"כל העניין בבחורות במועדוני חשפנות שם זה שיש על מי לפרוק" - למה לא מורידים מהאוויר את אתר "סקס אדיר"?
"סקס אדיר" משמש כבמה לפירסום שירותי מין, ומעודד צריכת זנות וסחר בנשים, מגביר את הביקוש למין בתשלום ואף מנגיש זאת לציבור בלחיצת מקש. הוא מאפשר השפלה, ביזוי ומיסחור בנשים ומעודד תפיסות מעוותות ואלימות כלפיהן. אז איך יתכן שהמשטרה לא נוקטת אצבע נגד אתר הפועל בניגוד לחוק וגורם לכל כך הרבה נזק?
![עמוד הכניסה לפורום "המלצות סקס" באתר "סקס-אדיר"](https://images.haarets.co.il/image/upload/w_1216,h_707,x_338,y_0,c_crop,g_north_west/w_640,h_370,q_auto,c_fill,f_auto/fl_any_format.preserve_transparency.progressive:none/v1506408344/1.4470708.2859159777.jpg "עמוד הכניסה לפורום "המלצות סקס" באתר "סקס-אדיר"")
הדיון בוועדה לקידום מעמד האישה, שהתקיים בכנסת ב-5 ביולי, תחת הכותרת "מעקב אחר אכיפת ויישום האיסור על פירסום שירותי זנות", התנהל בכעס גלוי כנגד נציגי פרקליטות המדינה ונציגי המשרד לביטחון פנים, שהפקירו את הנושא במשך שנים ארוכות. כשהדיון התלהט סביב השאלה איך אתרים המפרסמים זנות אינם נסגרים חרף החוק האוסר פרסום מודעות זנות, ונציגי הפרקליטות ונציגי המשרד לביטחון פנים דיברו על הקשיים להגיע למפעילי האתרים, אחת מנציגות ארגוני הסיוע למאבק בזנות פתחה מסך מחשב והמחישה במופגן כיצד בלחיצת מקש ניתן להגיע לאתר "סקס אדיר", המפרסם שירותי זנות.
על פי הסקר הלאומי על תופעת הזנות בישראל שערכו המשרד לביטחון פנים ומשרד הרווחה בשנה שעברה, פועלים בישראל כ-670 אתרי אינטרנט המפרסמים שירותי זנות. "למה אין 670 כתבי אישום כמספר האתרים?", תהו נציגות ארגוני הסיוע למאבק בזנות. בדיון אף התברר כי ארגוני הסיוע למאבק בזנות הגישו בעבר תלונה במשטרה כנגד האתר הפועל באופן המנוגד לחוק, אך דבר לא ארע.
חוק האוסר באופן מוחלט פירסום מודעות המציעות שירותי מין עבר בכנסת במרץ 2011 ביוזמתם של חברי הכנסת דב חנין ואורית זוארץ. על פי החוק, "המפרסם פרסום בדבר מתן שירותי זנות, כשנותן השירות אינו קטין, דינו שלוש שנות מאסר או קנס בגובה של 226 אלף שקלים". אך לאורך השנים אכיפת החוק היתה דלה ולא מרתיעה.
באחרונה אף אישרה הכנסת הצעת חוק דרקונית שהוגשה על ידי שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שתאפשר חסימת אתרי אינטרנט המבצעים עבירה פלילית בצו בית משפט – ללא מתן הודעה מוקדמת. החשש הוא שהחוק שנועד כביכול להילחם בפשיעה פלילית חמורה ובלתי חוקית באינטרנט ינוצל ויופעל כנגד מטרות אזרחיות כדוגמת האתר של "שוברים שתיקה" או האתר של "בצלם".
דב חנין הביע הסתייגות מוחלטת ומוצדקת בדיון בוועדה מהחקיקה החדשה לחסימת אתרים. הוא חזר ותהה מדוע לאורך השנים לא השתמשו גורמי האכיפה בחוק שהוא עצמו פעל להכניסו לספר החוקים. "אנחנו העברנו הצעת חוק בכנסת, שאומרת שאם אנחנו נדע להתמודד עם הפרסום של מודעות הזנות, בעצם נפגע במנועים הכלכליים, שמאפשרים לתופעה הזו להתקיים, ואף הייתי אומר, להתקיים בצורה רחבה בחברה שאנחנו חיים בה", הסביר.
"יצרנו חקיקה, שלדעתי, מאפשרת לגורמי האכיפה השונים לעבוד בצורה מאוד נוחה, להתמודד עם כל מיני ניסיונות התחמקות באמצעות הרחבת מעגל האחריות – על המפרסם, על מי הוא מפרסם, על מה צריך לעשות וכדומה. אז זה לא שאנחנו פה נכנסים לאיזה תיקי חקירה נורא-נורא מסובכים, שהמשטרה יכולה לומר לנו: 'נורא קשה לנו לאתר את האחראיים'. יצרנו לכם, לפי הבנתי, מנגנון נורא-נורא פשוט, לאכיפה, בלי להסתבך, בלי לחפש, בלי לחקור, בלי לשלם המון מחירים חברתיים. יצרנו לכם את הכלי הכי פשוט בעולם. ולמרות זאת, זה נורא מתסכל. הכלים שאנחנו נותנים לכם, מערכות אכיפת החוק, לא מנוצלים. מה קורה פה? למה אנחנו לא מסוגלים לפעול ולעשות את הדברים שאפשר לעשות?"
חנין סיכם את דבריו בהסתייגות מהחקיקה שמובילים שקד וארדן, המאפשרת חסימת אתרי אינטרנט בצו בית משפט תוך שימוש בחומרים חסויים ומבלי שתפורסם הודעה בנושא לציבור: "אם יש משהו שמתפרסם באתר אינטרנט על זנות או על פורנוגרפיה – תפעלו נגדו במלוא העוצמה, אני בעד", הדגיש. "יש לכם כלים נהדרים בחוק ואתם לא משתמשים בהם. אתם מגיעים לכנסת, ולא מסבירים לנו – לפחות עד עכשיו – למה אתם לא משתמשים בכלים הנורא פשוטים שיש לכם, ואז אתם מציעים לנו: 'בואו נשתמש בפצצת אטום'".
ימים ספורים לאחר הדיון בכנסת סגרה המשטרה את אתר האינטרנט "אולסקס" ופרקליטות מחוז תל-אביב הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום חמור נגד מפעיליו. הגשת כתב האישום התאפשרה למעשה תחת החוק הקיים וללא צורך באמצעי חקיקה דרקוניים. היא התאפשרה על אף המורכבות שהשרת של האתר הועבר לחו"ל ונרשם על שם של אישה שזהותה אינה ידועה והיא מתגוררת במזרח אירופה, במטרה כמובן להסתיר ולהסוות את פעילות האתר בארץ ואת זהות מפעיליו.
זהו כתב האישום השני שהוגש נגד מפעילים של אתר כזה מאז שפרסום זנות נאסר ב-2011. כתב האישום הראשון נגד מפעילי אתר אינטרנט המפרסם שירותי זנות הוגש ב-2015 נגד אתר האינטרנט "סקס אדיר".
האתר החל לפעול ב-2004. בעבר היה בבעלותו של איציק כהן, שעמד מאחורי פרשת הפצת כדורים מזויפים נגד אין-אונות בהיקף של יותר ממיליון שקל ונידון לשנתיים מאסר. שרון דגני בעל חברה העוסקת בפרסום באינטרנט ואב לחמישה, רכש מכהן את האתר ב-17 באוקטובר 2011, ופרסם בו מודעות בדבר מתן שירותי זנות מדי יום. על דגני נגזרו שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 85 אלף שקלים. אך למרות ההרשעה, אתר סקס אדיר ממשיך לפעול ונחשב לאחד הגדולים בתחום. האתר מפרסם תוך קריצת עין למחוקק מודעות של תעשיית הזנות - "דירות דיסקרטיות", "מכוני ספא"ואינספור שירותים מיניים בתשלום.
בנוסף לפירסום האסור על פי החוק מתנהל באתר פורום צרכני מין בתשלום הכולל 20,960 זנאים המשתפים בחוויות המין בתשלום שלהם. פורום הזנאים נחלק לסוגי הזירות שבתעשיית המין הישראלית (זנות רחוב, דירות דיסקרטיות, מועדוני חשפנות, מכוני עיסוי) ובהתאם לזירות הגיאוגרפיות בכל חלקי הארץ. הזנאים הרשומים באתר מחליפים "דיווחים" על נשים מבוגרות בזנות, מכורות הומלסיות בתחנה המרכזית, צעירות בזנות, טרנסג'נדריות בזנות, היריוניות בזנות, וכאחד הסרסורים אף מעבירים מספרי טלפון של הנשים בזנות ומתדיינים במגוון נושאים הקשורים לתעשיית הזנות.
הדיווחים של הזנאים משפילים, אלימים ובוטים. מלאני, טרנסג'נדרית בזנות בת 22 התייחסה לדיווחי לקוחות הזנות בפורום של "סקס אדיר" במסגרת כתבה שפרסמתי ב"הארץ", ב-24 בפברואר 2017,"בהיעדר תמיכה ובגיל צעיר, הטרנסג'נדריות נפלטות אל תעשיית המין". "הם מבינים שהטרנסג'נדריות נמצאות בזנות מתוך הישרדות הכי בסיסית, הם חושבים שבלי המאה שקל שלהם את תמותי ברעב, והם מנצלים את זה", אמרה. "הם מדרגים ומבקרים אותנו כאילו שאנחנו מסעדה. צרכני המין מנצלים את הפורום המקוון כדי להשפיל אותנו, להוריד מחירים, לבזות וללעוג. באופן הזה ההתעללות בנו נמשכת גם אחרי האקט המיני".
על אף התפקיד המרכזי של לקוחות הזנות בתעשיית הזנות הם חסרי פנים, מוגנים מהקלון החברתי ואינם נחשפים לציבור. הפורום המקוון הפועל באתר סקס אדיר מאפשר ללקוחות המין בתשלום לשמור על אנונימיות ולהמשיך להסב נזק לא.נשים בזנות ולבזות אותם. עוצמת העדויות האלימות בפורום, העיוורון המוסרי הכרוך בהם לצד העדר האמפתיה הבסיסית והניצול הקשה הביא לפעולות רבות ומבורכות שמטרתן להרים את המסך מעל הזנאים, לחשוף את הפנים האמיתיות שלהם ולפקוח את עיני הציבור הרחב להתבטאויות שלהם, המגלמת את התייחסותם לצריכת זנות, לנשים בזנות ולתעשיית הזנות.
כך למשל טלי קורל, פעילה פמיניסטית, שולפת ציטוטים של צרכני זנות ומאגדת אותם בפרוייקט When he pays המופיע בטאמבלר ובפייסבוק, מעבירה את הזרקור החברתי ללקוח, לאלימות שלו ולאחריות שלו; יעלה להב-רז המלמדת באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללה האקדמאית בתל-אביב חקרה במסגרת עבודת הדוקטורט שלה במשך שש שנים את הפורום המקוון של לקוחות הזנות באתר "סקס אדיר"; ובבית הספר לאמנות הקול והמסך, שבמכללת ספיר יצרו סטודנטים במסגרת הקורס "אנימציה תיעודית" שהעביר ריקרדו ורדסהיים סרטי אנימציה המציגים את תופעת הזנות מנקודת מבטם של לקוחות תעשיית הזנות.
כל הפעולות האלה מבורכות וראויות אך הן רק מחדדות את התמיהה – למה המשטרה לא פועלת לסגירת האתר וללכידת מפעיליו ולמעשה מעלימה עין ומאפשרת לו להתקיים במשך שנים ארוכות ללא הפרעה?
ראוי לחדד - האתר המהווה פלטפורמה לפרסום שירותי מין בתשלום הינו חוליה משמעותית בתעשיית הזנות והסחר בנשים. "סקס אדיר" מעודד צריכת זנות ומעודד סחר בנשים ("תיירות" בלשון האתר) ומגביר את הביקוש למין בתשלום ואף מנגיש זאת לציבור בלחיצת מקש. האתר מאפשר השפלה, ביזוי ומיסחור בנשים סיסג'נדריות ובנשים טרנסג'נדריות ומעודד תפיסות מעוותות ואלימות כלפיהן. עצימת העיניים של גורמי האכיפה מקיומו של האתר הפועל בניגוד לחוק ומשמש כר לסרסרות ולסחר בנשים, רק מנרמלת את ביזוי הנשים בזנות ומנכיחה את תופעת הזנות והדה-הומניזציה שבה.
באחרונה רבים מהמשתמשים באתר עברו לקבוצת וואטסאפ בגלל החשש שפמיניסטיות נכנסות לאתר ומצטטות ממנו מידע. הזנאים מעירים זה לזה וממשטרים זה את זה לדווח בפורום (הגלוי) באיפוק על מנת למזער את הסיכוי שהתכנים הקשים ידלפו החוצה ויכוונו לעברם את המבט החברתי והמשפטי. תנועת הדיווחים ירדה באחרונה אך כל זה רק למראית עין מאחר והדיווחים הועתקו לקבוצה מוצפנת אחרת. עד שהמשטרה תפעל לסגירת האתר אני קוראת לפעילים, לאקטיביסטים לפמיניסטיות ולפמיניסטים להיכנס לפורום באתר ואף לחבור לקבוצת הוואטסאפ ולהטריל את הזנאים שבפורום, לעמת אותם עם האלימות עליה הם מדווחים כבשגרה ולפעול בכל דרך למיגור התופעה.
