אני חש שיש בפוסט הזה שלי משהו פסיכי.
הרי כידוע הצהרתי ( וזה בתוקף ) שאני לא מתמודד, אך אינני יכולח שלא לפנטז כיצד הייתי "מנהל" ארוע כזה, ארוע שהוא בראש וראשונה מפגש האנושי. אז כתרגיל ביצירתיות וכהצעה למתמודדים אחרים הנה המתווה שלי לערב כזה.
אז ככה :
מאחר וזרותריחוקהעדר היסטוריה זמן קצובחד פעמיות ועוד הגדרות מאותה משפחה הם מהמפתחות של הערב, ומאחר וקיים אצלי קשר שבין פאן (FUN) ופיזיות הייתי מתחיל את הערב ( בין עם קדם לו מפגש הכרותהכנה או לא במקום שהוא פיזי ביסודו ולא מילולי. כלומר הייתי בוחר להפגש במקום של רקודים ואלכהול. מקומות כמו לבונטין 7 ,בארבי, היניקן מיוזיקרום, קומפורט 11, אולי לנינבלום 22 לימה לימה ועוד מקומות דומים, בערב עם מוזיקה מתאימה, והתפתחות תנאי ריקוד, מקומות שהם מחוץ ליד חרוצים הזוועתי וכוללים את ה"גרוב" וה"היפ" באוירה לא זולה. אני פוסל מראש מקומות של סליז ממשפחת נולימטס ודומיהם, מבחינתי מקומות אלו דורשים הכרות מוקדמת, וזו כאמור לא תהיה. הכל צריך להתחיל ולהסתיים בערב אחד.
כך שסביב ריקוד ומוזיקה היה מתקיים הדיאלוג הראשון, לא מילולי אבל החלט דיאלוג. הפסקות מהריקוד, סביב שתיה, שוב ריקוד, היו מוחלפות גם מילים, ריפרופי מגע. בהמשך היה חשוב לי להתנשק. נשיקה היא בעיני אינטימוית וכמעט תנאי הכרחי למיפגש. מפגש שהוא בפרוש אינו מפגש עם נערה עובדת למרות מימד הכסף.
ברגע המתאים היינו עוברים למקום שם היינו שוכבים, בדיאלוג מתפתח וקשוב הדדית. עם החשש, עם הכאב (אף שאינו מחוייב ) עם הסקרנות, עם המילים, עם השתיקה עם הרגישות ההדדית, עם חיבוקים, מוזיקה (CocoRosie ? Lhasa de Sela ? ) ברקע, זמן שאין לו סוף ושאינו מדיד, מקלחת שמשותפת או לא , ( הש יודע מה תהייה ההרגשה אחרי ) ואחרי ואחרי ואחרי ואם יתאים ארחות בוקר מוקדמת או מאוחרת במקומות שפתוחים 24 שעות, דיקסי בראסרי ודומהם. ואז בי בי....... איש ואישה לדרכם.
אני מקווה שזה היה נזכר כארוע של הנאה ואנושיות.
אני מתעלם מהצד הכספי.
א. מהטעם שאינני מתמודד.
ב. אינני מרגיש שזה דומה לרכישת שרות אצל אישה עובדת. הכסף שמחליף ידיים במקרה הזה אינו תמורת חסדים, זה פשוט חלק מהדיל.
והכל כאמור פרי הפנטזיה שלי, אין לי שמץ של מושג מה אופיה ומה אוהבת ירין , בכל מקרה, אני יכול רק מה שאני יכול ואוהב. וזה הרי תנאי הכרחי שכל אחד יקבל מה שהוא אוהב. לא כך ?
אני מרגיש חובה לחודות להוקיר את ירין שפתחה לי פתח לעיסוק ( על פי דרכי ) בנושא מעניין ומרתק.
שהרי אף אחד אינו יודע וגם אינו אחראי למהשיעשה עם דבר שנשלח לחללו של עולם.
מעניין איזה סרט היה עושה על זה קלינט איסטווד או להבדיל מייק לי....
בהצלחה לכולם.