"זכרה ירושלים ימי עוניה ומרודיה, כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפול עמה ביד צר ואין עוזר לה, ראוה צרים שחקו על משבתיה"
איזה מחזה מלבב ושובב עיניים לראות את קולות הלומדים חוזרים אל בית המדרש, את ניצחון המעטים על רבים, את הפורום אשר לא כהתה עינו ולא נס ליחו חי נושם ובועט:
"וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"
אומנם לא הצלחתי להיכנס לפורום מעל שבוע, אבל זכינו לבקר לבינתיים את דאשה עם הבית כנסת המפואר שהקדימוני אחרים ודיווחו לפני..., קריסטינה שמבקשת סלפי מכל אחד, סופיה וgenax המתוקה ואפילו קפצתי למסור דש למרגריטה הזכורה לטוב....
הפמינאציות שכחו דבר אחד...
שיש נשים שנועדו מן שמיא לספק הנאה לבני האדם ולא בנויות לזוגיות או לגדל משפחה...
ולא יעזור חוקים ולא יעזור קנסות ולא יעזור מרכזי גמילה ותשאולים קשים בשדות התעופה...הזונות הצדיקות תמיד יגיעו לכאן בדרך לא דרך...כי זהו תפקידם...
וכמו שאמר אחד הפילוסופים היוונים הקדומים:
"יש לנו את ההטאירות להנאה, פילגשים לסיפוק צרכינו, ונשים נשואות על מנת לגדל את ילדינו."
זוכר אני לימים ראשונים עת הפורום היה צעיר לימים שעוד כל אורח יכל לרשום תגובה ללא הרשמה... הייתי נשוי טרי עם שתי תינוקות ויצר הרע גדול מאד..
הוא ליוה אותי לתל ברוך....לדירות בירקון...למלון סאן אביב הזכור לטוב...אשר בקירותיו דבוק זרע קודש של עם ישראל:
הפורום הזה הוא ביתם של רבים מאיתנו...
מכיר אני כל סימטה וכל חור בעיר הקודש תל אביב בזכותו...
זוהי מלחמת קודש...מלחמה שכל אחד חייב לקחת בה חלק ולחזק ידיים רפויות ולהמשיך להחיות את הפורום הזה בדיווחים וגם בנפילות...
כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה...