הלם בלי קרב
חוזר לי עכשיו מביקור חמישי אצל האלילה
שום דבר לא ימחה את השעה הקסומה שחלקתי איתה
לא הפקקים בצומת רעננה לא צפירות הנהגים העצבנים
לא החדשות המבאסות ברדיו
יושב ברכב והברכיים עדיין רועדות וישבני עדיין רוטט מהמפגש
שעה של שמן חם וידיים קסומות מלטפות, סוחטות, מוצאות את נקודות העונג החבויות.
לא אשטח לכם את כל הרפרטואר רק אומר לעצמי עם שהרמזור מתחלף שוב לאדום:
"איפה הייתי ואיפה היתה שני במהלך ארבעים שנות חיי עד כה .
למה אף אחד לא האיר את עיניי ושלח אותי לפני שנים לכוהנת העיסוי האולטימטיבית הזו?
חוזר אחרי הביקור החמישי וביומנה של שני כבר חבוי לו ביקור נוסף שליבשבוע הבא ואחריו ואחריו...