
ליאן מדוד חכמי
1זה מתחיל באחד מימי הקיץ המיוזעים, כאשר אני דופק על דלת דירת קרקע שברחוב דוד חכמי. מקבלת את פניי בחורה בהירה, מעט נמוכה, בעלת פנים לא רעות, גוף מלא מעט עשוי בטוב טעם, ושדיים גדולים רכים וטבעיים. על שדיה היו שני קעקועים של טופרים, מה שנותן "תירוץ" אני מניח לכל מי שבוחר לבהות בהם בזמן שהוא מדבר איתה, ואולי אף להחמיא לה על הקעקועים
מאוד אהבתי מה שראיתי, וציפיתי שאוהב עוד יותר את מה שלא... היא נתנה לי פרטים בשיעמום כזה וחוסר התלהבות, וידעתי באותו רגע שעומדת מולי תקתקנית. באותו רגע התחולל בתוכי קרב אימים שמתחולל תמיד כשאנשים חרמנים נתקלים באחת כזו, קרב בין הזין לארנק. כי מצד אחד ההוא עמד, ומצד שני, הארנק בכה. בכה, כי זה היה ברור ששירות טוב עבור כספי אני לא יקבל, אבל- הזין עמד. עמדתי שם, ובשביל למשוך זמן עד שאדע את תוצאות הקרב אמרתי: "אחלה קעקועים...", לא זוכר מה היא ענתה. לבסוף, הקרב תם, והארנק ניצח. נפרדתי ממנה בנימוס והלכתי משם, חרמן, אך גאה. גאה בזה שאותו איבר ערמומי ועקשן אשר הצליח להפיל נשיאים, לא הצליח להפיל אותי. אז רציתי לדעת, מישהו היה איתה? האם הרושם שקיבלתי ממנה היה נכון, או שהפעם לשם שינוי דוקא הזין צדק. תודה מראש.
