר לי כך: "זה אומר שלפי 7 שבועות לא היית חולה בHIV" הבעיה היחידה היא שהמקרה שלי היה לפני 4.5 שבועות . מה שאומר שאני חייב לעבור את הבדיקה הזו שוב בעוד שלושה שבועות בערך. אבל לפחות אני יודע שלפני שבעה שבועות עוד הייתי בריא.
לא אלאה אתכם יותר בסבב הנוסף של נתינת הדם ושוב תשובה אחרי שבוע. זה לא היה יותר קל בפעם השניה. אבל גם אז הבדיקה יצאה תקינה. תודה לאל!!!
כמו שכתבתי בהתחלה, אני לא בא לשכנע אף אחד. כל אחד שיעשה מה שטוב לו, אבל באחד מהשיחות שלי עם אלוהים, עוד לפני שידעתי אפילו את התשובה הראשונה, הבטחתי לו שאם הכל יצא תקין אני אעלה פוסט ואספר בדיוק מה קרה לי.
הפוסט הזה נכתב מתוך כאב של תקופה קשה מאוד שעברתי. אני בטוח שיהיו תגובות ציניות, לא מפרגנות, ילדותיות אבל אני שלם עם עצמי לגמרי. מקווה שתהיו מספיק בוגרים כדי להבין שזה יכול להיות כל אחד מאיתנו והלוואי שעזרתי אפילו רק לאחד מכם.
שיהיה לכולם סופ"ש נעים.
יאיר
